בניית בית המקדש בדורנו - נושא הלכתי

האם חל על עם ישראל בימינו חיוב לבנות את בית המקדש? הרב רונן נוה משיב.

הרב רונן נוה , כ"א בתשרי תשפ"א

הרב רונן נוה
הרב רונן נוה
צילום: באדיבות המצולם

בסופם של הימים הנוראים, בימינו נוספה לנו עוד משמעות לימים האלה.

בכל העולם משתוללת מגיפה קשה, וקשה שלא להיזכר במגיפה שהתקיימה בימי דוד, ונעצרה על ידי שדוד הקים מזבח בהר הבית, בגורן ארנן היבוסי (דבה"י א כא,יח).

מתוך החושך והמגיפה הגדולה והקשה, שגבתה את חיי שבעים אלף יהודים, עלה אור עצום והוגשם חלומו של דוד המלך, למצוא מקום לבית לה' (דבה"י א כא,כח, ו-כב,א).

לאחרונה שוב עלה לכותרות נושא העליה להר הבית, כשחלק מהדוברים בנושא טוענים: "לֹא עֶת בֹּא עֶת בֵּית ה' לְהִבָּנוֹת" (חגי א,ב), וכבר נכתבו ונאמרו בנושא הרבה מאמרים, "וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה" (מל"א כב,כ). אולם, נקודת המוצא בנושא בניית בית המקדש בדורנו טעונה ליבון.

הרמב"ם פוסק (הלכות בית הבחירה א,א): מצות עשה לעשות בית לה'... שנאמר "ועשו לי, מקדש" (שמות כה,ח)", וכן כתבו עוד ראשונים, ביניהם רש"י (קהלת ה,ט), ספר החינוך (צה) ועוד, ולא מצאנו מישהו שכותב שאין מצווה כזאת, שהרי יסודה בציווי מפורש בתורה.

הנושא שלפנינו הוא נושא הלכתי, ועל כן הכלים שיש לבחון אותו הם בכלים שבהם אנו דנים בנושאים הלכתיים.

אי אפשר לומר בנושא גדרים שלא התבארו במקורות דברי חז"ל, שמהם אנו פוסקים הלכה, והם הורו לנו את גדרי ההלכה והמצווה.

אם נערב אגדה ודברי אמונה בהלכה, נוכל לומר סברות לכל כיוון, ובטלה מהותה ואופיה של ההלכה, שהיא יציבה בטִבעה: "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" (דברים יג,א), וידועים דברי הרב צבי יהודה בשם החתם סופר (או"ח נא) שהמערב אגדה בהלכה, כאילו ערב כלאיים.

כשם שלא יעלה על הדעת לא להניח תפילין בגלל סברות אמוניות כאלו או אחרות, או לא לשמור שבת כי אני "לא ראוי" או "לא בדרגה", כך לא ניתן להגיד חילוקים וחידושים שאין מקורם בדברי חז"ל, והיכן מצאנו שחז"ל הגדירו שהמצווה המרכזית הזאת, של בניין בית המקדש, תלויה בדברים כיוצא מהטענות שנשמעים בימינו?

בפרט שמצוות בניית המקדש נוגעת באופן ישיר לחלק כל כך גדול ממצוות התורה, למעלה משליש ממצוות התורה (!), אז כיצד נדחה בסברא, מסתברת ככל שתהיה, את חיוב המצווה הזאת, וכתוצאה מזה נבטל כל כך הרבה מצוות?

מדובר במצוות עשה שה' ציווה אותנו, כיצד אפשר להפוך מצווה שה' ציווה והטיל עלינו, למצווה שמוטלת עליו יתברך ולהגיד שהוא יבנה לנו את בית המקדש? האם אנו מבקשים מהקב"ה להניח לנו תפילין? האם אנו מבקשים שהקב"ה ישמור לנו שבת?

הסוגיא הזאת איננה קשורה בהכרח למחלוקת של גדולי ישראל בעניין העליה להר הבית, כי בסוגיית העליה להר עיקר טענתם של האוסרים היא שאיננו יודעים את המיקום המדוייק בהר הבית שאסור לטמאי מת להיכנס אליו, או מחשש תקלה לרבים,

אבל הסוגיא שלנו עוסקת בנושא אחר: האם חל על עם ישראל בימינו חיוב לבנות את בית המקדש?

חסרון ידיעה של נתונים טכניים, אינו יוצר פטור ממצווה, זכינו בדורנו, שבכל נושא הלכתי אנו מקימים מכונים, מתאמצים, נוסעים עד לקצבי תבל כדי לברר את ההלכה, אבל כאן "מרימים ידים" ונוהגים באופן פסיבי בגלל סברות לא הלכתיות?!

הרי בדורנו אנו חוקרים ומחפשים מהי התכלת האמיתית למצוות ציצית, בודקים אצל מומחים האם יש תולעים בירקות, מחפשים במעבדות שעטנז בבגדים, מקימים מכונים לטכנולוגיה והלכה, מבררים מחדש את המצוות התלויות בארץ ומנסים למצוא פתרונות הלכתיים לכל בעיה, מיישבים את ארץ ישראל במסירות נפש, לעתים תוך כדי סיכון חיים, וכדי להתיר באכילה זנים חדשים של חיות- נוסעים עד לדרום אמריקה עם מדענים ורבנים, מוסרים את הנפש על עבודת ה', כמו שראינו לאחרונה כיצד אנשים מקריבים מעצמם כדי לטוס לאומן בראש השנה גם בעידן הקורונה, אבל כאן, פוטרים את כל הנושא בקצרה, ובסברא אמונית?! אתמהה.

יש בעיה הלכתית שאיננו יודעים את מיקום המזבח? אז נברר את הנושא!

בראיון שנעשה עם הרב קאפח לאחר שחרור הר הבית, ופורסם בערוץ 7, הוא אומר שאפשר לעשות חפירות ארכאולוגיות כדי למצוא את יסודות המזבח, ועל פי זה לדעת את מיקומו המדויק, ואולי את מיקום ההיכל והעזרות.

כדי שעבודת בית המקדש לא תפסיק, אפילו טומאה הותרה בציבור (רמב"ם ביאת המקדש ד,יב), ולהלכה, בשעת הדחק, אפילו לקודש הקודשים מותר להיכנס לישראל בטומאה (!) כדי לדעת האם צריך לחזק בִּדְקוֹ (רמב"ם בית הבחירה ז,כג), ומדובר אפילו כשלא יודעים שיש בעיה בבניין, אז כדי לבנות את בית המקדש כולו יהיה אסור להיכנס להר הבית?!

מסתבר שניתן גם לברר בעוד דרכים, וב"ה רבים עוסקים בדורנו בנושאים האלה, ובפתרונות הלכתיים וטכניים לנושאים הקשורים לבניין בית המקדש ועבודתו, לצד גילויים ארכיאולוגיים נוספים.

זאת לא פריווילגיה מיוחדת או מידת חסידות לברר כיצד ניתן לבנות את הבית, זהו חיוב המוטל עלינו מכוח מצוות ה' יתברך. והרי אפילו דוד מלכנו, למרות שהמשכן היה קיים, מסר את נפשו על מציאת בית עולמים: "אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה' נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב: אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי: אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה: עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב" (תהלים קלב), ואף שילם על כך מחירים אישיים כבדים: "כִּי עָלֶיךָ נָשָׂאתִי חֶרְפָּה כִּסְּתָה כְלִמָּה פָנָי... כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי וְחֶרְפּוֹת חוֹרְפֶיךָ נָפְלוּ עָלָי" (תהלים סט).

על פי דרך הטבע, הזמן פועל לרעתנו, שכן לצערנו המקום מופקר, בגלל שבעוונותינו איננו שולטים על ההר בפועל (וזאת אחת הטענות העיקריות של העולים להר הבית), והערבים הורסים שם כל חלקה טובה, כולל יסודות שמהוות עדות בלעדית למיקום המזבח והבית.

יש הטוענים על פי דברי הרמב"ם, שכעת אין חיוב לבנות מקדש, שהרי פסק שיש סדר למצוות, ומינוי מלך והכרתת זרע עמלק קודם להקמת המקדש (הלכות מלכים א,א).

אך דברי הרמב"ם אמורים רק על הקמת בית עולמים בירושלים, ורק על זמן כניסת יהושע לארץ, שכן אז היה כבר המשכן קיים, והתקיימו שם כל מצוות המקדש, ועל כן היה אפשרות לדחות את הקמת בית המקדש המקום, שכך לשון הרמב"ם (מלכים א,א): "שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ", ואם המשכן היה כבר קיים, והרי עליו נאמר הציווי בפרשת תרומה: "ועשו לי מקדש", מה המקום לצוות על הקמתו?! לכן בהלכות מלכים הרמב"ם משתמש בפסוק אחר כמקור לציווי שקשור לסדר המצוות: "שנאמר: לשכנו תדרשו ובאת שמה", כלומר: למצוא בית לה' במקום קבוע, בית עולמים.

כך היה גם בבניין בית שני, שבנו את הבית ללא מלוכה וללא הכרתת עמלק, וכך גם מתאר המדרש שלאחר חורבן הבית השני בימי רבי יהושע בן חנניה, מיד כשמלכות רומי הסכימה לבניית הבית, ניגשו לבנותו, ללא עיכובים וללא סברות שונות (בראשית רבה סד,י), וכבר הסיק הירושלמי (מעשר שני ה,ב): "זאת אומרת שבית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד".

האם אנו לא מחויבים כעת לבנות בית לה'?

גם דברי רש"י הידועים (סוכה מא ע"א) על מקדש מהשמים, כוונתם שאנו מצפים שה' יביא לנו את המקדש, ואולי שככה בפועל יהיה, לא שאין מצווה כזאת. זה הפשט שם בסוגיא, שרש"י מביא שישנה אפשרות שבית המקדש יבנה ביום טוב, או בלילה.

הרי ראינו שרש"י עצמו כתב שיש מצווה כזאת (בפירושו לקהלת ה,ט, ובעוד מקומות). על כל פנים מקובל שבכל מקום בתלמוד שרש"י לא כתב פסק מפורש, לעתים כוונת דבריו הם לפרשנות הסוגיא, ולא לפסק הלכה למעשה, כפי שהרחיב בזה החיד"א (שם הגדולים), וכן כתב הבית יוסף במפורש (או"ח י,ו).

נסיים בדברים הידועים ומעוררי ההשראה של רבי יהודה הלוי (הכוזרי ה,כז): "גם מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי לשכר, בלא ספק, והוא מקרב עת בא תקוותנו. כמו שנאמר: "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו". זאת אומרת: ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה, עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה".

יהי רצון, שנזכה בקרוב לקיום כל מצוות ה', בשמחה, מתוך נחת ובריאות, ולשם חיבור איתו יתברך, יחד עם כל עם ישראל.

הכותב: מחנך בישיבת נר תמיד חשמונאים