כל הורה נולד עם 'ייסורי מצפון'

חשבון נפש הורי לימי הקורונה, וכלים מעשיים לצליחת יום כיפור וימי הסגר. תכנון לעתיד, למידה מהעבר והתמקדות בהווה.

איריס גרנות , ט' בתשרי תשפ"א

איריס גרנות
איריס גרנות
צילום: באדיבות המצולמת

החגיגיות של ראש השנה, מתובלת בברכות, איחולים, מתיקות, תקווה תכנון וחלומות לעתיד, לשנה טובה, בה "נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות..", כל אלו מתחלפים בחשבון נפש, ככל שמתקרבים ליום כיפור.

מחשבות על בקשת סליחה, על חרטה. משהו גדול, עצירה, התבוננות על העבר ולמידה מהחוויות והמעשים של השנה החולפת ודרכם קבלת החלטות לעתיד.

הורים לא צריכים את יום כיפור כדי לעשות חשבון נפש. יחד עם כל הורה, נולדים גם ייסורי המצפון, החרטות, המחשבות וגם ספירת המלאי הכמעט יומיומית, מה היה טוב או, פחות טוב היום? איפה הייתי יכול או יכולה לשפר? אולי הייתי צריכ/ה להיות יותר קשוב או קשובה, יותר כייפי? יותר להתעקש ולהציב גבולות? פחות להתעקש ויותר לזרום? איך ילד אחד קיבל יותר תשומת לב מהשני, ואיך שוב לא מצאתי 'זמן איכות', ואיך כל זה קרה למרות שבכלל לא הקדשתי זמן לעצמי.

במפגש שלי עם אלפי הורים לאורך דרכי המקצועית וגם כאימא לשישה בעצמי, נראה כי התחושות הללו וההתמודדות הזאת כל כך טבעית ומוכרת.

חשבון הנפש התמידי עלול להסיט את הקשב והאנרגיות שלנו מההנאה מההורות, אך הוא עשוי גם בעיני להיות מתנה – כלי באמצעותו נוכל להשתמש בתובנות ובמחשבות הללו ולבנות באמצעותן את הבית וההורים שחלמנו להיות.

בקשר והתקשורת שלי עם הורים המטרה היא להוביל כל הורה להגשים את חלומותיו וליהנות מההורות ומילדיו בכל יום ויום. כשזה קורה, נוצר מעגל חיובי של צמיחה והעצמה של ההורים וכמובן של ילדיהם, מבחינה התפתחותית ורגשית.

שני החגים הללו שפותחים את השנה, מלמדים אותנו הרבה על ההתפתחות של המשפחה, של בית עם תקשורת, צמיחה והתפתחות לילדים ולהורים.

השילוב בין החגיגיות, ההתרגשות והתכנון לעתיד שמביא ראש השנה, יחד עם הלמידה מהעבר והקבלה לעתיד שמביא יום הכיפורים, יכולים להוביל את המשפחה למקום חדש של צמיחה ולמידה יומיומית בהיבט ההורי והמשפחתי. קבלת החלטות על ערכים שחשובים לנו והמטרות שלנו לעתיד מתוך ההתנהלות והתובנות שרכשנו עד כה, בהקשבה למסרים והצרכים של כל אחד מהמשפחה.

מה מוסיפה לכך תקופת הקורונה? את התובנה המתחדדת לגבי הארעיות של הזמן, החוסר וודאות לגבי העתיד והרצון להיות בהווה טוב ומשמעותי עם משפחתנו. בנוסף, היא מעניקה לנו "קפסולת זמן" שלא בחרנו, אבל לעולם אולי גם לא היינו עוצרים בעצמנו כדי לקבל - זמן לעצירה ולמחשבות וזמן להקשבה לעצמנו וליקרים לנו.

איך לעבור את יום כיפור בצורה טובה, במיוחד בימי הסגר והקורונה?

חשוב להדגיש כי נקודת המבט של ההורים על סיטואציות שונות היא המשפיעה ביותר על הרגשות של ילדיהם, על ההתנהגות שלהם ובסופו של דבר על ההורים בחזרה.

ולכן, ככל שההורים יצליחו לראות את היום הזה כהזדמנות להיות ביחד, מבלי לחפש את הפתרונות בחוץ, אלא למצוא אותם בתוך הבית, הם יוכלו לחוות חוויה חיובית ומעצימה עם ילדיהם.

איך עושים את זה באופן מעשי?

הכלי הטוב ביותר לעבור את יום כיפור ואת השנה כולה, במיוחד בימי הסגר, הוא לעשות תיאום ציפיות עם הילדים.

במקרה הזה, לפני שתתחילו לתכנן, הסבירו לילדיכם, בהתאמה לגיל שלהם ולשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים, מה משמעות היום הזה בעבורכם, שתפו אותם בהתרגשות שלכם, בזיכרונות שלכם מתקופת הילדות, בדברים שחשובים לכם ואתם מצפים להם וגם בחששות.

שוחחו איתם על התוכניות ליום הקרב, כל משפחה, המסורת שלה והכללים שלה. אתם אוכלים סעודה מפסקת? ספרו להם מה זה, למה זה חשוב, באיזו שעה זה יקרה ואיך תתארגנו לארוחה. שאלו אותם איך הם יכולים לעזור. אתם מתכננים לשמוע תקיעת שופר? ספרו להם היכן ומתי, הוסיפו לכך התרגשות.

הסבירו על המגבלות של הקורונה ומה זה מצריך מכם כמשפחה. שתפו מה חשוב לכם, הקשיבו לרעיונות של הילדים ונעצו גם אותם בתוך התוכנית – זמן משחק משותף, זמן מנוחה, קריאת ספר ועוד. כתבו או ציירו את הדברים על דף או לוח והצמידו למקום בולט.

אם תעשו את זה באמת ביחד, סיכוי גדול שתופתעו לגלות, שילדיכם יקפידו לשמור על סדר היום הזה מבלי שתצטרכו לבקש.

איריס גרנות היא מומחית להתפתחות הילד ולתקשורת איכותית, יועצת להורים ואנשי חינוך