זה לא זמן הקנאים. דרושה שפיות. הפיכת הסגר למאבק בדמוקרטיה היא עיוות.
הולכים לסגר. זה יהיה קשה. אני לא הולך למכור לכם אשליות. זו קטסטרופה בריאותית וכלכלית אבל זו האפשרות היחידה שעוצרת בצורה דרסטית את ההדבקה.
האובססיה של נתניהו נגד ההפגנות בבלפור לא משנה כלום. אין לי מילה טובה להגיד על זה, הערבוב בין האישי ללאומי לא עושה טוב למדינה ולאמון הציבור, אבל אני בוחן את המציאות דרך הצורך הבריאותי ולא דרך נתניהו.
אם ימשיכו הפגנות המוניות, תפילות המוניות וחתונות המוניות - תמשך ההדבקה ואנשים ימותו. לכן צריך עכשיו לעצור הכל. הלוואי ואפשר היה לעשות זאת על בסיס אחריות אישית. זה לא קרה. אנשים קיימו הפגנות המוניות, חסידויות התקהלו ללימוד ותפילות בצפיפות. כל קבוצה טענה שלה ורק לה יש זכות יסוד.
אז כן, יש זכויות יסוד ואנחנו לצערי פוגעים בהן. זכות ההפגנה, התפילה, העיסוק ועוד. פוגעים במודע בזמן הסגר כי הזכות לחיות עולה על כולן. תסגרו את בתי הכנסת ותחכו עם ההפגנות ההמוניות. אין פתרון אחר.
המשימות עכשיו הן מימוש אסטרטגית יציאה, הורדת תחלואה ואכיפה אדוקה על לבישת מסכות והתקהלויות.
בינתיים, מקרים חריגים שזקוקים למענה ולא מצאתם דרך, בעיות בתחום התקשורת ועוד, מוזמנים לפנות אלי. אנשי צוותי עובדים על מענה וקישור למשרדי הממשלה השונים.
אני מייחל שנדע לקבל החלטות טובות ומקצועיות כממשלה, ומצטער שכרגע זה לא המצב האופטימלי. אני קם כל בוקר בתקווה שנהיה ראויים לאמון של הציבור בנו. כי הוא לא דבר מובן מאליו.