"אלפי טונות פלסטיק נשרפים ללא אכיפה"

יצחק גור, מנכ"ל הפורום לישראל ירוקה, מספר על נתונים מטרידים מאוד שנאספו ומעידים על היעדר אכיפה מול אלפי שריפות בלתי חוקיות של פסולת פלסטיק חקלאית ועל תוצאותיהן של השריפות הללו.

"יש לנו מענף החקלאות כחמישים אלף טון פסולת פלסטיק, והפתרון היחיד שלהם הוא פתרון ההטמנה שהוא היקר ביותר לחקלאי. לכן הרבה יותר זול לשרוף את הפסולת", מספר גור ומוסיף כי "אמנם יש חוק להטמנה אבל זה לא משתלם לחקלאי".

ומה באשר לאכיפה? "יש אכיפה, אבל היא לעולם לא תעמוד בהיקף התופעה". לדבריו אמנם לא כל כמות פסולת הפלסטיק החקלאית מתוך חמישים אלף הטונות המיוצרים מדי שנה אכן נשרפת, ומאחר ומדובר בשריפה קשה להעריך באילו ממדים מדובר בדיוק, אך "לפי המפגעים שאנחנו מאתרים אנחנו רואים שמדובר בפסולת חקלאית".

עוד מספר גור על פעילות פיראטית של קבלני הטמנה שאוספים פסולת מחקלאים ובמקום להעביר אותם להטמנה שורפים את הפסולת במרוכז במקום אחד.

פסולת זו כוללת חממות ישנות, צינורות, משטחי פלסטיק המושלכים בכמויות אדירות עקב המעבר מחקלאות סטנדרטית לגידולי שדה, ועוד.

"בתקופת החגים יש היעדר אכיפה, כי כל הכוחות עסוקים בקורונה. כך מצטבר לנו גל שריפות בחגים. זה גורם לכל האנשים שבבית לקבל את זיהום האוויר אל תוך הבית", אומר גור המזכיר כי זיהום אוויר משריפות פלסטיק גורם לקשיי נשימה ולמחלות, וזאת מעבר לחלחול הפסולת הפלסטית למאגרי המים ופגיעה במים שאותם אנחנו שותים. מאחר וקרקע חקלאית יכולה להיות בכל מקום, גם בקרבת שכונות מגורים, הרי שהסכנות הללו קרובות מאוד לבני אדם ומאידך גם פוגעות בהם בקלות רבה יותר.

"אזור השרון הוא אזור מועד בעיקר באזורים הסמוכים לקו הירוק ובאזור הנגב, בגליל ובעמקים", דברי גור. "כרגע הטיפול המוסדר הוא הטמנה. אנחנו רוצים לטפל בבעיה מהשורש, שיצרן הפלסטיק הוא יהיה האחראי גם למיחזור הפלסטיק הישן. החקלאי עצמו מעוניין שהפסולת תטופל וצריך חקיקה שתחייב את היצרן לטפל בכך". בהקשר זה מעיר גור כי "נפילת מחירי הנפט הביאה לכך שלקנות חדש זול יותר מלמחזר".

ומה באשר למשרפות הפסולת הפלשתיניות? "המשרפות הפלשתיניות הרבה יותר קשות לאכיפה בגלל המורכבות של שטחי A,B, ו-C גורמי האכיפה חלשים".

עוד מציין גור כי במשרד להגנת הסביבה מתמקדים כיום בעיקר במחזורי בקבוקים ולא בבעיות המשמעותיות ביותר עליהן הוא מצביע. בעוד בקבוקים מגיעים להיקף של 22,000 טון הרי שפסולת פלסטיק חקלאית מגיעה לחמישים אלף טון, יותר מכפול. ואולם להערכתו הרשויות מעדיפות להתמקד בטיפול במחזור הבקבוקים שכן נוכחותם של כלובי המחזור במרכזי הערים והישובים יוצרת לסוגיה נראות רבה יותר מאשר סוגיות זיהום מרוחקות יותר, "זה מורגש יותר לאזרח ולכן יש לזה יותר יח"צנות".