
א. זה כבר הפך לספורט לאומי. בקשות דרישות ויזמות לסגור את בתי הכנסת. סוף סוף מצאו מה גרם לעליה בתחלואה בימים האחרונים.
לא מקומות העבודה הומי-האדם, לא המרכולים, הקניונים, ושאר מקומות כינוס (בכוונה לא כתבתי הפגנות. בהמשך אתייחס). בתי הכנסת הם הבעיה הגדולה. אלה שהגבאים עבדו כמעט סביב השעון בהתנדבות, ששכרו בוני-קפסולות (מקצוע חדש שהומצא לאחרונה) כדי לעמוד בדרישות, העמידו מתקן פרספקט באמצע הבימה להפריד בין הקורא לעולה, שמו אלכוהג'ל בכל פינה, העלו רק מגביה שגם יהיה הגולל, קיצרו 'מי שברך', הוסיפו מניין ראשון, מצאו פי שניים חזנים מכל שנה, ועוד בעל תוקע.
בתי הכנסת, שפוצלו לכמה מניינים, ובכך נפגמה אווירת השבת והחג. בתי הכנסת, שהמתפללים עוטים מסכות במשך השעות הארוכות של התפילות בלי להוריד אותן. הם. הם אשמים.
ב. מישהו בדק? הלא למשרד הבריאות יש הנתונים היכן נדבקו וכמה. לא מפרסמים נתונים. יש דמיון שעובד בלי קשר למציאות. אם יש אזורים מסוימים שבהם התעוררה בעיה – אין סיבה שהכל ייסגר. הרי היום כבר עובדים בשיטת הרמזור.
עכשיו כולם מתחרים בשאלה מי יצא הכי "שומר נפשות", ויימנע מפיקוח נפש. כשהכל בנוי על תחושות ולא נתונים, ובעיקר – על הפחדות. גנרל פחד השתלט על כל המערכת, וכלום כבר לא עובד בהגיון ובסדר. מה שכמובן גורם לאנשים לזלזל בהוראות ומביא את התחלואה.
בימים האחרונים הומצאה התנייה שסביבה פולמוסים לאינספור – אם לא מבטלים את ההפגנות לא סוגרים את בתי הכנסת. כפי שהדברים נראים כעת יש יותר סיכוי לסגירת בתי הכנסת מביטול ההפגנות שהפכו לקודש קדשים שאין לגעת בו.
אין שום סיבה להתנייה הזו, לא למצדדי סגירת בתי הכנסת, ולא לשוללים. הדיון צריך להיות ענייני – אם זה מוקד הדבקה, יש לסגור. אם לא – להשאיר פתוח.
ג. ביום הכיפורים במיוחד, אך גם בימי חול ושבתות, התפילה בבית הכנסת חשובה כשלעצמה כפי שהגמרא מבהירה. בנוסף, היא מעיין שממנו שואבים המתפללים עצמה נפשית לעמוד באתגרי החיים, במיוחד בימים כאלה.
נכון, הקב"ה שומע תפילת כל פה, גם את היחיד. כל זה כשבאמת אין ברירה. אבל מי ישלים לנו את האוירה, העצמה, החווייה הרוחנית שבתפילת בבית הכנסת? הפגיעה המוראלית הנובעת מסגירת בתי הכנסת היא דרמטית לאין שיעור, וביום כיפור עוד יותר. חוסן לאומי לא נמדד רק במטוסים או טנקים. הוא נמדד בחוסן הרוחני והנפשי.
אם הנתונים אינם הנושא, וכך זה נראה – יש לחפש שעיר אחר לעזאזל. או מוטב – לא לחפש אותו בכלל ולשוב לפעולות הגיוניות ומועילות. חתימה טובה לכולנו!