מה המקצוע הכי חשוב בעולם? שאלה קשה, אני יודע. יש כל כך הרבה מקצועות חשובים ומועילים שקשה לבחור אחד, אז יודעים מה, אני לא אצמצם אתכם, תבחרו כמה מקצועות שהכי חשובים בעיניכם - בלי הגבלת מספר.
בחרתם? מצוין. עכשיו שאלה קטנה, האם ברשימה הזו מופיע 'כדורגלן עבר'? 'שף ששופט בתכנית בישול'? 'קומיקאי'? 'משפיע' אינסטגרם? לא ראיתי את הרשימה שעשיתם, אין לי מושג באיזה אורך היא, ועדיין אני מרשה לעצמי לנחש שלא.
אנחנו חיים בעולם מטורף בו האנשים שזוכים לכינוי V.I.P, כלומר בתרגום חופשי 'אנשים חשובים מאוד', הם לא האנשים מהרשימה הדמיונית שהכנתם, אלא לצערי אנשים מהרשימה שמניתי בפסקה הקודמת. אם הם היו זוכים רק לכינוי - החרשתי, הבעיה היא שהם זוכים לזמן מסך.
אתמול בלילה שודר הפרק הראשון בתכנית הריאלטי 'הזמר במסיכה' בקשת 12, והטור הזה נכתב בעקבותיה. אין לי בעיה ספציפית עם התכנית, יש לי בעיה עם התופעה שהתכנית הזו היא רק אחד הסימפטומים שלה.
ל'הזמר במסיכה' יש פורמט די פשוט שיובא מאמריקה, שבתורה ייבאה אותו מאסיה. הוא כולל אנשים בתחפושות (מדהימות ביותר יש לציין) ששרים שיר ידוע, וצוות שופטים שצריך לנחש מי המחופש. עד כאן נשמע כמו הפעלה סטנדרטית לערב כיתה או מסיבת יום הולדת, חוץ מדבר אחד, מדובר ב'סלבס'.
'הזמר במסיכה' ממש לא לבד בז'אנר. לא צריך הרבה בשביל להיזכר ב'הכל הולך' של ערוץ 13 שהכילה חבורה של גברים ונשים מבוגרים שפשוט שיחקו במשחקים מערב כיתה של 'ה' בנים כבוד'. למה זה מעניין? שוב, צריך לזכור שמדובר בסלבס (אגב, חלקם חופפים בין שתי התכניות).
גיבורי התרבות שלנו נמדדים במספר העוקבים שיש להם ברשתות החברתיות השונות ולאו דווקא לפי האופי או התוכן שיש להם להציע. רשתות הטלוויזיה מודעות לזה ומכוונות למכנה המשותף הכי נמוך של הציבור הישראלי – לייקים באינסטגרם.
תכניות טלוויזיה שמכילות אפס תוכן עולות רק כדי לתת עוד קצת זמן מסך, ורייטינג למפרסמים, לאותם פרצופים לעוסים, וגם תכניות ותיקות יותר, כמו הישרדות והמירוץ למיליון למשל, כבר לא מסתפקות בדברים כמו התרחשות ופורמט מתוחכם ופונות לאפיק המשתלם והרווחי יותר – עונת V.I.P.
אין לי טענות לרשתות הטלוויזיה, הן מנסות לדבר לקהל שלהן, ולפי נתוני הרייטינג מאתמול (26.4% שזה בערך 710 אלף צופים) הן בהחלט שיחקו אותה במגרש הביתי. אבל אם אנחנו רוצים שינוי, אם אנחנו לא רוצים לגדל את הילדים שלנו לתוך תרבות סלבס שמאכילה את עצמה, אנחנו חייבים להצביע ברגליים ובשלט.
כשהמשורר יובאנליס מקונן על ההידרדרות של החברה הרומית בתקופתו הוא טובע את המונח הידוע "לחם ושעשועים". אם יובאנליס היה יושב אתמול לראות את 'הזמר במסיכה' יחד עם עשירית מעם ישראל, לא כולל שידורים חוזרים ודיגיטל, אין לי ספק שהוא היה מכריז על "לחם ושעשועים – עונת ה-V.I.P".