משילות בעידן קורונה

התמודדות הממשלה והרשויות מחד והתנהגות מגזרים באוכלוסייה מאידך עם המגיפה, מושפעות מתופעות (סימפטומים) של העדר משילות

אל"ם (מיל') טל בראון , י"ז בתשרי תשפ"א

קבינט הקורונה
קבינט הקורונה
צילום: חיים צח, לע"מ

ההתמודדות עם מגפת הקורונה במדינת ישראל הינה אתגר לאומי רב מימדי עמו מתמודדים במישורים שונים כל אזרחי ישראל, ללא יוצא מן הכלל.

במאמרי זה אעסוק בסוגיית המשילות, משמעויותיה והאופן בו באה היא לידי ביטוי בתקופה ייחודית זו במדינת ישראל.

טענתי המרכזית הינה כי התמודדות הממשלה והרשויות מחד והתנהגות מגזרים באוכלוסייה מאידך עם המגיפה, מושפעות מתופעות (סימפטומים) של העדר משילות. תופעות אלו קדמו לתקופת הקורונה, וכעת מוצאות ביטוי באזורים שונים במדינה ובקרב מגזרים שונים בחברה הישראלית כתוצאה מהזנחה מתמשכת, התעלמות ועצימת עין מכוונת לכאורה, פערי תרבות ותקשורת לקויה עם מגזרים מסוימים ועוד. אל סיבות אלו נוספו מספר חסמי משילות מובנים ומצטברים, שבעת משבר וצרה נגלו במלוא עוזם לעין הציבור הפקוחה.

הגדרות

בכדי להבין את הטענה יש להגדיר תחילה את המושג 'משילות' בפשטות, נוכח העובדה כי אין למושג זה הגדרה אחת ברורה ומוסכמת בספרות המקצועית.

הגדרה ראשונה וקצרה למושג משילות (Governance) שנכתבה על ידי דר' ליאור שוחט בחוברת "על המשילות והשלכותיה על הביטחון הלאומי" שהתפרסמה בשנת 2007, מגדירה משילות כ"יכולתו של ממשל להשיג את התוצאות הרצויות לו. יכולתו לקבל החלטות ולבצע אותן".

בהמשך מאמרו של דר' שוחט מובאת הגדרה נוספת ומעמיקה יותר הגורסת כי: "משילות היא יכולת הממשל להפעיל סמכות לגיטימית לשם מימושה של מדיניות שהתקבלה בדרך דמוקרטית, תוך אספקה של הנהגה והכוונה מערכתיות, יצירת התנאים המבניים והתהליכיים, העצמת היכולת לפעול, פתרון בעיות וכן שילוב המשאבים הנדרשים להשגת היעדים הקיבוציים של החברה".

כנגזרת מהגדרת המושג משילות מגדירים פרופ' אמנון רובינשטיין ואדם וולפסון בספרם "באין ממשלה, איך לתקן את קלקולי המשטר", שראה אור בשנת 2012 לאחר גל המחאה החברתית, מהם 'חסמי משילות' כך: "כל מכשול המונע ממדיניות מסוימת להתבצע, או מגביל את האופן שבו היא אמורה להתבצע, ועקב כך, פוגעת בתקינותו ובכושר פעולתו של המשטר הדמוקרטי. כל היבט שמונע או מעכב את התממשותה של תוצאה רצויה ע"י הממשל: אדם, תהליך, מוסד, פרוצדורה, נורמות, חוקים, מצב כלכלי, ידע או היעדר ידע וכדומה".

את חסמי המשילות מחלקים הם לשלושה סוגים עיקריים:

  • חסמים פוליטיים כמשטר קואליציוני ואי יציבות שלטונית המקשים על ראש ממשלה למשול בממשלתו.
  • חסמים ביורוקרטיים כמנגנון פקידותי המקשה על קידום פרויקטים.
  • חסמים משפטיים כהתערבות החוק ובתי המשפט בהחלטות הממשל.

קיום עקרון הפרדת הרשויות המצוי בבסיס התפישה הוא המאפשר או המעכב משילות. העיקרון שנועד להבטיח ריסון, בלמים ואיזונים, בין הרשויות נשען על יכולתו המנהיגותית, אחריותו וסמכותו של ראש הממשלה הנבחר להוביל תהליכים, לקבל החלטות ולוודא את ביצוען.

משילותה של ממשלת ישראל

משילותה של ממשלת ישראל מצויה במשבר, לדעת חוקרים שונים, בשל הגורמים המרכזיים הבאים:
פיצולים פוליטיים– ריבוי מפלגות וסיעות שבעצמן מתפצלות גורמות להעמקת הפיצול והשונות בכנסת ישראל מחד, ולחוסר אמון הציבור מאידך. כדוגמת פיצולה של כחול לבן בכנסת ה-35, פיצול העבודה –גשר- מר"ץ ועוד.

הרחבת הממשלה ומשרדיה- יצירת תפקידי שרים להם נמסרים תיקים שנגרעו ממשרדי ממשלה ותיקים ומסורתיים, בשם הצורך לעמוד בדרישות השותפות הקואליציוניות. דוגמת המשרדים שהוקמו על ידי הכנסת ה-35: משרד ראש הממשלה החלופי, משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה שמקורו במשרד החינוך יחד עם משרד משאבי המים שמקורו במשרד האנרגיה, משרד הדיגיטל הלאומי שמקורו במשרד התקשורת, משרד ההתיישבות שמקורו בעיקר במשרד החקלאות לאחר מספר גלגולים והמשרד לחיזוק וקידום קהילתי.

שרידות קואליציונית נמוכה– ממשלות אינן מסיימות את תקופת כהונתן המלאה על פי החוק, מתקיימים שינויים תכופים בהרכב הממשלה עת מתבצעת תחלופת שרים, מנכ"לים ובעלי תפקידים משמעותיים אחרים כפי שנוכחנו לאחרונה במשרד האוצר וכפי שעתידים אנו להיווכח במידה והסכם הרוטציה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש הממשלה החלופי בני גנץ, יצא אל הפועל.

"מישפטיזציה"- שינויים במערכת האיזונים והבלמים בין הרשויות ומתן עליונות לכאורה, או שמא מעורבות יתר, למערכת המשפטית שנתפשת בעיני חלק מהציבור כמי שמערערת את ועל שיקול דעתן של יתר הרשויות, לכאורה. המשמעויות האפשריות מוצאות את ביטויין בהתנהלות הססנית, זהירה ואף פחדנית המעכבת ואף בולמת החלטות ומעשים נחוצים מפאת שיקולים משפטיים, כדוגמת ההחלטות על קיום הפגנות ותפילות במהלך סגרי הקורונה האחרונים.

תוצאת הדברים הינה פגיעה ביכולת לשפר מערכות ציבוריות ולקדם תהליכים משמעותיים, בין אם ארוכי או קצרי טווח, באפקטיביות וביעילות, כך שיהיו רלוונטיים ולא יתמסמסו כתוצאה מתזזיתיות וחוסר עקביות במדיניות ציבורית. בנוסף לזאת, ישנו קושי מאולץ בתאום בין משרדי הממשלה הנגרם נוכח ריבויים של אלו ובשל "מבוך האחריויות והסמכויות" הנגזר מההסכמים הקואליציוניים.

משמעויות רבות נגזרות מהתוצאה, הנוגעות לתחומי החיים השונים ולנושאים רבים הקשורים קשר מובהק באורחות חייהם של כל אזרחי המדינה. בין אם מדובר בתחומי הביטחון, הכלכלה והחברה השונים כחינוך, רווחה וכעת ביתר שאת- הבריאות, המשותף לכל אלו הוא עצם היותם מרכיבים המשפיעים על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לדורות.

טענה זו מוצאת אחיזה לאורך השנים בהם משילותה של מדינת ישראל התערערה בקרב מגזרים שונים באוכלוסייה. כך הדבר בקרב חלקים מהפזורה הבדואית שבמרחבי הנגב, שם ממשיכה מחד הבנייה הבלתי חוקית וההשתלטות על אדמות מדינה, התנהלות מבריחים ועבריינים הפוגעים ברכוש אזרחי כבצבאי וכיו"ב'. מאידך נדרשת המדינה לפעול לצמצום הפערים ומתן מענים לצרכי האזרחים הבדואים.

משילותה של ממשלת ישראל התערערה גם בקרב חלק מערביי ישראל עת האמירה שם הפשיעה החמורה ששברה שיאים וחוצפה. די כי אזכיר את מהומות אוקטובר 2000 ואת התנהלותה הרופסת של ההנהגה המדינית באופן גיבוייה את מפקדי המשטרה שנאבקו בנחישות ויש שיאמרו עם זאת בעדינות, בטרור הערבי המתפרץ. לא זו אף זו אזכיר גם את התנצלותו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, בפני הציבור הערבי ופורעיו.

משילותה של ממשלת ישראל מעורערת גם בשטחי ירושלים המאוחדת, שעה שישנם אזורים אליהם הגישה אינה בטוחה בלשון המעטה מחד, והעירייה אינה מספקת בהכרח את כל צרכי התושבים בגזרתה מאידך, ולמעשה מפקירה אותם לכאורה להשפעות שליליות של הרשות הפלסטינית השכנה.

משילותה של ממשלת ישראל אינה נבחנת רק כלפי האוכלוסייה הערבית ברחבי המדינה, כי אם גם כלפי יהודים ומגזרים אחרים. כך לדוגמא כשחייל ישראלי אינו יכול להתהלך ברחובות שכונת מאה שערים בירושלים בבטחה ללא ליווי צמוד של המשטרה; כשקבוצות חרדים קיצונים חוסמות תנועה או מיידות אבנים, כשחוקי המדינה הינם בגדר המלצה בקרב מספר חוגים קיצוניים שדינם הוא אך ורק דין תורה ואין הם מכירים בריבונות ישראל על המדינה; כשקבוצות דמוקרטיות לכאורה אינן מקבלות על עצמם את דין הבוחר ומכריזות על אנרכיה, לכאורה.

לאור זאת, ביטויים להתרופפות המשילות במדינת ישראל בקרב מגזרים שונים בחברה מוצאים עתה את ביטויים בשעת המלחמה בקורונה. ניתן לראות כי בקרב חלק ניכר מהאוכלוסייה הערבית מחד ומהחרדית מאידך, ישנן תופעות אי ציות נרחבות מדעת, לעיתים בכוונה תחילה ובהתרסה לתקנות הקורונה, כחתונות, תפילות והתכנסויות שונות. תופעות להן השפעה מכרעת על היכולת לקטוע את שרשרת ההדבקה במסגרת המשפחה, הקהילה והחברה הישראלית כולה.

קבוצות אזרחים וארגונים כאלו ואחרים, מפרים חוקים ותקנות תוך שהן מנצלות את הדמוקרטיה של כולנו ואת ה"מישפטיזציה" שתוארה, בכדי לצאת ולהפגין כנגד ראש הממשלה הנבחר כחוק, תוך שהן עצמן מפרות חוקים אחרים ובעיקר מסכנות את שלום הציבור בשם הדמוקרטיה שלהם!

מסקנות והמלצות

פתגם ספרדי גורס כי "מי שלא יתפור חור קטן, יאלץ לתפור חור גדול", כך הוא הדבר בקיום תהליכים מכווני תוצאות. כך הא הדבר בתחומים מגוונים המתקיימים מרמת הפרט, המשפחה, הקהילה ועד החברה כולה.

כשם שחינוך אינו מושג על ידי פעולה אחת ויחידה וכשם שהתעלמות מהתנהגות שלילית מסוימת עלולה לגרום לתופעות קשות ונרחבות בחייו של אדם וחברה, כך הדבר במשילות.

בהינתן העובדה שלמשילות נדבכים רבים בעלי השפעה ניכרת על הביטחון הלאומי, המושגים באמצעות קיום תהליכים סדורים, עקביים ומקצועיים, אזי על הכנסת, הממשלה והעומד בראשה לקחת אחריות, ליטול סיכונים היכן שמתבקש הדבר ולפעול לתיקון המצב.

התעלמות מטיפול בסוגיית משילות בחבלי ארץ ובקרב חברות במדינת ישראל הינה פרצה המאפשרת לחפצים בכך לפעול כאוות נפשם, בהתעלם מהוראות, תקנות וחוקים שנועדו לשמור על כולנו ועל מדינת ישראל כמדינת חוק, יהודית ודמוקרטית.

לאור הדברים האמורים ונוכח התנהלות הממשלה, הכנסת והחברה בעת האחרונה בפרט, אמליץ לבחון לקראת הבחירות הבאות את שלושת הנושאים המרכזיים הבאים שביכולתם לחזק את המשילות לקראת אתגרי העתיד:

כנסת- העלאת אחוז החסימה בבחירות לכנסת והגבלת האפשרות לפיצולי סיעות מתוך מפלגה פעילה בכנסת- בכך יתחזקו המפלגות הגדולות והגושים, הדבר יתרום ליציבות המערכת הפוליטית, יסייע בצמצום חילופי שלטון ובעלי תפקידים תכופים, יוגבר אמון הציבור בנבחריו ובינם לבין עצמם, ותצומצם האפשרות לסחטנות פוליטית המביאה לחוסר הלימה בייצוג אינטרסים.

ממשלה- חיזוק וביצור מעמדו וסמכויותיו של ראש הממשלה מרגע שנמצא כשיר וניבחר כדין, למעט בנסיבות מיוחדות כבעתות חירום לאומיות או שינוי במצבו הרפואי וכיו"ב'. זאת על מנת שתתאפשר השלמת כהונה מלאה כחוק, ללא מעורבות משפטית חריגה, ללא רוטציות מהירות והשפעות חיצוניות פסולות, כך שיתאפשר תהליך קבלת החלטות סדור ויובלו תהליכים משמעותיים, לשם השגת יעדים לאומיים בטווח הזמן הבינוני והארוך.

כוחות אכיפת החוק- חיזוק מעמדם וסמכויותיהם לשם ביצוע כלל משימותיהם בדבקות, בנחישות וללא מורא בכל חבל ארץ ובקרב כל מגזר באוכלוסייה.

סיכום

האופן בו מנהלת הממשלה את משבר הקורונה, מקבלת החלטות ופועלת נוכח התנהגות אזרחים המסכנים את שלום הציבור ומפירים את התקנות והחוקים - הינו סימפטום קשה לנגיף הפוגע במשילות, המקנן בגופה של המדינה בעשורים האחרונים.

נוכח כהונתה המקרטעת של ממשלת האחדות המנהיגה את המדינה, עולה התהייה האם ממשלה זו, שקמה בתואנה של מלחמה בנגיף הקורונה, הפכה בעצמה לחסם בטיפולו? האם ישנה ממשלה, מנהיגות ומשילות אפקטיבית, יעילה ורלוונטית בישראל?

באין מכונת זמן או יכולת ניבוי בעת הזו בעם ישראל, ולאחר שלוש מערכות בחירות עוקבות, מתישות ובזבזניות, נשאר אנו עם התהייה מה היה קורה אילו הייתה מוקמת ממשלת ימין בראשות נתניהו? האם חסמים מסוימים היו מתייתרים? האם חסמים אחרים היו צצים? האם גוש השמאל הנאור והדמוקרטי לכאורה היה מקבל את התוצאה או שמא היה ממשיך בשלו ויוצא "להפגנות מקדמות הדבקה" ללא שמץ של סולידריות והבנה של מהות הדוגמא האישית או הערבות ההדדית. האם היו חברי הכנסת באופוזיציה מערימים מכשולים על תפקוד הממשלה ותהליכי חקיקה נחוצים בעת המלחמה במגיפה?

לסיום אצטט ממאמרה של שרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד: "מסילות אל המשילות", שפורסם בעיתון "השילוח" בשנת 2016 בו כתבה כך על המשילות: "...משילות טובה נמדדת קודם כול במידת האפשרות שבידי שרי הממשלה לקבוע את היעדים עצמם. גורם פוליטי היודע כיצד להביא את הרכבת אל היעד, אבל אינו מסוגל לקבוע את היעד בעצמו, בכיר ככל שיהיה – אינו מושל, אלא קבלן ביצוע; הוא אולי מונה לשר, ואולי הוא גוזר סרטים בסוף הדרך, אבל הוא לא יותר מּקבלן. כדי לנוע על מסילה שמישהו אחר הניח אין צורך במנהיגים; נהגים יצליחו לעשות את העבודה לא פחות טוב. מהות המשילות אחת: קביעת כיוון התקדמות והצבת יעדים. היא דורשת מנבחרי הציבור להניח פסי מסילה חדשים רק אחרי שקבעו בעצמם לאן הם מבקשים להוביל את הרכבת".