הצעת החוק לאלימות כלכלית שעברה לאחרונה בקריאה ראשונה בכנסת, של חברת הכנסת קרן ברק, היא פרצה שקוראת לגנב, ועלולה להוביל לפירוק התא המשפחתי הגרעיני.
במציאות בה כל וויכוח כלכלי בין בני הזוג ניתן לפרשנות משפטית, יהיו גורמים שינצלו את המצב לרעה, כחלק מבעיית תלונות השווא במקרה של גירושים.
לאחרונה, שלחו מספר עורכי דין לענייני משפחה מכתב חירום לשר הפנים אמיר אוחנה ובו הם העידו שתלונות השווא עומדות על בין 70 ל-90 אחוזים מסך התלונות בהליכים שבתא המשפחתי, וגם במקרה זה יהיו את אלו שישתמשו לרעה ב'כלי החדש'.
מעבר למשפטיזציה של אחד מתחומי החיים העיקריים, הכלכלה, הצעת החוק תייתר את הסכמי הממון ויהיה ניתן לבטל אותם בדיעבד. לשון החוק מעורפלת בכוונה תחילה, במטרה לתת לבית המשפט המוטה מגדרית חופש פעולה מוחלט לשלוט ולהשפיע על חיי אזרחים מבלי שבוצע כלל פשע. מעבר לאיום על חופש הפרט, יש גם איום וודאי על מבנה התא המשפחתי הגרעיני.
כבר היום, יש גברים שמסרבים להתחתן מבלי הסכם ממון ונשים מבטלות אירוסים בשל כך. במידה והחוק הזה יעבור והסכם הממון יהפוך ללא רלוונטי, זה יהיה סופו של התא המשפחתי הגרעיני הקלאסי.
קיימות כבר כיום, פרצות אחרות בחקיקה ופסקי דין פרוגרסיבים. לדוגמה, תקנה 2.5 שמונעת הגשת כתבי אישום כנגד מתלוננות שווא. תקנה זו גרמה לפירוק עשרות אלפי בתים בישראל, ולמעצרי שווא של גברים מבלי שאף אחד נתן על כך את הדין והובילה לכך שכבר היום ישנם גברים שמסרבים להתחתן ולהקים משפחה בישראל.
פרצות אלו בחוק צריכים לעבוד קשה על מנת לתקן, אך את הנזק העתידי הזה מהחוק החדש ניתן למנוע מראש בקלות: הפלת הצעת החוק.
בחסות הצעת חוק תמימה, מתבצעת הפיכה אמיתית שמאיימת על כל אחד ואחת מאיתנו - במעבר מאזרחים חופשיים במדינה דמוקרטית (לפחות על הנייר), לנתינים של בתי המשפט והחלטות משפטיות אקטיביסטיות שרירותיות.
מאחורי הצעת החוק הזאת עומדים קרן ברק מהליכוד, אבי ניסנקורן מכחול לבן, ואיציק שמולי מהעבודה-מרצ. הצעת חוק זו, הנה המשך ישיר של מדיניות הכנסת בוויתור על ריבונותה לטובת בתי המשפט, והתערבות בוטה בחופש הפרט של האזרחים במדינה.
טובת הנשים לא עומדת לנגד עיניהם, מכיוון שאם גברים יסרבו להתחתן גם נשים יפגעו. בדומה לפגיעה בנשים מתלוננות אמת, כתוצאה מהעדר ענישה על תלונות שווא. למעשה, כמו מרבית החקיקה הפרוגרסיבית, בחסות מעטה של "עזרה לחלש", יוצרים עוול שפוגע דווקא בחלש שזקוק לעזרה זו. גם אם קיימת תופעה של אלימות כלכלית, לא ֱזו הדרך לתקן. לא מתקנים עוול בעוול.