הפקירו את מדחת, נטשו את יוסף

​​​​​​​דברים לא קלים שמענו בביקור אצל משפחת החייל מדחת יוסף בבית ג'אן. "אם ישראל לא כובשת את קבר יוסף זה אומר שהוא נפל סתם".

הרב מנחם בן שחר , י"ד בתשרי תשפ"א

הפקירו את מדחת, נטשו את יוסף-ערוץ 7
משלחת השומרון בבית משפחת יוסף בבית ג'אן
צילום: רועי חדי

משפחת יוסף חיכתה לנו בהתרגשות בביתם שבלב הכפר 'בית ג'אן'. את יום נפילתו של מדחת הם מציינים בכל שנה בראשון באוקטובר.

השנה בשל הקורונה לא קיימו אירוע ציבורי, והסתפקו בביקור של המשלחת הקטנה מהשומרון. נציגי ישיבת 'עוד יוסף חי' ופורום ערבות יהודית יחד עם ראש המועצה יוסי דגן עלינו צפונה כדי להיות עם משפחת יוסף במלאת עשרים שנה להפקרתו המזעזעת של בנם הלוחם.

ישבנו בחוץ, עטויים מסכות, ושמענו. בארון בחדר הזיכרון מוצגים נשקו האישי של מדחת, הקסדה, אפוד קרמי וציוד נוסף. באפוד רואים בבירור את מיקום הפגיעה ממנה נפצע מדחת. החובש שטיפל במדחת התחנן בקשר לחילוץ מהיר, והרופא שקבע את מותו של מדחת אמר בפירוש – זו פציעה שניתן היה לרפא! לו חולץ מדחת במהירות לחדר ניתוח, הוא היה עימנו היום.

אבל צה"ל חשש, והיסס. ואהוד ברק – ברח. סיפור הפקרתו של מדחת יוסף הוא נקודה כואבת לישראליות. פשיטת רגל מקומית-נקודתית או כזו המעידה על חדלון עמוק יותר.

קשה לנתק בין הפקרת הלוחם הפצוע, המדמם למוות, לבין הפקרת מתחם קבר יוסף. מדחת נפצע ונהרג ביום השני של ראש השנה תשס"א. לאחר כמה ימים, בשבת תשובה – נטש צה"ל את מתחם הישיבה וקבר יוסף. עד היום לא שבנו אל המקום, התחושה היא כי מכרנו את יוסף, השלכנו אותו לבור, וההשוואה לאירוע של מדחת יוסף מתבקשת. המחויבות ללוחם פצוע היא ערך עמוק ועילאי – בדיוק כפי שהקשר של עם ישראל עם יוסף הצדיק ועם העיר שכם הוא בסיסי ומהותי. לפני עשרים שנה חטאנו בשניהם, ועד היום לא תוקן העוול.

התחושה קשה, הכאב מהדהד ונראה כי הכל חוששים להתעסק בו, ובורחים מלהודות במקרה הקשה הזה. פתאום צעקה אתמול אמא של מדחת (בערבית): ''מה זה? איך עושים דבר כזה? הוא חייל שלכם, הלך לשמור על המדינה, נתתי לכם את הילד שלי, תחזירו לי אותו! כמה שעות הוא שוכב, מחכה לעזרה, לחילוץ ואתם משאירים אותו ככה למות?''. דממה.

הרב יוסי אליצור, ישיבת עוד יוסף חי, הביא איתו מטבע ובו סמל קבר יוסף בשכם, ואמר: שכם היא עיר הברית, ואנחנו רוצים למחוק את את החרפה הזו, את ההפקרה והבגידה בברית.

אביו של מדחת שירת במג"ב במשך עשרות שנים בחברון, בלבנון ובבקעת הירדן. אחיו שירת במודיעין ובני דודים רבים משרתים עד היום בכוחות הביטחון. מלבד הכאב האישי הצורב – קשה גם להם הפקרת מתחם קבר יוסף: ''הדם של מדחת נפל שם, אם ישראל לא כובשת את המקום הזה בחזרה, זה אומר שהוא נפל סתם, שהדם שלו נשפך לשווא. ככה מוותרים לרוצחים?''.