הסיכוי של בנט להגיע לבלפור

כל תהילתו של בנט ואיתה כל העלייה של 'ימינה' בסקרים מגיעה ישירות מהתנהלותו מול הקורונה.

אלחנן משה , כ"ג בתשרי תשפ"א

נפתלי בנט במליאת הכנסת
נפתלי בנט במליאת הכנסת
צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

אי שם, קצת אחרי תחילת יולי, החלה קרנו של בנט לצמוח. הגל השני של הקורונה החל להכות - התחלואה עלתה, חלקים מהמשק נסגרו מחדש וסקרי שביעות הרצון הראו על אכזבה רצינית של הציבור מנתניהו וממשלתו, בפן הכלכלי ובפן הבריאותי.

במקביל סקר של קמיל פוקס שנערך באותה תקופה (12/7) הציג תמיכה של 45% מהישראלים במינויו של בנט - שזכור לטוב כבר מהגל הראשון, בו שימש כשר הביטחון, כאחד מהקולות השפויים ביותר ומהשרים הפעילים ביותר למנהל המשבר.

מתחילת התעצמות הגל השני וגם לפני כן, בנט פועל בכמה מישורים - תוקף את הממשלה על ניהול המשבר בתחום הבריאותי, משמיע את הקול של הדאגה לכלכלה ובעצם לציבור ולישראלים ה'פצועים כלכלית', כלשונו, מתנגד להגבלות על העסקים, מסתובב ברחבי הארץ ומכריז 'לא פרנסה - לא מעניין', ומציג אלטרנטיבה: 'קבינט הקורונה האזרחי'.

בתוך כל זה, וכתוצאה מכל זה ימינה צומחת, רואה את ה16-17, ובזמן האחרון כבר פוגשת את רף 20 המנדטים בסקרים כשהיא רחוקה מהליכוד רק בכ-10 מנדטים באופן עקבי, ובנט רחוק מנתניהו רק ב10% בהתאמה לראשות הממשלה. לשיא זה מגיע בסקר שפורסם ביום שלישי בערוץ 12, שמציב את בנט במרחק של 3 מנדטים בלבד מנתניהו, עם 26 לליכוד, ולא פחות מ-23 לבנט.

לגבי הסקר הנ"ל, שהרעיש את כל המדינה ולכאורה יפגום קצת (קצת!) במה שייכתב בשורות הבאות, (ושאת כתיבת הדברים התחלתי לפני פרסומו,) אני מבקש להזכיר: סקרים טועים לא רק ביחס לתוצאות ביום הבחירות, לפעמים הם גם לא באמת משקפים את מה שהיה קורה היום ממש.

מדובר בסקר אחד מבין רבים רבים שנערכו והראו כולם על 20 מנדטים, ביניהם אחד של מכון 'דיירקט פלוס' שפורסם רק כמה שעות לפני כן ושיקף גם גם הוא תוצאה דומה: 19 לימינה. (ייתכן שהסקר החדש הוא אכן המשך המגמה וכן הגיוני, אבל בינתיים עד כה הוא יחיד וחריג.)

בכל מקרה, עוד הרבה לפני הסקר הזה- בנט כבר חצי בבלפור. חבר הכנסת מתן כהנא, חברו וחסידו של בנט, דואג כבר חודשיים להזכיר על בסיס שבועי אם לא יותר, שראש הממשלה הבא הוא נפתלי בנט, שהוא המתאים ביותר, וש"אני אמליץ על בנט לראשות הממשלה" למרות ש"לא שמענו שזו עמדה רשמית של ימינה".

בוועידת הקיץ של העיתון בשבע ואתר ערוץ 7 הצטרפה אליו גם איילת שקד שאמרה כי "בנט הוכיח כישורי מנהיגות וניהול בתקופות משבר, הוא צריך להציג אלטרנטיבה מימין. נפתלי בנט צריך להציג את מועמדתו לראש ממשלה". גם הערוצים השונים הצטרפו, ובכל ריאיון שנערך איתו נשאל בנט על האפשרות שיתמודד לראשות הממשלה.

את המאמר הזה התחלתי לכתוב לפני פרסום הסקר שפורסם בערוץ 12, שם הראו התוצאות על מרחק של 3 מנדטים בלבד מנתניהו: 26 לנתניהו, 23 לבנט. העולם כולו נרעש מהסקר, ולכאורה הוא יפגום קצת (קצת!) במה שיכתב בשורות הבאות, ולכן אני מבקש להזכיר: סקרים טועים לא רק ביחס לתוצאות ביום הבחירות, לפעמים הם גם לא באמת משקפים את מה שהיה קורה היום ממש. מדובר בסקר אחד מבין רבים רבים שנערכו והראו כולם על 20 מנדטים, ביניהם אחד של מכון 'דיירקט פלוס' שפורסם רק כמה שעות לפני כן ושיקף גם גם הוא תוצאה דומה: 19 לימינה.

אבל גם להתלהבות על 20 המנדטים, שלגבי ההגעה אליהם אין עוררין שהיא אכן הייתה קורית לו היו נערכות כעת בחירות, יש מה להגיב: לא נעים לי לפגוע בחגיגיות המעמד, אבל נראה לי שקצת הגזמנו. בכלל - התבלבלנו.

שלא אובן לא נכון: אני מסכים לגמרי שבניהול המשבר הנוכחי נתניהו כשל, אני מסכים שחלק מזה נובע מכך שהוא פוליטיקאי אינטרסנט שלא יכול היה, למשל, להעביר סמכויות למשרד הביטחון כשהיה צריך, רק מאינטרסים אישיים צרים, ואני מסכים שהוא גם לא מנהיג הימין - כי הוא לא ימין. בטוח לא מספיק.

אני באמת סבור שבנט מתאים לתפקיד רה"מ, הן מבחינת ניהול משבר הקורונה כמו גם ניהול המדינה בתקופות רגועות יותר, והן מצד מדיניות ימין אמיתית שהייתה יכולה להיות בממשלה בראשותו ובהנהגת ימינה.

אבל לדעתי זה פשוט לא יקרה. אסביר: לא סתם התעקשתי להציג את 20 המנדטים כעשרים המנדטים של בנט, ולא של ימינה. כל תהילתו של בנט, ואיתה כל העלייה של 'ימינה' בסקרים, מגיעה ישירות מהתנהלותו מול הקורונה. אמנם גם לאחריה ימינה תישאר למעלה, אבל פחות ועם הפרש שיגדל בחזרה.

המספרים הגבוהים שאנו רואים בסקרים - יתקבלו רק במערכת בחירות שתתנהל במהלך המשבר. דבר שאמנם לא רחוק מהמציאות במצב הנוכחי של הקואליציה השברירית הקיימת כרגע, אבל מתרחק מרגע לרגע דווקא בגלל הסקרים הללו.

האם ביום שאחרי הקורונה הציבור בישראל ישכח פתאום מי היה הקול השפוי? הקולות יחזרו באופן אוטומטי לנתניהו או לשאר המפלגות שמהן הם הגיעו? ברור שלא!

מה שבטוח - צריך לזכור שלפני כל בחירות יש מערכת בחירות. ויודעים מה? אפילו אם כן נצא לבחירות בתוך המשבר, והיא תתמקד בעיקר בקורונה - היא תעסוק גם בנושאים נוספים. בסוף צריך לזכור שהחיסון בדרך, וגם כשעניין שיקום הכלכלה יישאר איתנו, החיים עתידים לחזור למסלולם. הכנסת והממשלה שנבחר בבחירות הבאות, עתידות להיות איתנו לכמה שנים שבהן נבחרינו יחזרו לעסוק במחלוקות על ארץ ישראל, מערכת המשפט, ועל דת ומדינה.

הליכוד ידאג להזכיר את זה בכל הכוח. למי שלא שם לב, כבר עכשיו הוא מזכיר את זה. בשבועות האחרונים דאגו בליכוד, בהודעות רבות שנגעו לבנט, להכניס אותו במשפט אחד עם חברו למפלגה, סמוטריץ'. שלא נשכח: 'בנט וסמוטריץ'. זוכרים את 'הצבעת גנץ קיבלת טיבי?' אז אותו עיקרון. ובעצם גם אז היה אותו דבר ממש: 'הצבעת ביבי קיבלת סמוטריץ', שכבר העביר מצביעי ליכוד לכחול לבן.

הרי חלק ניכר מ-20 המנדטים הם מצביעי ליכוד, חילונים ליברלים, כלומר- לא תומכי נתניהו שהולכים אחריו באש ובמים, אלא אלו שתמכו עד היום בליכוד מתוך השקפת עולם, וכעת מצאו בבנט אלטרנטיבה שלטונית נהדרת, שתואמת את השקפתם וערכיהם. רק שהליברלים הנ"ל הם - ליברלים! עד היום הם הצביעו לליכוד, הם אוהבים אנשים כמו כץ, ארדן, ברקת ודומיהם, וגם אנשים כמו אמיר אוחנה או אופיר אקוניס שמתנגד לחוק המרכולים, מדובר בציבור שאם רק בליכוד (ואולי גם משמאל, עוד לא ברור האם השנאה לדת תגבר על השנאה לביבי) ימשיכו לשנן באוזניהם באופן עקבי שהם הולכים לתת את קולם לסמוטריץ' ה"הומופוב", ל'שונא הלהט"בים', ולהפוך אותו לשר בכיר בידיהם ממש - הם ישקלו מחדש כמו שצריך למי לתת את קולם. בקואליצית ימין הם מוכנים לקבל אנשים כמוהו (יש להם עוד ערכים, ולשם כך אפשר לתת לו תפקיד ומעמד), להצביע לו? זה כבר מוגזם. הם יעדיפו את אוחנה.

אם סמוטריץ' היה יחיד, גם את המכשול הזה בנט היה אולי מצליח לצלוח. הוא היה יכול 'להחביא' את סמוטריץ', או לחילופין להסביר לבוחרים שהוא לא משמעותי מידי. אלא שסמוטריץ' זה לא סמוטריץ', זה 'האיחוד הלאומי'. זו ההתחייבות ש"ימינה תישאר מפלגת הציונות הדתית", וזה עוד 3 ממפלגתו ברשימה הנוכחית שכוללת 17 מועמדים.

כשנגיע למלאכת המחשבת של הרכבת הרשימה, ויושב הראש שלה יתחיל לשבץ את הכלכלנים שיגייס למען המשבר ולהגשים את חזון המפלגה הישראלית, עם מועמדים ליברלים - סמוטריץ' יהיה שם וידרוש את המגיע לו. ייצוג מכובד ברשימה, אפילו רק של 5 מועמדים מתוך העשרים או משהו באיזור הזה, כמו שידרוש מן הסתם - יבליט מחדש את הבעיה.

את 2 הבעיות: 1. המפלגה עדיין מגזרית (הרי גם חלק מהשיבוצים של בנט יהיו בעלי כיפות סרוגות, וזה כבר מביא אותנו לכמות גדולה של כאלה) 2. כמו שכבר אמרנו - חלק מחברי הרשימה הדתיים הם גם חרד"לים שיבריחו את הליכודניקים.

האופציה השנייה שתעמוד לפני בנט, היא האפשרות לטעון כי 20 המנדטים הצפויים שייכים ממש לו כמעט באופן אישי ומשכך הוא יכול לעשות בהם כרצונו. אבל כבר הכריז כהנא שימינה תישאר מאוחדת למרות כוונת מנהיגה להפוך אותה לכלל ישראלית, וגם בלי ההכרזה, עם כל האמת שבדבר, סמוטריץ' לא יוכל להסכים לדבר כזה.

מרשימה כזו 'האיחוד הלאומי' יחליט לפרוש, ואיתו יפרשו 3-4 מנדטים, וגם אם יחליט להסתפק במקסימום האפשרי שלפניו, להישאר עם הימין החדש וכסרח עודף, גם אז יפרשו רבים שיבינו שבנט גבר על סמוטריץ מנהיגם ודחק החוצה את הציבור החרדי לאומי. וסמוטריץ', אגב, יזכר בסופו של דבר גם הוא כמי שויתר והסכים לדחיקת הציבור בראשו הוא עומד.

התרחיש האחרון שהוצג הוא לא מציאותי, האחדות ב'ימינה' תימשך ובצורה הוגנת. בעל כורחו של העומד בראשה שימשיך לחלום על בלפור, אבל לא יגיע לשם. לא בקרוב, לא בעידן נתניהו בכלל, וגם לא בעתיד. למה? על כך בפעמים הבאות)

אלחנן משה, בן 18 ותלמיד ישיבת אלון מורה.