אשמנו, אכלנו את כל הפייק ניוז שמכרו לנו. אמרנו שהכל יחסי. בגדנו, בג"צנו,ביטלנו דברי תורתך קיימנו הבלי הפוסטמודרנה.
גזלנו, את האמת ואת האמונה. גאוו לנו במצעדים, ואנחנו רק גרדנו בראש. גייסו לנו את הבנות, וקראנו לזה קידוש ה'.
דברנו דופי וניו ספיק. דפקנו את הראש בקיר במקום לפעול. הרהרנו והטלנו ספק בטוב. החלפנו אבא ואמא בהורה אחד ושתיים הכלנו כל תועבה.
התעלמנו מתכנים שמשחקים לנו בילדים. החנפנו ופחדנו למחות, אמרנו שעדיף לא לצעוק. העצמנו את הפרט ומחקנו את הכלל.
התרנו לרפורמים לפעול ולקחת שלל. החלשנו כל מוסד ממלכתי. ויתרנו על הנורמליות. שכחנו איך צריך לחיות.
זלזלנו תלמידי חכמים. חללנו את הקודש, חיינו ליד, כמעט, ובלי ערך. טפלנו שקר ומרמה במסווה של נאורות. יעצנו להתעלם מהרעות, כעסנו על מי שהעז למחות. לצנו מעובדי ה', לוצצנו את מי שהתרעם.
מרדנו מרינו דבריך, מתוך רגשי נחיתות. ניאפנו ניפצנו את המשפחה. סרנו למרותם של ארגוני הנשים.
עוינו פשענו, פחדנו לומר שהמלך הוא עירום. צערנו אב ואם בפוליאמוריה וקוויריה, צעקנו זה בג"ץ אבל לא עשינו כלום. צפינו ולא רק בחדשות, אמרנו שזה רק סדרות, קשקשנו שהכל מותר. רשענו, רימנו ואמרנו שאסור לשפוט.
שתקנו שתקנו שתקנו( יאמר ג' פעמים). שיחתנו כל חלקה טובה, שנאנו את הלאומיות. שיבחנו עוברי עבירה. תיעבנו, טעינו ותעתנו בעצמנו שזה נאור, שזה לא כל כך שחור. סרנו ממשפטיך הטובים
ולא שווה לנו, כי אמת רצית ואנחנו פספסנו.