יו"ר זק"א, יהודה משי זהב, שוחח היום (שני) עם בני טיטלבוים ב'כאן מורשת' על העימותים בין שוטרים למפגינים בריכוזים חרדים ברחבי הארץ.
"אני מסתכל מהצד ואני מתבייש, איך הגענו למצב שנושא רפואי הפך למגזרי ופוליטי? אני לא יודע מה קרה לנו? אנחנו מחריבים את הבית עליו אנחנו יושבים", אמר משי זהב.
בהמשך הסביר כי ישנן שתי אסכולות להתמודדות עם המחלה. הראשונה, כמו שנהגו בשוודיה, היא חיסון העדר ושכמה שיותר אנשים ידבקו. והשניה, היא הדרך שבה בחרה הממשלה - להמעיט את ההדבקה ואת התחלואה.
לדבריו, "נכון שבסופו של דבר מי שקובע זו המדינה, והממשלה שהיא הריבון, אבל כשיש קבוצות שהן לא מאמינות והן רוצות דרך אחרת, לא משנה מה הסיבה, צריך לבוא ולדבר איתן, אף אחד לא בא לחצרות ולקיצונים ולשבת לדבר איתם בשפה שלהם, אולי אם היו יושבים היו מוצאים פתרון אחר, יש הרבה סקטורים במשק שנתנו להם הקלות כאלה ואחרות. לא צריך להיות צודק, צריך להיות חכם"
"אנחנו לא מדברים ואי אפשר ללכת בכח הזרוע, כתוב 'אין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם רוב הציבור יכול לעמוד בה' חז"ל הבינו שאי אפשר ללכת בכוח. אז אם יש כאלה שלא מקבלים את העמדה, וזה לא בסדר, אבל הם לא שומעים ולא מדובר במעטים ויש על מה להסתמך גם מדעית, אז רק צריך לשבת ולדבר איתם ולא ללכת רק בכוח, ואח"כ לקבל את התמונות הקשות שכולנו מדברים עליהן", הוסיף.
"מטבע הדברים בזק"א השתתפתי בהרבה מאוד הלוויות, טיפלנו ביותר מ-1800 גופות של יהודים שנפטרו בקהילות היהודיות בחו"ל. מספרים מבהילים. פה הגענו ל-1600 זה שני קילומטר של ארונות קבורה. אנשים לא מבינים מה זה? הבוקר נפטר האדמו"ר מפיטסבורג וכל אחד יודע בסביבה שלו על אנשים, שמות אמיתיים, לא סטטיסטיקה בעיתון או מספרים סתם. מי שרוצה להתאבד אף אחד לא יכול לעצור אותו, אבל ללכת להדביק אחרים?! מה קרה פה? לאן הגענו?!", תהה משי זהב.