סוכות במשבר

צבי לונדין בן ה-18 במאמר על הקשר בין המצב בישראל בזמן מגפת הקורונה לסיבה לחג סוכות

תגיות: חג סוכות
צבי לונדין , י"ז בתשרי תשפ"א

סוכה
סוכה
צילום: ISTOCK

מדינת ישראל נתונה בימים אלה באחד המשברים הגדולים בתולדותיה. משבר בריאותי, משבר כלכלי והכי גרוע- משבר חברתי.

כנער, אני יכול להעיד על עצמי שאני מזדעזע בכל פעם מחדש שאני נכנס לאחד מאתרי החדשות ורואה עוד הפגנות, עוד עקיצות, עוד האשמות, עוד אלימות. תסיסה מאין כמותה ברשתות החברתיות.

לדעתי, אני לא הראשון שאומר את זה ובטח שלא חושב את זה. מה קרה לנו? איך הגענו למצב כזה? עצוב, פשוט עצוב.. השיח נהיה לא מכבד. שיח רקוב.

לפני שאנחנו מתייאשים בואו נעבור רגע לחג סוכות. למה אנחנו בכלל יושבים בסוכה? הרמב"ם כותב במורה נבוכים כך: "יצא מן הבתים לשכון בסוכות כמו שיעשו השרויים בצער, שוכני המדברות ,לזכור שכן היה ענייננו בתחילה" כלומר, בחג הסוכות- הזמן בו אוספים את התבואה בשדות- יש לזכור את כל התלאות שעברו על עם ישראל במדבר.

התלאות, הדברים הקשים שאבותינו עברו, בגלל זה אנחנו יושבים בסוכה! עם ישראל ידע לעבור הרבה מאוד תלאות ותמיד להיות ביחד ולהיות אופטימי.

הקב"ה מצווה אותנו שגם שאנחנו נגיע אל המנוחה והנחלה נזכור את הימים הקשים ואת העובדה שהצלחנו לצאת מהם בגלל אחדותנו. בואו נזכור את זה, בואו נשאר עם אחד ומאוחד, כי גם זה יעבור. וגם פנייה לפוליטיקאים שלנו, בחירי העם.

בחייאת, שימו את המחלוקות בצד. ימין-שמאל, חילונים-חרדים-דתיים. יש מספיק זמן אחר כך. כאיש אחד בלב אחד, עם אחד. כי אם העם יכול, אז גם אתם יכולים. עלו והצליחו. חג שמח.