יהדות מזרח אירופה: הקורונה פוגעת בכלכלה הקהילתית

הקהילות היהודיות במזרח אירופה הצליחו להשיג עצמאות כלכלית. ואז הגיעה הקורונה.

כנען ליפשיץ / JTA , י"ב בתשרי תשפ"א

יהדות מזרח אירופה: הקורונה פוגעת בכלכלה הקהילתית-ערוץ 7
טקס זיכרון בביה"כ של העיר סופיה, מרץ 2013
Dimitar Dilkoff/AFP באמצעות Getty Images

כשמאחוריה 20 שנות ניסיון כזמרת מקצועית, פֶּטרָה אֶרנֵיי נהנתה מרמה סבירה של ביטחון תעסוקתי.

מדי שנה בתקופת חגי תשרי ארניי בת ה-44 ידעה שתקבל הזמנות להופעות קבועות מטעם ארגונים יהודיים מקומיים בצ'כיה מולדתה, מקום משכנם של כמה מאתרי המורשת היהודית האירופית הוותיקים ביותר.

היא הופיעה בבית הכנסת מייזל, בית תפילה עם שלושה אולמות בסגנון הרנסנס שנבנה במאה ה-17, ובבית הכנסת בפּוֹלנָה, שנבנה מחדש בשנים האחרונות לאחר שהנאצים השתמשו בו כמחסן לרכוש יהודי גנוב.

אולם בגלל מגיפת הקורונה, שפערה בור גדול בתקציב הקהילה לשנה זו, פוטרו לא מעט עובדים בארגונים יהודיים צ'כיים. פרילנסרים כמו ארניי ראו כיצד הכנסתם הולכת ומתפוגגת. כעת, במקום לעבוד בשביל הקהילה, היא נזקקת לה כדי לשרוד, ומצטרפת בכך לרשימה הולכת וגדלה של יהודים בפראג שהפכו תלויים בנדבנות היהודית הבינלאומית כדי לגמור את החודש.

"אני מנסה להיות אופטימית. לפעמים אני בוכה", סיפרה ארניי ל-JTA. "אנחנו כבר לא יוצאים, הילדים בעיקר נשארים בבית או הולכים לחברים. החיים שונים עכשיו. אבל אני מזכירה לעצמי שאנחנו בריאים ויש לנו אחד את השני".

שישה חודשים לאחר שנגיף הקורונה שיתק חלק ניכר מן החיים היהודיים באירופה, הקהילות ברחבי היבשת הסתגלו על פי רוב לחיים תחת עננת המגיפה העולמית. בתי ספר ובתי כנסת הצליחו באופן כללי לעבור לפעילות מקוונת, והדאגות מפני מחסור במזון כשר והעדר אפשרות לשמור מנהגים דתיים, לא התממשו.

אולם בשעה שיהודי אירופה חוגגים את חגי תשרי, השלכותיה הכספיות של המגיפה רק מתחילות להתחוור. הן מאיימות להסיג אחורה שנים של התקדמות לקראת לעצמאות כלכלית.

קהילות מזרח אירופיות קטנות יותר, שנמקו תחת עול הקומוניזם במשך עשרות שנים ורק לאחרונה החלו לפתח מקורות הכנסת מקומיים שאיפשרו להן להיפטר מתלותן בתורמים זרים, נאלצות שוב להסתמך על סיוע מבחוץ.

תלות כלכלית זו אינה זרה לקהילות יהודיות במדינות קומוניסטיות לשעבר כדוגמת צ'כיה ובולגריה. ארגון הסעד היהודי האמריקני הג'וינט הוציא מאות מיליוני דולרים במיוחד כדי לדאוג לצרכים הבסיסיים של יהודים במצוקה לאחר קריסת מסך הברזל בשנות ה-90 של המאה שעברה.

בשל הדיכוי הקומוניסטי, רוב היהודים במדינות שהפכו לדמוקרטיות לא הכירו כמעט את דתם ואת מסורותיה. לכן גויסו מיליוני דולרים נוספים מתורמים כדי לסייע להם לבנות מוסדות קהילה, ובהם בתי ספר, קייטנות ותוכניות לנוער.

קהילות מסויימות גם קיבלו חזרה נכסי דלא ניידי שנגזלו מיהודים בשואה - ברכה וצרה בצידה, משום שנכללו בהם אמנם בתי כנסת מרהיבים אך גם מבנים ובתי קברות חרבים למחצה שהכבידו על תקציביהן.

במשך הזמן, כאשר מקצת האתרים האלה הפכו לאטרקציות תיירותיות וכאשר תורמים מקומיים התחילו לתפוס את מקומם של הנדבנים מן החוץ, הפחיתו קהילות רבות את תלותן בכספי צדקה והצליחו לקיים את עצמן יותר, גם אם מרווח הביטחון היה צר.

המגיפה סיבכה מאזן כספי עדין

"משבר הקורונה מוסיף על הבעיות הכספיות שהיו קיימות עוד קודם בקהילות קטנות באירופה", אמר סרג'יו דֶלה פֶּרגולה, מומחה לדמוגרפיה יהודית מן האוניברסיטה העברית בירושלים. "הן מוגבלות במשאבי ההכנסה שלהן והוצאות תחזוקה של נכסים פיזיים ישנים מכבידות עליהן".

בצ'כיה, שבה חיים כ-3,000 יהודים, מגיפת הקורונה גרמה לארגונים יהודים לאבד הכנסות בגובה כ-6 מיליוני דולרים, אמר פטר פַּפּוּסֶק, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות במדינה. בפראג, שם חיים רוב יהודי צ'כיה, אבדה הכנסה בגובה של כ-50% מן התקציב השנתי.

המחסור נובע מהפסקה כמעט מוחלטת של מכירת כרטיסים למוזיאון היהודי בעיר הבירה, שהייתה מניבה לפני המגיפה אלפי דולרים ביום. וישנן סיבות נוספות: ההכנסות מנכסים שבבעלות הקהילה המושכרים לבעלי מלונות ומסעדות, עסקים שהוכו קשות בגלל נגיף הקורונה, נפגעו גם הן משמעותית.
"אין שום סימן שהמציאות החדשה הזו עומדת להשתנות בעתיד הקרוב, או לפני 2023", אמר פפוסק. "אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על מודל פיננסי חדש".

בהונגריה, בה חיה קהילה יהודית בת למעלה מ-100,000 חברים - אחת הגדולות במזרח אירופה - גרמה מגיפת הקורונה לאבדן הכנסה של כמיליון דולרים, בעיקר אחרי שהופסקה מכירת הכרטיסים לבית הכנסת דוהאני, השני בגודלו באירופה ומוקד משיכה פופולרי לתיירים בבודפשט. ברית הקהילות היהודיות בהונגריה Mazsihisz, שהיא ארגון הגג היהודי המרכזי במדינה, הצליחה להימנע מפיטורי עובדים, אך חייבה את עשרות המועסקים שלה לקצץ 40% בשכרם. צעד זה אילץ כמה מן העובדים לפרוש משום שהמשכורת המצומצמת לא הספיקה לפרנסתם, אמר חבר בהנהלת הברית.

בבולגריה, עשרות מעובדי הקהילה היהודית נמצאים בסכנת פיטורין, שעה שהקהילה מתמודדת עם אובדן הכנסה של עשרות אלפי דולרים בשבוע ממכירות כרטיסים לבית הכנסת של סופיה, אחד הגדולים והמעוטרים ביותר בבלקן. הכנסות אלה שימשו למימון בית הספר וגן הילדים היהודיים בבירה סופיה וכן פעילויות חברתיות לצעירים ולקשישים, המהווים נתח ניכר מן האוכלוסיה היהודית של בולגריה, שמונה כ-5,000 נפש.

"היו לנו בערך 200 או 300 מבקרים מדי יום, רבים מהם מישראל", אמר אלכסנדר אוסקר, נשיא ארגון שלום, ארגון יהודי בולגריה. "עכשיו הם כבר לא באים בגלל הקורונה ואנחנו הולכים לקראת בעיה תקציבית רצינית".

עד כה, הצליחה הקהילה הבולגרית להימנע מפיטורי עובדים, אך אוסקר מזהיר שיהיה קשה להמשיך בכך. "החודש אנחנו מצליחים בקושי לשלם את החשבונות, אבל אחרי ספטמבר אני לא יודע מה נעשה", הוא אמר.

כמו בארצות הברית, שם קואליציה של תורמים יהודיים גייסה במהירות 80 מיליון דולרים לקרן חירום כאשר המגיפה העולמית החלה להכות באביב האחרון, כך גם הג'וינט התגייס עם תוכנית חירום לאספקת סיוע ל-1,600 משפחות יהודיות ב-16 מדינות, מהן 11 באירופה.

השלב הראשון של תוכנית הסיוע ההומניטרי לשעת מגיפה - במימון קונסורציום של תורמים הכולל את קרן רון לאודר, הקרן הפילנתרופית של מוריס ו-ויויאן ווהאל, קרן רמב"ם וקרן ג'נסיס - החל באפריל עם מלגות מחיה בסך 100 עד 180 דולרים בכל חודש.

מימון זה נוסף על הקצאה של 17 מיליון דולרים שהעניקו בחודש שעבר מממשלת ישראל והסוכנות היהודית, כדי לתמוך בקהילות יהודיות קטנות בתקופת המשבר. קרן נוספת של הסוכנות היהודית, שבקופתה 10 מיליון דולרים לטובת הלוואות לקהילות בסיכון, קיבלה פניות מ-80 קהילות ברחבי העולם.
ההסתמכות הגוברת על מימון חיצוני מהווה לא רק צעד אחורה לרבות מן הקהילות האלה מבחינת יכולת

ההסתמכות עצמית, אלא גם מגיעה כאשר נדבנים פוטנציאליים רבים נמצאים בעצמם בקשיים תזרימיים בגלל המגיפה. למרות זאת, רבים בקהילות אומרים שהמוסדות שלהם חזקים דיים לצלוח את המשבר - בין השאר משום שהם יודעים כיצד לעבוד יחד ולמנף משאבים שלא היו קיימים בעשורים שחלפו.

באפריל, הפדרציה היהודית ההונגרית EMIH, המסונפת לחב"ד, צמצמה את קו הייצור שלה לכבד אווז כשר - היחיד מסוגו באירופה - שגרף רווחים נאים, וזאת כדי לעזור למנוע חוסרים במזון כשר במקומות אחרים באירופה. המעבר הפחית את ההכנסות מבית המטבחיים של הפדרציה, אך איפשר להגדיל פי ארבעה את קיבולתו עד ל-10,000 עופות ביום כפתרון מהיר למחסור בבשר כשר בתחילת המגיפה.

המשבר גם חיזק קשרים בתוך הקהילות, שכמעט לא היו קיימים לפני 40 שנה תחת השלטון הקומוניסטי. בבולגריה, תוכנית בשם "טלפן לחבר" עודדה חברי קהילה צעירים יותר ליצור קשר עם המבוגרים יותר שהיו רתוקים לבתיהם או נמצאים בסיכון מוגבר מחוצה להם.

מרטין לוי, מנהל אירועים בן 33 מסופיה, טילפן בכל שבוע לשאול בשלומם של שני גברים בשנות ה-70 לחייהם. אחד מהם, סיפר לוי, ביקש לדעת מדוע הוא מדבר עם איש קשיש במקום למצוא לעצמו אישה. השני טייל רבות בעולם והיה איש שיחה מיומן.

״הקהילה שלנו הצליחה להישאר מאוחדת, לאלתר, להתארגן מחדש ולהסתגל", אמר לוי. "היא קיימת והיא יכולה לצלוח את המכשלה הזו. זה גורם לי להרגיש גאווה על שאני יהודי בולגרי, וזה מראה שההשקעה בבניית הקהילה הזו השתלמה".

בעיני ראסל ווֹלקינד, מנהל התכנון והשותפויות בחטיבה האירופית של הג'וינט, דבר זה מעיד על כך שההישענות על עזרה מבחוץ תהיה רק אמצעי זמני. קהילות מזרח אירופה פיתחו את התשתית לעמוד ברשות עצמן כאשר הנסיבות ישתפרו.

"כן, יש מימון חיצוני, אבל כבר לא צריך להחזיק להן את היד כמו בשנות התשעים", אמר וולקינד. "הקהילות מנהלות את צעדי החירום האלה והאחרים בעצמן, ומתעלות כדי להתמודד עם האתגר בצורה מרשימה".