הרב יהודה משי זהב, מי שמכונה לא אחת כקמב"ץ העדה החרדית, זוכה על ידי שופט בית משפט השלום בתל אביב מרדכי פלד. ליהודה משי זהב יוחסו עבירות של קבלת דבר במרמה, האזנת סתר וגניבה בידי מורשה.
כתב עתי"ם מוסר, כי כתב האישום ייחס ליהודה משי זהב המשמש מפקד קבוצת זק"א וחסד של אמת במחוז ירושלים עבירות של קבלת דבר במרמה, האזנת סתר וגניבה בידי מורשה. זאת, בעקבות קשר שנוצר בינו לבין חנה ברונפמן, עובדת בחברת ביפר במחלקת שרות לקוחות. על פי כתב האישום גנבה העובדת עבור משי זהב מכשיר איתורית הצרוב על הודעות של דוברות המשטרה, מד"א ועיתונאים בו האזין משך כחודשיים להודעות שהועברו בו.
עוד נטען בכתב האישום, שלאחר שהנאשם פעל וארגן עבור ברונפמן הלוואה בסכום של 5,000 שקלים, חזר ופגש בה, הוציא ממגירת רכבו מכשיר ביפר ושידל אותה לצרוב בו את הקוד הקבוצתי של זק"א במחוז בני ברק אף שאינו מורשה על קבלתו. זאת, כדי להאזין לשיחות המועברות לקבוצת בני ברק ולעשות בכך שימוש לצרכיו הפרטיים, גם על רקע היריבות הקיימת בין המחוזות והתחרות הנובעת ממניעים כלכליים.
בכתב האישום נטען, כי העובדת סירבה לעשות זאת ויצאה ממכוניתו.
במהלך משפטו הכחיש משי זהב מכל וכל את המיוחס לו וטען לחפותו והדגיש כי מעולם לא קיבל ממנה מכשיר איתורית נוסף וכי לא פנה מעולם אליה בבקשה כי תצרוב עבורו על מכשיר ביפר כדי שיוכל לקלוט את ההודעות השייכות למחוז בני ברק.
משי זהב גם הכחיש קיומה של יריבות כלשהי בין מפקדי המחוזות של זק"א כאשר לטענתו המרחק בין המחוז שהוא עומד בראשו, ירושלים, ומחוז בני ברק שולל בפני עצמו את האפשרות לתחרות בין המחוזות הללו בשל אירוע אם יתרחש במחוז בני ברק לדוגמא.
עוד נטען מפי יהודה משי זהב, כי אין לו ולא היה לו מעולם מכשיר איתורית וכי אין לו צורך במכשיר מעין זה המעביר הודעות מאוחרות להודעות המפורטות המגיעות אליו מכל הגורמים הרלוונטיים עוד קודם לכן, הכול באמצעות מכשיר הביפר שברשותו.
התובעת, עו"ד פיה גלבר טענה, כי ראיותיה נסמכות בראש ובראשונה על עדותה של העובדת חנה ברונפמן, וכאשר הסתבר כי הועמדה כבר בעבר לדין בפרשה זו ובפרשה נוספת שאינה שייכת לתיק זה, הנוגעת לכך שהיא סיפקה, על פי הודאתה, על דרך הגניבה למפקד קבוצת זק"א בני ברק ולמפקד זק"א דרום, מכשירי ביפר ואיתורית שלא היו מורשים לקבלם, זאת תמורת סיוע שקיבלה מהם עקב מצוקתה הכלכלית.
העובדת הודתה במיוחס לה ודינה נגזר בין השאר לעונש מאסר בפועל בן 6 חודשים שירוצו בעבודות שרות.
השופט מרדכי פלד כתב בהכרעת הדין כי גם לעניין הדברים שהשמיע משי זהב, לגרסת העדה, בעת שבא אליה לבקש כי תצרוב הודעות של זק"א בני ברק על מכשיר ביפר, נמסרו מפי ברונפמן גרסאות שונות.
עוד ציין השופט, שיש בעדותה של מנהלת מחלקת שרות לקוחות בביפר לשלול במידה לא מעטה מגרסת ברונפמן בדבר רישום שנעשה במחשב על ידיה לעניין איתורית שנמסרה למשי זהב.
בסיכומו של דבר, כתב השופט שלא ניתן לקבוע ממצאים ברי משקל לחובת משי זהב בהסתכמות על עדותה של ברונפמן שאינה נקייה מספקות, ומשקלה הכולל נמצא לוקה ולאור משקלה הקלוש של ראיית החיזוק, יש לקבוע כי לא הוכח באותה מידה של ודאות הנדרשת בפלילים כי משי זהב קיבל לידיו איתורית וכי שידל את חנה למסור לידיו איתורית. כמו-כן לא הוכח כי פנה לחנה בדבר צריבת ביפר. משכך הוא הדבר אין מקום לליבון הסוגיה בדבר ביצועה של האזנת סתר לרבות שימוש שלא כדין בהאזנת סתר ועל כך הוא זיכה את הנאשם מחמת הספק שהתעורר, נקבע.
בסיום הדיון אמר יהודה משי זהב לעיתונאים, "מדובר בבזבוז זמן של בית המשפט ושל כל המערכת וכעת אנו נוכל לעשות את עבודת הקודש שלנו ביתר שאת".
כתב עתי"ם מוסר, כי כתב האישום ייחס ליהודה משי זהב המשמש מפקד קבוצת זק"א וחסד של אמת במחוז ירושלים עבירות של קבלת דבר במרמה, האזנת סתר וגניבה בידי מורשה. זאת, בעקבות קשר שנוצר בינו לבין חנה ברונפמן, עובדת בחברת ביפר במחלקת שרות לקוחות. על פי כתב האישום גנבה העובדת עבור משי זהב מכשיר איתורית הצרוב על הודעות של דוברות המשטרה, מד"א ועיתונאים בו האזין משך כחודשיים להודעות שהועברו בו.
עוד נטען בכתב האישום, שלאחר שהנאשם פעל וארגן עבור ברונפמן הלוואה בסכום של 5,000 שקלים, חזר ופגש בה, הוציא ממגירת רכבו מכשיר ביפר ושידל אותה לצרוב בו את הקוד הקבוצתי של זק"א במחוז בני ברק אף שאינו מורשה על קבלתו. זאת, כדי להאזין לשיחות המועברות לקבוצת בני ברק ולעשות בכך שימוש לצרכיו הפרטיים, גם על רקע היריבות הקיימת בין המחוזות והתחרות הנובעת ממניעים כלכליים.
בכתב האישום נטען, כי העובדת סירבה לעשות זאת ויצאה ממכוניתו.
במהלך משפטו הכחיש משי זהב מכל וכל את המיוחס לו וטען לחפותו והדגיש כי מעולם לא קיבל ממנה מכשיר איתורית נוסף וכי לא פנה מעולם אליה בבקשה כי תצרוב עבורו על מכשיר ביפר כדי שיוכל לקלוט את ההודעות השייכות למחוז בני ברק.
משי זהב גם הכחיש קיומה של יריבות כלשהי בין מפקדי המחוזות של זק"א כאשר לטענתו המרחק בין המחוז שהוא עומד בראשו, ירושלים, ומחוז בני ברק שולל בפני עצמו את האפשרות לתחרות בין המחוזות הללו בשל אירוע אם יתרחש במחוז בני ברק לדוגמא.
עוד נטען מפי יהודה משי זהב, כי אין לו ולא היה לו מעולם מכשיר איתורית וכי אין לו צורך במכשיר מעין זה המעביר הודעות מאוחרות להודעות המפורטות המגיעות אליו מכל הגורמים הרלוונטיים עוד קודם לכן, הכול באמצעות מכשיר הביפר שברשותו.
התובעת, עו"ד פיה גלבר טענה, כי ראיותיה נסמכות בראש ובראשונה על עדותה של העובדת חנה ברונפמן, וכאשר הסתבר כי הועמדה כבר בעבר לדין בפרשה זו ובפרשה נוספת שאינה שייכת לתיק זה, הנוגעת לכך שהיא סיפקה, על פי הודאתה, על דרך הגניבה למפקד קבוצת זק"א בני ברק ולמפקד זק"א דרום, מכשירי ביפר ואיתורית שלא היו מורשים לקבלם, זאת תמורת סיוע שקיבלה מהם עקב מצוקתה הכלכלית.
העובדת הודתה במיוחס לה ודינה נגזר בין השאר לעונש מאסר בפועל בן 6 חודשים שירוצו בעבודות שרות.
השופט מרדכי פלד כתב בהכרעת הדין כי גם לעניין הדברים שהשמיע משי זהב, לגרסת העדה, בעת שבא אליה לבקש כי תצרוב הודעות של זק"א בני ברק על מכשיר ביפר, נמסרו מפי ברונפמן גרסאות שונות.
עוד ציין השופט, שיש בעדותה של מנהלת מחלקת שרות לקוחות בביפר לשלול במידה לא מעטה מגרסת ברונפמן בדבר רישום שנעשה במחשב על ידיה לעניין איתורית שנמסרה למשי זהב.
בסיכומו של דבר, כתב השופט שלא ניתן לקבוע ממצאים ברי משקל לחובת משי זהב בהסתכמות על עדותה של ברונפמן שאינה נקייה מספקות, ומשקלה הכולל נמצא לוקה ולאור משקלה הקלוש של ראיית החיזוק, יש לקבוע כי לא הוכח באותה מידה של ודאות הנדרשת בפלילים כי משי זהב קיבל לידיו איתורית וכי שידל את חנה למסור לידיו איתורית. כמו-כן לא הוכח כי פנה לחנה בדבר צריבת ביפר. משכך הוא הדבר אין מקום לליבון הסוגיה בדבר ביצועה של האזנת סתר לרבות שימוש שלא כדין בהאזנת סתר ועל כך הוא זיכה את הנאשם מחמת הספק שהתעורר, נקבע.
בסיום הדיון אמר יהודה משי זהב לעיתונאים, "מדובר בבזבוז זמן של בית המשפט ושל כל המערכת וכעת אנו נוכל לעשות את עבודת הקודש שלנו ביתר שאת".