גולן ענתבי, 28, סטודנט באוניברסיטה העברית למשפטים ועבודה סוציאלית, הקים לא מזמן את ארגון "הפורום לאקטיביזם יהודי" שעומד מאחורי המאבק בתכנית "היהודים באים".
הארגון, המבוסס על סטודנטים, מכשיר פעילים לעשיה אזרחית כאשר המטרה היא שינוי תודעה ציבורית באמצעות הפעילים לכיוון של לקיחת אחריות על הצביון היהודי של המדינה והחברה.
העשייה האזרחית כוללת פעילות מול מעצבי מדיניות כגון נבחרי ציבור ברמה הארצית והמקומית וכן מול מוקדי תקשורת ועוד.
"המאבק מול "היהודים באים" התחיל אצלנו באמצעות עצומת מיילים. חשבנו שנגיע ל-50-100 אנשים, אבל העצומה הצליחה מאוד וחתמו עליה 1000 איש תוך יומיים", מספר ענתבי. "הבנו שיש כאן עניין ציבורי והתחלנו להוציא כתבות בעיקר בתקשורת המגזרית. במקביל פנינו למספר חברי כנסת וביניהם סמוטריץ' ואבוטבול שדיבר על המאבק מעל בימת הכנסת".
היהודים באים רצה כבר כמה עונות, למה דווקא עכשיו?
"המטרה לא הייתה היהודים באים אלא לעורר אחריות ציבורית של חובבי היהדות. יש תחושה שכל מי שבוער לו הזהות היהודית הוא אורח במדינה ואין לו זכות דיבור ואפשר לרמוס אותו. אנחנו פשוט רוצים לשנות את הכיוון של הספינה. שמי שמחובר יותר לזהות היהודית שלו ייקח אחריות ציבורית ויפעל לקדם את האידאולוגיה היהודית ולהשפיע על עיצוב החברה.
''לקחנו את הסיפור של "היהודים באים" שרומסים את היהדות, אבל לא עניין אותנו דווקא "היהודים באים" אלא עניין הפגיעה ביהדות שאותו אנו רוצים לשנות. מה שהשתנה מהעונות הקודמות זה שעכשיו יש את הארגון שהקמתי ובעונות הקודמות לא היינו אז לא היה מי שירים את הכפפה".
"אנחנו רוצים להתערב ולשחק את המשחק. יש הרבה גופים שמנסים להשפיע על מה שקורה במדינה, כל מיני קבוצות של אקטיביסטים כמו פמיניסטיות שמעצבות למשל את השיח בצבא ובכנסת. הן מאוד משפיעות על מה שקורה במשחק.
''כאשר יש קבוצות רבות שמשחקות את המשחק האזרחי ומשפיעות על צביון המדינה, ולא אחת הקבוצות הללו נתמכות במימון זר, מי שאמור לדאוג לאינטרסים של היהודים, של חובבי המסורת - לא במשחק, מרגיש אורח וחסר לגיטימציה להשפיע על הצביון הכללי מעבר לדל''ת אמות הסקטוריאלי שהקציבו לו שחקני הקבוצות האחרות.
"המשחק", על פי גולן, "הוא בעצם כל ההשפעה על הצביון של המדינה דרך החוק, דרך התקשורת, דרך הרשויות המקומיות. זה קורה גם דרך לוביסטים ואנחנו לגמרי לא שם. חושבים שזה הכל קורה מעצמו אבל יש גופים שמזיזים את הדברים ומשחקים את המשחק ואנחנו לא משחקים. חוץ מהדגלים שהרימו בציונות הדתית לפני עשרות שנים כגון צבא והתיישבות, מה עם עיצוב צביון המדינה בכל שאר התחומים?
אנחנו שוכחים את זה? את הנקודה הזאת אנחנו מנסים לקדם באמצעות הפורום.
הפורום מסתכל לטווח הארוך - אחד מיעדיו הוא הכשרה של מאות פעילים, יעד זה ישפיע הרבה בטווח הקצר. יחד עם זאת יש לי סבלנות ואני מסתכל על הפוטנציאל האדיר לאורך הזמן שיווצר".
ענתבי הוא בוגר מחזור א' של תכנית 'עוז וענווה' מבית מוסדות 'בני דוד'. לתכנית הגיע אחרי שבשנה א' בלימודים באוניברסיטה חיפש את הזווית שיש ליוצאי ישיבות להגיד על סוגיות שקורות בחברה ולא מצא.
"יש את בתי המדרש היותר ליברליים שחיים בסוג של מידור שמחוץ לדל''ת האמות של ההלכה, די משתלבים עם התפיסות הליברליות שמצויים באקדמיה. מהצד השני יש את בתי המדרש של הרב קוק שאצל רובם אין מספיק עיסוק בסוגיות האלו. כיוון שהגעתי משבי חברון חיפשתי דו שיח עם הדברים שאני לומד איתם ולא מצאתי. ככה את שנה א' התחלתי והיה לי חוסר סדר מאוד גדול וחיפשתי גופים שמנסים לגשר על הפער הזה ברוח בית המדרש בו למדתי"
ענתבי במקרה נתקל במודעה של 'עוז וענווה' והבין שזה בדיוק מה שחיפש. "כשראיתי ש'בני דוד' חתומים על התכנית קפצתי מיד על הסירה הזאת כי אני מאמין במה שהם עושים ורציתי להיות חלק מהדבר הזה".
למה התחברת בתכנית?
"מאוד אהבתי את היומרה של התוכנית – לנסות לתת זווית תורנית יהודית לסוגיות שעל סדר היום. הסדר של התכנית היה לפי נושאים, וכל נושא התחלק לשניים – הגות כללית וסקירה לפי הזווית הפרוגרסיבית והשמרנית, ומצד שני הזווית היהודית - תורנית".
"מלבד תכני הלימודים עצמם התחברתי מאוד לחבורה המאוד איכותית של האנשים שזכיתי ללמוד איתם. בסופן של רוב ההרצאות היה שלב של עיבוד התכנים - מה התחדש כאן, מה הנקודות המשמעותית שעלו ושיח על המפגש. בעיניי זה היה מאוד משמעותי כי העיבוד הזה, עם חבר'ה איכותיים, תורניים אבל גם עם הבנה בעולם הכללי, מסייע ב'עיכול' של התכנים ובהבנה. תהליך שאי אפשר לעבור לבד.
מה החוויה שהכי זכורה לך מהתכנית?
"אחת החוויות הלימודיות הכי חזקות שהיו לי היא שעד לתקופה של הזום ישבתי במפגשים עם הרב יגאל לוינשטיין. חלקנו יחד את השולחן, ובזמן שאני מסכם במחשב, הוא היה, ישב וסיכם במחברת ושאל שאלות כאחד התלמידים.
''הוא חווה יחד איתנו את התהליך, את הסיפור, והוא פיתח עם עצמו כל מיני מחשבות תוך כדי, ובעיניי כתלמיד זה היה מפעים. הוא שאל שאלות הבנה את המרצים והתפתח הרבה פעמים דו שיח מרתק. חוויה מאוד מיוחדת".
למי מתאימה התכנית?
"לדעתי התכנית מתאימה לאנשים שמגיעים מרקע תורני משמעותי, מחויבות לסט הערכים התורני והבנה של כמה מהסוגיות המרכזיות בבית המדרש, ומצד שני אנשים שיש להם השגה בעולם הכללי. אנשים שיש להם עיסוקים שנוגעים בעולם הכללי בצורה חזקה כמו משפטנים וכלכלנים".