חלם
חלם צילום: שלומית בק

על חכמי חֵלְם אני מעריכה שכולכם שמעתם. "ארבעים יום וארבעים לילה", ישיבות מועצת חכמים, בעיות מסובכות ופתרונות מחוכמים אף יותר.

אבל האמת, שחלם היא סך הכל עיר בנאלית במזרח פולין, בה חיו כאלפי תושבים, גויים ויהודים - בעלי מנת משכל, איך לומר, ממוצעת לגמרי, ובכל אופן, וודאי שתושביה לא היו ראויים לסיפורי המופת שמהלכים עליהם בעולם היהודי.

אז, איך ולמה נקשרו אגדות אלו על תושביה היהודיים של חלם?

חלם היא עיר בעלת היסטוריה עשירה במלחמות ורודנים. בהיותה עיר פורחת, ובעלת מיקום אסטרטגי בין ריכוזים יהודיים בולטים, החלה הגירת יהודים רבים אל העיר השוקקת.

יהודי חלם, שהיוו בשיאם כמחצית מתושבי העיר, מצאו בה מיקום נוח ונהנו מחופש דת, חינוך ומסחר. מה שהוביל להקמתם של מוסדות יעודיים ויהודים רבים.

במובנים רבים - חלם נחשבה כעיירה כעיר יהודית לכל דבר, בהיות היהודים כתשעים אחוז מבעלי החנויות וכשבעים אחוז מבעלי הכירכרות- תפקידי מפתח בערים ובעיירות של פעם.

ובכן, הבנו שחלם הייתה עיר יהודית משגשגת בעלת היסטוריה מפוארת, ודווקא לאור זאת, למה דווקא לחלם הודבקו סיפורי המעשיות המטופשים?

השערות רבות יש, ותשובה ברורה לחלוטין, האמת שאין. אבל בואו נתחיל כך - כמעט לכל תרבות כלשהיא יש פולקלור על עיר מסוימת שכונתה "עיר של טיפשים" ועל אנשיה נכפה להסתובב עם אות קלון של כסילות לכל חייהם. בין אם אלו אנשי יוון העתיקה, הודו, גרמניה אנגליה ועוד רבים, גם לנו, היהודים, היה צורך בעיר שכזו. ושוב, מדוע?

זבגנייב לובשבסקי, היסטוריון בן המקום, מעריך שאחת הסיבות לכך נוגעת לאפשרות שיהודים שהתגוררו בערים שכנות לא אהבו את העובדה שעסקיהם של יהודי חלם משגשגים והדביקו להם את הסיפורים מתוך קנאה.

הסבר אחר שהוא מציע קשור לבניית בית כנסת חדש ומפואר בעיר במהלך המאה ה־19. והסיפור- לרוע מזלם של היהודים, פרצה שריפה בעיר שכילתה את בית הכנסת המפואר שבבנייתו השקיעו עמל וממון רב. סיפור טראגי שכזה, מוביל לסטיגמה של תופעת רשלנות וחוסר מזל, ואולי מכאן החלה האגדה להתפשט.

חוקר אמריקאי בשם פיליפ עונה אף הוא על שאלה זאת, לפי רעיונו, נראה כי סיפורי חלם שייכים לאוסף של מעשיות מבדחות בינלאומיות שהודבקו במשך הדורות לעיר חלם, לאחר שיוחסו לערים אחרות. אז כן, כנראה גם הסיפורים עצמם לא יצירתיים אלא נלקחו מעמים אחרים.

"ארגון יוצאי חלם לדורותיו" נאות למסור לי מאמר שפורסם, העוסק בנושא. לפי טענתם, לא רק חכמי חלם מרכיבים את פלוקלור ההומור היהודי אלא גם אחרים כגון "חושם", ו"הרשלה", וכמו שנאמר "צרת רבים חצי נחמה". ליתר דיוק יש האומרים זאת "צרת רבים נחמת טיפשים". אולי זה לא היה חכם להשתמש דווקא בביטוי זה, חלמאים.

מושגים רבים כגון "חלמאים" או "מעשי חלם" השתרשו במושגי השפה היהודית, יהודי חלם נרצחו כמעט כולם במהלך השואה, והנותרים- מנסים להיאבק עד היום בסטיגמה שהודבקה לעיר הולדתם.

אז האם אנשי חלם באמת היו חסרי מזל ושליימזלים או רק מטרות לחיצי הומור שהודבק להם במהלך השנים? אין איש שידע לפסוק. ובנתיים, אנו נמשיך להנות מהומור יהודי שנון המספר לנו את עלילות יהודי העיר הקסומה, אי שם במזרח פולין.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו