תפילה
תפילהצילום: ISTOCK

רבים חולמים לזכות להתפלל בהיכלי הישיבות ולהנות מתפילה עוצמתית ומרוממת, אך לא כך הדבר שמדובר בתלמידים של ישיבת רמת גן, עבור רבים מהם זה מאורע נדיר שכן בכל שנה נוסעים קבוצות של בחורים יחד עם חלק מהאברכים לקיבוצים ומושבים שונים.

השנה בגלל הקורונה הם נמנעו מלנסוע. "זה שבר אותי", סיפר איתן פלהיימר. "ישבתי דקה עם עצמי וחשבתי מה אני יכול לעשות? ריבונו של עולם מה עושים במצב כזה? ואז האיר לי רעיון - האוצר מתחת הגשר".

ישיבת רמת גן אמנם ממוקמת בשכונה די מסורתית – רמת עמידר, אך לא רחוק ממנה יש שכונות רבות שמחכות להיכרות ומפגש כנה עם יהדותם.

פלהיימר החליט שהוא וכמה מחבריו יעשו מניין רחוב מצומצם בשכונה כזו. "הרמתי טלפון לאבינעם רובין, חבר טוב שהתחתן לפני שבוע וחצי ונשלח כחלק מפרוייקט חדש של הישיבה לגור באיזורים שאינם צמודים לישיבה ובהם יש צמא גדול ואפס אברכים. אמרתי לו: רובין, עושים אצלך מניין, תמצא מקום טוב".

האברך הטרי יחד עם הוגה הרעיון הכינו כמה מודעות פשוטות ובהן כתוב "מניין רחוב - מוזמנים לתפילת נעילה בחמש וחצי".

לדברי רובין: "ציפינו שיבואו עשרה אנשים והבאנו עוד כמה חברים מהישיבה כדי שלא יהיו פאדיחות מבחינת מניין. בשעה חמש וחצי הגיעה הקבוצה מהישיבה והתחילה לזמזם 'אל נורא עלילה', תוך דקות ספורות נהרו משפחות שלמות, צעירים וזקנים, וכל הגינה התמלאה באנשים".

"היינו המומים" סיפר פלהיימר. "כמובן שהקפדנו עם כולם על מסכות ושני מטר, למזלנו לרובין יש קול חזק ככה ששמעו אותו כולם".

הפארק התמלא בכמעט 200 איש ואף הצטרפו רבים מהמרפסות, מעמד שהגיע למאות אנשים. את התפילה ליוו התלמידים בהסברים על קטעי התפילה, בכמה סיפורים חסידיים שמחברים למעמד הנשגב ואף סייעו למי שלא התמצא כלל בסידור התפילה.

אחד הדברים שעוררו את הלבבות יותר מכל היה ההסבר של פלהיימר שבתפילת נעילה נוהגים לפתוח את ארון הקודש במהלך כל התפילה, משום שכל השערים פתוחים וזה הזמן להתפלל ביתר שאת. והשנה, בעקבות המגיפה, כאשר אנחנו מתפללים ברחובות, אין לנו ארון קודש אבל השמים פתוחים וכולם יחד פצחו בתפילה מרגשת לעצירת המגיפה.

רובין, שזה עתה עבר לשכונה, סיפר על רגעים עוצמתיים במיוחד של סיום היום הקדוש. "נותרה לנו חצי שעה, אז אמרנו כמה דברי תורה ואז מעמד קבלת עול מלכות שמיים", אמר. "מאות צועקים שמע ישראל וה' הוא האלוקים, כולם נשארו איתנו, זה יזכר לעד".

מתפללים רבים ניגשו להודות מקרב לב. "זה ממש ריגש אותי, הם ביקשו שנבוא עוד, הבטחנו להם שאנחנו כאן איתם ובעזרת ה' כבר מתארגנים לסוכות בשכונתם, מקווה שנחתמתי בספרם של מקרבים ומפיצים" סיכם בסיפוק ותקווה פלהיימר.