אי אפשר לסיים את השבוע הזה בלי להתייחס להתנהלות של כמה פרשנים שבטוחים שהם ורק הם מייצגים את דעת הימין. אותם פרשנים פתחו במתקפה מתוזמרת להפליא כלפי אנשי תקשורת בולטים בציונות הדתית (גילוי נאות: ביניהם גם עורך עיתון זה), המעלה מחדש כמה שאלות יסוד על ייצוג הימין בתקשורת.
יש לא מעט דתיים ודתיות באמצעי התקשורת שאינם מוגדרים מגזריים, כל אחד ודעותיו הוא. לבוא ולצאת נגד קבוצה של ארבעה-חמישה כותבים ומשדרים אשר שיקפה את דעתם של לא מעט אנשי ימין, שלפיה בנימין נתניהו צריך לעשות עסקה עם הפרקליטות ולסיים את כהונתו - זו לא אג'נדת ימין, זו אג'נדת רק־ביבי.
אנשי התקשורת שהושמו במרכז הבמה לא לבד. יש כמותם עוד אנשי תקשורת שפשוט טרם אמרו את הדברים בקול. ויש ציבור שלם - כן כן, דתי־לאומי (וגם חילוני) - שלמרות שהוא תומך מובהק של הימין, חושב שנתניהו עסוק בעיקר בעצמו.
אין להמעיט בהישגיו של ראש הממשלה. שני הסכמי השלום עם מדינות המפרץ הם אבן דרך אמיתית שתיתן לנתניהו עוד מקום של כבוד בהיסטוריה - לא רק זו של ישראל, אלא של המזרח התיכון כולו.
אבל לצד ההישגים הגדולים והמשמעותיים של הקריירה, השנים האחרונות של נתניהו נעות בעיקר סביב שיח על תיקי חקירה, על פרו־ביבי או אנטי־ביבי. המנהיג גדול יותר מהעם. שכחנו משהו בדרך.
אנחנו בעיצומו של משבר בריאותי חמור במיוחד, וחלקים גדולים מהעם חווים אותו גם כמשבר כלכלי עמוק. אף על פי כן, התחושה היא שההנהגה עוסקת בשוליים יותר מאשר בחיים עצמם. המרוץ להגבלת ההפגנות נעשה בכזו עקביות, שאם אותו כוח פוליטי היה מושקע בפתרונות למשבר הקורונה - אולי המציאות הייתה אחרת לגמרי.
אז כן - קלמן ליבסקינד, עמנואל שילה, עקיבא נוביק ואחרים לא לבד. גם אני שותף לדעה שנתניהו עושה המון למען המדינה אבל בדרך קצת שכח את העם, זה שנאנק תחת המשבר. שאולי הגיע הזמן להבין שתהיה כאן הנהגה גם אחרי עידן נתניהו, שבשנים האחרונות הזיהוי שלו עם ימין הולך ומיטשטש. שיש עוד מנהיגים לגיטימיים, ושומו שמיים - הם אפילו אנשי ימין מובהקים.
ומכאן בחזרה לעליהום שנרשם מאז אותו מאמר, אולי קצת מכונן, של קלמן ליבסקינד כלפי אותם פרשנים. כלי תקשורת שמגדירים את עצמם ימניים, יצאו נגד אנשי התקשורת שמייצגים את הימין במגוון במות, והדביקו להם האשמות מהאשמות שונות, בעיקר כדי לשכנע את מי? את תומכי אג'נדת 'רק ביבי'. כי למעשה, כל מה שאותם פרשנים מקדמים הוא אדם. לא מדיניות, לא רעיון, לא אידיאולוגיה. הכול במטרה לקדם אדם, שמבחינתם הוא ורק הוא מייצג את הימין כיום.
זה בעיקר כואב. במקום שאנשי התקשורת בימין יפרגנו זה לזה במקרה הטוב, או ישמרו על סטטוס קוו במקרה הפחות טוב, אנחנו נתקלים במריבה מכוערת במיוחד, דווקא רגע לפני ואחרי יום הכיפורים, שכל כולה עוסקת בדה־לגיטימציה.
אין לי עניין לשבת על הגדר ולהיות דיפלומט כאן. אני בחרתי את הצד שלי. מעדיף להיות עם אנשי האמת, כמו ליבסקינד, שילה ונוביק, מאשר עם אחרים. שמעתי השבוע הסבר מלומד של כרבע שעה שכל כולו הטחת האשמות נגד אחד מאותם אנשי תקשורת מושמצים. ראיתי מודעה מביכה למדי שהוצאה נגדם.
בימין התלוננו במשך שנים על כך שהתקשורת שמאלנית. כשנולדו, מי מוקדם יותר ומי מאוחר יותר, כלי תקשורת שמזוהים עם הימין - חלקם גם עם הציבור הדתי־לאומי - הציבור הצביע בעיניים ובאוזניים. נתוני הקריאה, ההאזנה והצפייה ברורים ביותר. המתקפות באו בעיקר מצד מסוים מאוד במפה הזו, הצד שמקבל מנתניהו שיתוף פעולה מלא, כולל הפניית תשומת לבו של הנשיא טראמפ לאחד מאמצעי התקשורת הללו כדי שיענה לו על שאלה. גם למשלחת לוושינגטון הוכנס אותו אמצעי תקשורת ברגע האחרון, כשהתברר שהוא נשכח או לא הוזמן. אין כאן אפילו גרם אחד של קנאה, אלא בעיקר אמירה שהכול כל כך שקוף. תתמכו בביבי? תקבלו. תעזו לחשוב אחרת? נדאג למתקפה נגדכם.
אגב, לכלי התקשורת 'השמאלניים' מבחינת נתניהו, אין שום סיכוי שזה יקרה. בדיוק כמו עם מערכת המשפט, נתניהו כועס וזועם ושולח את תומכיו למחות, אבל לא באמת עושה דבר. נתניהו תוקף את אמצעי התקשורת הללו, אבל נמנע מ'להתעסק' איתם. את פרשניו הוא מעדיף לשסות בתקשורת הדתית־לאומית תוך ניסיון לייצר כל מיני הפרד ומשול.
העניין הוא שהציבור חכם. גם מי שמתפקדים לליכוד מהציבור הדתי־לאומי יודעים בדיוק את המגבלות של העומד בראשו. שליחת הפרשנים לימים רצופים של מתקפות כל כך שקופות, רק מבהירה עוד יותר את הצורך בשינוי ורענון בהנהגה. גם חלקים לא קטנים בתוככי הליכוד יסכימו עם הקביעה הזו. גם הם רוצים להמשיך קדימה.
אז גם אם המקהלה תמשיך לזמר 'רק ביבי' ותקבל עוד חיזוק מפרשנים כאלו ואחרים, שגם הם קוראים לעצמם ימין למען המיתוג ולא למען האידיאולוגיה, ידע שהציבור שיש גם אנשי תקשורת שפועלים מתוך אידיאולוגיה ולא מתוך אג'נדה אישית של אדם אחד.
ירושלים של זהב
בשקט, אבל בנחישות, התמקם השר הרב רפי פרץ במשרד לענייני ירושלים ומורשת, ומשם הוא פועל לקדם מיזמים רבים. דווקא במשרד הקטן הזה, שאינו משופע בתקציבים, אפשר לקדם מהלכים, והרב פרץ לא נח לרגע כדי לנצל את מלוא האפשרויות.
על רקע הסכם השלום עם איחוד האמירויות ובחריין, הוא יוזם כעת שיתופי פעולה בתחומים שונים עם איחוד האמירויות בדגש על העיר ירושלים.
התכנון של השר פרץ כולל הבאת אלפי תיירים מהאמירויות שיטיילו בירושלים, ילונו במלונות בעיר, ויוכלו גם להתפלל במקומות הקדושים בה. אבל התיירות היא רק ההתחלה. היוזמה המרכזית של השר, שכבר זוכה למענה משמעותי, היא שיתופי פעולה בתחומי ההייטק והטכנולוגיה.
במסגרת זו הוא מתכוון לפעול לקיום כנסים וירטואליים של משקיעים פוטנציאליים בחברות הייטק ישראליות הפועלות בבירה, וכן לעַניין משקיעים ישראלים בחברות מהאמירויות ומבחריין.
לצד זאת מתרקמים ניסיונות לארגן משלחות של אנשי עסקים בתחום הטכנולוגיה לפגישות עסקיות באמירויות.
את הכפפה שהניח הרב פרץ מרימה בימים אלה קרן ההשקעות OurCrowd, שגילתה עניין רב במיזם שיחבר בין בירת ישראל למדינות המפרץ.
בירושלים פועלות בשנים האחרונות כ־550 חברות הייטק והיוזמה מבקשת, ככל האפשר בצל הקורונה, לקיים כנס בינלאומי בירושלים שיחבר בין החברות ומשקיעי ההייטק משלוש המדינות.
עוד בתכנון: חילופי סטודנטים של המוסדות האקדמיים הירושלמיים עם מקביליהם באמירויות.
לצד הפעילות בנושא במשרד לירושלים ומורשת, גובש כבר מסמך שהועבר למשרד ראש הממשלה ולמשרד החוץ במטרה לקדם את המהלך, לצד מגעים עם קרנות וחברות שמעוניינות בשיתופי הפעולה הטכנולוגיים.
הרב פרץ אמר ל'בשבע' כי מדובר בתוכנית שיכולה לחבר את השלום ואת ירושלים במגוון חיבורים. "ירושלים היא בירתו של העם היהודי, ואנו שואפים שירושלים תהיה המרכז של השלום עם איחוד האמירויות ובחריין. תעשיית ההייטק והטכנולוגיה הירושלמית מפותחת ומהמובילות בארץ, אך טבעי הוא שנחבר את המדינות באמצעות שיתופי פעולה בתחומים האלו.
"היוזמה שהתחלנו להניע השבוע תהיה פתח להשקעות ולפיתוח משותף של המדינות, אנחנו מתחילים בהייטק ונמשיך בתיירות, בעסקים ובתחומים נוספים. שלום תמורת שלום הוא הנוסחה הראויה, ולירושלים יהיה חלק נכבד בשלום הזה", מוסיף הרב פרץ.
"יש פה בחינה של התגשמות חזון הנביאים, כפי שנכתב בישעיהו, 'והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים'. אני מאמין בשלום הזה, ואנחנו נפעל להיות שותפים מלאים בו", הוא מסכם.
לתגובות: nitsankeidar@gmail.com