המשטרה מבקשת מקבינט הקורונה, על מנת להגביר את יכולות האכיפה שלה, לאשר לה להיכנס לבתי אזרחים, גם ללא צו, ולבצע פעולות אכיפה למניעת התקהלויות המגבירות את הדבקות הקורונה.
עו"ד אייל בסרגליק, מומחה למשפט פלילי וצווארון לבן ויו"ר הפורום הארצי הפלילי בלשכת עורכי הדין אומר לערוץ 7 כי "המשטרה רוצה תמיד יותר כוח. כשהיה כאן רצף פיגועים המשטרה יצרה את חוק האח הגדול שמאפשר לסגור שטח ולבצע בדיקות פולשניות", מזכיר עו"ד בסרגליק ומדגיש כי הוא אמנם אינו מזלזל ואינו מתעלם בתופעת ההדבקות אך במידה ויש חשד סביר לביצוע עבירה הרי שיש למשטרה את כל הכלים הנדרשים לה על מנת למנוע את העבירה ואין כל צורך בתקנות חדשות.
"כשיש יסוד סביר לביצוע עבירה המשטרה יכולה לבצע בדיקה בקרבת הבית ובחצרות. כשרוצים לבצע חיפוש בתוך הבית צריך לקבל צו שופט או הסכמה מדעת של מי שמחפשים אצלו", מסביר בסרגליק הסבור כי בבקשתה האחרונה מבקשת המשטרה להפוך ל'אח הגדול' ולהיכנס לבתים.
"היעד הוא יעד חיובי, למנוע פגיעה בחיי אדם ולבלום את הדבקת קורונה, וראיתי שהמשטרה ביקשה גם לקחת מאגרים של עבירות שאינן קשורות לקורונה. אם זה היה רק קורונה היו פועלים בכלים מידתיים ולא באפשרות לחפש בכל בית. לא יעלה על הדעת שאדם יושב בביתו ופתאום נכנס שוטר ומתחיל לחפש. זו פגיעה בפרטיות וכניסה למקומות קשים ביותר שמזיקים לחופש הפרטיות. אדם לא יכול לצפות שבכל רגע יכול להיכנס לביתו שוטר".
בסרגליק שב ומדגיש כי "אם יש חשד סביר לביצוע עבירה פלילית, כולל התקהלויות בניגוד להוראות הקורונה, יש אפשרות לבצע בדיקות לגבי מה שמדובר, לאו דווקא חיפוש. הבעיה היא החיפוש. למשטרה אין שום בעיה לפעול מול התקהלויות באירועים שונים כפי שכבר ראינו לאורך כל התקופה".
ומה באשר לקביעת תקנה מוגבלת לזמן על מנת לקטוע את ההדבקות? עו"ד בסרגליק סבור שהכלל לפיו מה שזמני הופך לקבוע תקף בהחלט גם כאן. "אם מגבילים את הזמנים לא מאיינים את הפגיעה בחופש הפרט וזו פגיעה קשה. הטיעון שלי פשוט, יש ממילא בחוק אפשרות כניסה לבדיקה אם יש עבירה, אחר כך ניתן לבדוק אם השוטר ביצע את החיפוש בהתאם לחוק. בכל אופן אין צורך בחיפוש מעבר לבדיקה".
"הרבה חוקים מקבלים מעכשיו לעכשיו לא תמיד בשיפוט והתייעצות כמו בחוק התקציבים שבאמצעותו מעבירים כל מיני דברים. תמיד צריך לבדוק את המאידך גיסא של הדברים שזו השמירה על זכויות האדם".