צבי יחזקאלי, פרשן חדשות 13, מסכם בערוץ 7 את שנת תש"פ שאת האירוע המשמעותי בה, בהיבט ההשלכות על המזרח התיכון, הוא רואה בחתימת ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין.
"יש לדבר הזה שורשים שמתחילים בסכסוך בין הסונה והשיעה, לפני 1350 שנה. השנה האחרונה הייתה שנת התקדמות בכל התהליכים, בין אם בהוצאתם החוצה של הקשרים עם מדינות המפרץ, ובנוסף קרו עוד כמה דברים שבגללם אנחנו רואים את השלום הזה, ומדובר בעיקר באיראן שהיא האויב הגדול של כל הסונים שמחפשים ברית הגנה".
יחזקאלי מזכיר שהבקשה הראשונית לשלום הגיע מכיוון האמירויות על אף המכות שספגה איראן, הן בסנקציות, הן בקורונה והן במכות שספגה איראן בסוריה, ועם זאת החשש הוא שחילופי שלטון בארה"ב יחזיר את שלטון האייתולות לסורו עם קבלת הכספים. על מנת למנוע זאת מבקשים באמירויות להקדים רפואה למכה.
עוד מזכיר יחזקאלי את 12 התקיפות העלומות באיראן, תקיפות שברור שידו של מנגנון מודיעין זר ומתוחכם בדבר. האיראנים נאלצו לבלוע ולספוג את התקיפות הללו מתוך המלכוד בו הם נמצאים ובו הם לא מעוניינים להודות בכך שישראל תקפה את מתקני הגרעין שלהם, ובכך יהיו חייבים להגיב. הם לא מעוניינים להגיב שכן תגובה כזו משמעותה העלאת העימות ללהבות גבוהות הרבה מעבר לעימות כזה או אחר שמבוצע בידי חיזבאללה. "המתקפות שאכן התבצעו באיראן פגעו גם בביטחון המשטר באיראן. ישראל ניצלה חולשה של השלטון שנמצא בצבת הסנקציות ובמצב כלכלי מאוד קשה, ומצד שני הטיפול הכושל של האיראנים בקורונה. ישראל נכנסה לתפר הזה".
להבנתו של יחזקאלי באמירויות רואים בישראל מדינה רצינית וחזקה שמהווה גשר של ברית הגנה עם ארה"ב. "הערבים מחפשים זהות אינטרסים ושמירה על שלטונם ולא נורמאליזציה. הכול מתחיל ונגמר באיראן. היא זו שהביאה אלינו את הערבים, ואם ביידן ינצח האיראנים יחזרו היטב למגרש. יכול להיות שגם טראמפ יתפתה למתקפת החיוכים של האייטולות, ואני מקווה שלא".
על כל זאת מדגיש יחזקאלי כי במזרח התיכון לא כולם רואים ומפרשים את הנתונים ואת האירועים באותה דרך, ופרשנות מערבית היא שונה לחלוטין מהפרשנות השבטית הערבית של האירועים והתגובות.
"העולם הסוני שננטש על ידי אובמה רוצה בעל ברית אתי ואיראן היא סיכון גדול יותר מישראל. בשעתו ישראל דנה בשאלה מה עדיף לה בגבול הצפון, אסאד נסראללה והאיראנים או דאע"ש וההעדפה היא דאע"ש משום שמטרתו סונית, לתבוע את עלבונם של הסונים מכיבושי השיעה בעוד איראן נסראללה וסוריה הם מדינות מסודרות שמבקשות להשמיד את ישראל. בהתחלה היה בלבול בהבנת דאע"ש וגם האמריקאים טעו בכך, אבל ישראל הולכת בזהירות למהלך אסטרטגי שנוגע להיסטוריה הפנימית במזרח התיכון. גם אז עלינו להיזהר מטעויות כמו בתחומי נשק שובר שוויון, האיכות הצבאית ועוד, אבל יש כאן דרך סלולה שבה העולם הסוני רואה בישראל שותפה מול איראן".
על מחיר הסיפוח להסכמים הללו סבור יחזקאלי כי ספק אם נתניהו אכן היה מעוניין בכך ולטעמו התוצאה של ההסכמים היא זריקת הפלשתינים מתחת לגלגלי האוטובוס הנוסע, אך בעתיד יתכן והפלשתינים יידרשו על ידי טראמפ לשלם את המחיר על המהלכים שנעשו למענם ויוביל אותם להסכם עם ישראל. "הפלשתינים לא הולכים לשום מקום, הנוסחות הן בין תכנית טראמפ לתכנית ז'נבה, ואלו תכניות קשות להתיישבות, ולכן אני חושב שזה יגיע ביום כלשהו וצריך להיערך לזה, אלא אם כן יקרה תרחיש שקשה להאמין שיקרה בניצוחו של דחלאן או גורם מתון אחר. הפלשתינים עדיין לא הפנימו את קיומה של מדינת ישראל ועדיין לא חושבים שהסיפור ייגמר בגבולות 67'. הסיפור הוא לא גבולות 67' אלא חמישה מיליון פלשתינים שמתגעגעים לגבולות 48'. לכן זה עדיין לא סוף סיפור וסוף פסוק".
להערכתו ככל שהזמן יחלוף נשמע מהאמירתים אמירות ברורות הרבה יותר בנושא הפלשתינים עד כדי דרישה לראות בהם פטרוניהם של הפלשתינים, "אף שליט ערבי לא רוצה שישרפו את התמונה שלו ברמאללה. לכן עוד נקבל את החשבונית בהמשך".