מסכמים את תש"פ
החרדים מול המדינה - ד"ר אבישי בן חיים מסביר

פרויקט מיוחד: מסכמים שנה עם בכירי חדשות 13. הכתב והפרשן לענייני חרדים ד"ר אבישי בן חיים מסביר את ההתנהלות החרדית מול הקורונה.

יוני קמפינסקי - ערוץ 7 , י"ד בתשרי תשפ"א | עודכן: 14:04

הפרשן, ד"ר אבישי בן חיים, מתייחס בראיון מיוחד לערוץ 7 להתנהלות החרדים מול מגבלות הקורונה ולטעמו יחס זה מלמד על גודל השבר וחוסר האונים המהווה חלק מהמשבר הכללי שמתרחש בשנים האחרונות במגזר החרדי.

בן חיים מזכיר שה-DNA של החברה החרדית הוא שמירת פך שמן טהור ומושלם על אף כל הסערות שמסביב, אך כאשר הגישה הזו מגיעה לרצון לנהל את כלל ישראל נוצרת התנגשות. מה שאין כן בגישתו של הרב עובדיה יוסף שאינו מבקש לשמר קבוצה קטנה וטהורה אלא להוביל גישה כלל ישראלית.

בדבריו מעיר בן חיים כי כאשר הגישה היא לשמר פך שמן טהור נוצרת התאמה לניהול ציבור קטן ולא לכלל, גם אם מדובר בניהול הירואי של ציבור קטן. עוד הוא מוסיף כי נגררת מכך גם התנגשות מוסרית שכן מנהיג אינו יכול להוביל הנחיות לעם כולו כאשר הציבור הקטן שמאחוריו אינו שומר על אותם כללים.

"בתפיסת רבים מהחרדים הקורונה מסוכנת מבחינה דתית יותר משהיא מסוכנת מבחינה בריאותית. היא מסוכנת מבחינה קהילתית. אם היא פוגעת בריתמוס החיים וברעיון שנפגוש את הקהילה שלוש פעמים ביום בבית הכנסת ובבית המדרש, ועל אחת כמה וכמה בהקשר החסידי, החברה החרדית לוקחת החלטה שאומרת בפועל שהקורונה מסכנת אותנו מבחינה דתית יותר מאשר בריאותית, ולכן צריך לאזן בין זה לזה, ומכאן ההתייחסות הזו. בחברה הזו אם מפרקים את עולם הביחד לא נותר כלום".

לדבריו את המונח 'התורה מגנא וצלא' אין לראות רק בהיבט המיסטי רוחני אלא גם כאמירה מעשית שמלמדת על האתגר של שמירת עולם התורה והצלתו מול העולם החילוני ומפני תופעת החילון. "זו יצירה גאונית של עולם התורה כגונן מהמודרנה, מהחילון ומהקסם של ישראל החילונית. לכן יש מאמץ לשמור גם על הדבר הזה".

לנוכח גישה זו ההנחיות, סבור בן חיים, צריכות לקחת בחשבון שעולמם של החרדים ימשיך לתפקד כסדרו ובמתכונתו הרגילה.

עוד מתייחס בן חיים לסוגייה אותה העלה רבות במהלך השנה האחרונה, סוגיית ישראל הראשונה מול ישראל השנייה, ולטעמו המאבק החברתי המתחולל כעת גולת הכותרת שלו הוא עניינו של ראש הממשלה, נתניהו, מלמד על תגובת החברה הישראלית למהפך 77' ותחושה של האליטות שיש להגביל את הדמוקרטיה שכן לפתע נכנסו למשחק הדמוקרטי גם הימניים, החרדים והמתנחלים. "ההגמוניה פועלת להגביל את זה. ההגמוניה פועלת לגונן על הגמוניותה".

לטעמו של בן חיים אחד הכלים לשימור ההגמוניה הזו הוא השינוי באידיאולוגיה מחברה סוציאליסטית לאידיאל השלום, וכך תנועת 'שלום עכשיו' הוא כלי מרכזי להפלת מנחם בגין להתנצחות עם האליטה החדשה של הציונות הדתית, ובהמשך אידיאל זה משתנה לאידיאל החדש, אידיאל המאבק בשחיתות. "לא נוכל להבין את שינויי האידיאולוגיות הללו ללא הקשר המאבק בין ישראל הראשונה וישראל השנייה".

לטעמו ישראל הראשונה אינה מחויבת בהכרח לשמאל אלא בראש ובראשונה להגמוניותה, ולכן גם קבוצות מהציונות הדתית חשות מזוהות ומזדהות עם אליטת ישראל הראשונה.

מנגד ניצבת ישראל השנייה שאינה מוצאת את עצמה מזדהה עם ראש הממשלה כנקמה על עידן מפא"י או מתוך רצון להזדהות עם השחיתות, אלא מתוך גישה ממלכתית של תמיכה עם מנהיג המוביל את מדינת ישראל ברמה כזו או אחרת כבר 25 שנה. מתוך כך התחושה היא שתיקי החקירה נגדו הם כלי פוליטי, וככאלה הם אינם משכנעים את ישראל השנייה.

במבט אל השנה הבאה מתמקד בן חיים במבט אופטימי הרואה את הדברים בפרספקטיבה רחבה וגדולה ובניתוק מהעיסוק בפרטים הקטנים. לטעמו אין כל עילה לחשוב שיש למחוק את המזרחיות, כפי שעולה טענה, אלא לראות במסורתיות המזרחית חכמה מיוחדת לניהול חיים מודרניים בעידן הזה, ולתפיסה זו יש לתת מקום כחלק מקיבוץ הגלויות של תקופה זו. "יש למזרחיות על שני הפלגים שלה, החרדית של ש"ס והמסורתית, אחלה הצעה לחברה הישראלית בנוסף לקיים ולא במקום".