ומה חושב עלינו הקב"ה?

עם ישראל ידע תקופות קשות לא פעם ותמיד נדרש לחזק את הלכידות הפנימית שלו. הרב נתנאל אריה משתף בתחושותיו לרגל יום הכיפורים.

הרב נתנאל אריה , ז' בתשרי תשפ"א

תפילה בתקופת הקורונה
תפילה בתקופת הקורונה
צילום: David Cohen/Flash90

למרות שאינני מומחה לרפואה, אני יכול לקבוע במידה רבה של וודאות, כי הקורונה בישראל אינה המחלה אלא הסימפטום.

ב"נאום קורי העכביש" שנשא חסן נסראללה במהלך חגיגות הניצחון לאחר נסיגת צה"ל מלבנון, אמר הצורר כי ישראל נראית חזקה מבחוץ, אך קלה להרס והכנעה כקורי עכביש. ישראל מצטיירת כבעלת עוצמה צבאית ועליונות טכנולוגית, אך אין לחברה הישראלית איתנות לעמוד במאבק ממושך.

נאומו של נסראללה שימש כפי הנראה בסיס לאחד משירי התעמולה המוכרים של גדודי עז א-דין אל-קסאם "תקוף תעשה פיגועים" שקנה את פרסומו בגרסתו העברית המשובשת במהלך "מבצע צוק איתן" בקיץ, הפך ללהיט קומי וזכה לשלל גרסאות היתוליות, אך חיצי מילותיו שנונים וחודרים: "מדינת חולשה ותעתועים/ מעמד במלחמה לא מחזיקים/ כקורי עכביש הם מתגלים".

אויבנו הטיבו לראות כי אנו חברה שחלוקה מאוד בדעותיה, אך לא ידעו להעריך נכונה את עוז הרוח והאמונה הפנימית של עם ישראל. במלחמות רבות השכלנו לצופף שורות ולהילחם כתף אל כתף, שמאלנים וימניים, דתיים וחילוניים. לצערנו, אל מול אויב חיצוני קל יותר להתאחד, אך כשאנו מישירים מבט אל החברה הישראלית כיום, נראה שאנו חייבים לחזק בקרבנו את הלכידות הלאומית, וטוב שנתעשת מבעוד מועד כדי שנוכל להחזיר את הגלגל לאחור. ערב יום הכיפורים הבא עלינו לטובה, ראוי לנו לבחון מהי הנקודה המרכזית בה עלינו כציבור להתרכז ולעשות תשובה.

לפני כשבוע שבתנו באחד היישובים בדרום. הזדמן לי להיות שותף לשיח רעים של אנשים טובים באמת. נושא השיחה היה סגירת מקווה הגברים באותו יישוב. הרוח הכללית שעלתה מכלל הדוברים הייתה, שיש ליזום מחאה ציבורית ולנקוט באמצָעֵי לחץ על הגוף האחראי, כדי לאלצו לפתוח את המקווה. אמרתי להם: "סליחה, חברים יקרים ואהובים, אך המחשבה על החזרת השימוש במקווה גברים בעת הזו נראית לי תלושה מהמציאות, מסוכנת ומסכנת, כאשר המדובר אך ורק במנהג, חשוב ככל שיהיה".

יאמר לזכותם שקיבלו את הדברים, אך לא לפני שהקשו: "אך מה עם התקופה בה היו הבריכות והחופים הפתוחים, והרי שם היו אנשים רבים צפופים? מדוע שונה היחס אל הטובלים במקווה?!" עניתי להם שאם ישנם בעלי אינטרס וקבוצות לחץ אין הדבר מכשיר את העניין. אם המדינה מנוהלת -או נכון יותר לומר אינה מנוהלת- תוך הכפפת הכללים למערכת לחצים שאינה תמיד מן העניין, לא זו האמת המחייבת אותנו כאנשים יראי שמים, החרדים לשלום הציבור כולו!

הרבה תקופות שבר חווינו בעת החדשה. אצביע על אחת מהן שיש בה מן הדמיון. שלהי שנת תרצ"ג (1933) ידועה כשנת משבר לאומי, עת עלתה המפלגה הנאצית לשלטון, אך לא פחות מכך היה זה משבר פנימי בשל שסע חברתי עמוק, שפקד את היישוב בא"י בעקבות רצח חיים ארלוזורוב. הראי"ה קוק זצ"ל, כמי שהיה בעין הסערה, ניסה בכל מאודו להנמיך את אש המחלוקת, ולהשכין שלום בין הניצים. במאמרו "מסע המחנות", שפרסם בערב יום הדין, הוא קרא למפלגות השונות להפסיק לחטט במומיו של האחר ולהכות איש על חזהו של רעהו. לדבריו, אם חפצי חיים אנו, עלינו לדעת כי הסיוע ממרום נשלח אל כלל ישראל בהיותם חברה לא מפורדת, ולהכיר כי בכל מחנה ניתן למצוא הרבה טוב ואמת.

כדאי לנו לזכור כי ברומא הגדולה הייתה אווירה פטריוטית, עליה רומזים אף חז"ל, אך היא התפוררה, כשהאימפריה הפכה לעוגה שמנונית בה כל אחד נעץ את ידיו כדי לחטוף כרצונו. כולנו מרגישים כי בשעה שכזו נדרשת הנהגה של אמת, הנהגה שתדע להתעלות מעל חשבונות פוליטיים קטנים, שתשכיל לחזק ולאחד את הציבור תוך קבלת החלטות אמיצות ורחוקות מבט.

אפשר שכולנו קצת סקפטיים ביחס למנהיגות הנוכחית, אך לפחות שומה עלינו להכיר את האמת, ולהשתדל לעשות מצדנו ככל יכולתנו תשובה ציבורית ואישית בעניין זה. להכיר כי מרקם חיים רב תרבותי מחייב התחשבות הדדית, ושקלול הערכים המיוחדים לכל חברה. לקבל כי פעמים רבות עלינו להנמיך ציפיות ולבטל את דעתנו בפני מי שהמושכות בידו. רק דרך זו הרואה את המבט הציבורי הכללי, תוביל לשלמות העם ושלום הציבור כולו. או אז, בטוחני שיציצו עלינו משמים בחיוך ויאמרו: 'לקח לכם קצת הרבה מידי זמן', ומיד יושיטו יד, שתחלץ, תרפא ותוביל.

הרב נתנאל אריה, ר"מ בישיבת הסדר הגולן מבית איגוד ישיבות ההסדר