כבר משעות הבוקר המוקדמות החלו רבים לקיים את מנהג הכפרות באמצעות תרנגולים.
טקס פדיון הכפרות הוא מנהג יהודי עתיק הנערך בעשרת ימי תשובה עד לערב יום כיפור. על פי המסורת, מסובבים תרנגול מעל ראשו של כל יהודי ומבקשים שהתרנגול ילך למיתה, ותמורתו ילך האדם לחיים טובים ולשלום. לאחר מכן נמסר התרנגול לשחיטה.
רבנים רבים במהלך הדורות פסקו כי יש לקיים את המנהג באמצעות כסף ההולך לצדקה, ולא באמצעות שחיטת תרנגול, משום צער בעלי חיים וכן משום חשש לעבודה זרה (כמעין הקרבת קרבן).
בתיעודים רבים של קיום המנהג, שהגיעו לידי ארגון חופש לבעלי חיים, ניכר חוסר היגיינה מדאיג מאוד של משתתפי טקס השחיטה. השחיטה מהווה התקהלות, במקום ציבורי ובקרבה רבה מדי בין המשתתפים, המחוייבת מהמנהג. כמו כן, ברוב המקרים לא עטו עליהם המשתתפים מסיכות.
מעבר לסכנות החמורות העולות מהתיעודים הללו, דיווחים רבים על אפשרות הדבקה בקורונה גם מעופות הגיעו ממדינות רבות. אין ודאות לכך, אולם מדענים לא מוציאים מכלל אפשרות שבדומה לנגיפי השפעת, גם נגיף הקורונה עלול לעבור בין עופות לבני אדם ולהיפך.
מפגשים מיותרים אלה, בקרבה גדולה כל כך, בין עופות רבים כל כך לבני אדם, מהווים סכנת הדבקה חסרת אחריות. זאת, מעבר לאפשרויות הדבקה של מחלות נוספות העלולות להגיע מהעופות, בימים אלה שהדבר האחרון הדרוש למערכת הבריאות בישראל היא חולים נוספים.
רבנים רבים קוראים להפסיק את מצוות פדיון הכפרות באמצעות תרנגולים ולקיים את המצווה באמצעות כסף, בעיקר בשנה קשה זו. דבר זה יכול להיטיב עם משפחות רבות שהצטרפו למעגל העוני בשל המשבר הכלכלי שפקד את ישראל. בנוסף, פדיון הכפרות באמצעות כסף יכול להתבצע בבית, בין בני אותה משפחה גרעינית, כאשר פדיון כפרות באמצעות תרנגול מחייב נוכחות שוחט, מפגש בין אנשים מחוץ לבית, וסכנה גבוהה להדבקה.