חוצפה וצביעות ללא גבולות

בקרוב יתחיל בישראל הפסטיבל השנתי, שבו הפגנות שמאל מוצגות ומשווקות כאירועי הנצחה לראש הממשלה שנרצח.

ד"ר רון בריימן , כ"ב בתשרי תשפ"א

יוסי ביילין
יוסי ביילין
Photo by Amir Levy/FLASh90

תחת הכותרת "שבע השנים הרעות: איפה קבלת האחריות?" האשים יוסי ביילין ("ישראל היום", 09.10.20), בצביעות אופיינית, את ראש הממשלה בנימין נתניהו באי-קבלת אחריות.

למי ששכח, יוסי ביילין וחבורת האוסלואידים שלו הם האנשים שגררו את שמעון פרס (שר החוץ ב- 1993), שגרר את יצחק רבין (ראש הממשלה ושר הביטחון ב- 1993) למחדל החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל – מחדל אוסלו – ולהונאה ולכזב הגדולים ביותר בתולדות מדינת ישראל – "שלום אוסלו".

כעבור שבע שנים רעות פרצה, באופן צפוי מראש ובלתי נמנע, הממושכת במלחמות ישראל, מלחמת אוסלו, שהפילה למעלה מ- 1500 קורבנות יהודיים ועוד אלפי קורבנות ערביים, שהוקרבו כ"קורבנות שלום" למולך "השלום". רבים וטובים התריעו בזמן אמת על תוצאתו הצפויה של "השלום" השקרי, אבל החבורה ההרפתקנית המשיכה בשלה. רבין נרצח כאשר התחיל להתפכח ולהבין את גודל האסון שאליו הוביל, וכאשר האוסלואידים חששו שמא הוא לא יהיה עוד כלי שרת בידיהם כדי לקדם את ההרפתקה המסוכנת.

ביילין מצטט את הבדיחה העגומה המספרת על גנרל שאמר למוקיריו את המשפט האלמותי: "היה לי צבא מעולה, באה מלחמה וקלקלה הכל". יש להתאים את הבדיחה למידותיו של ביילין : היה לי רעיון מעולה (הישראבלוף של ה"שלום"), באה מלחמה (מלחמת אוסלו) וקלקלה הכל.

לא מיותר לציין שהתקשורת הישראלית, זו המתמכרת לכל לעז מיותר (פרוייקטור, סקפטי, אפקטיבי, בי-לטרלי, ועוד) כאילו אין מילה עברית מתאימה, מתמידה להשתמש במונח הערבי "אינתיפאדה", כאילו אין מונח עברי מדויק: מלחמת אוסלו.

במדינה נורמלית היה אדם כמו ביילין מקבל אחריות למחדל, מסתגר בביתו מרוב בושה, ומחכה לזימון בפני ועדת חקירה ממלכתית בעניין ההרפתקה המסוכנת שאליה גרר מדינה שלמה. במדינת ישראל הוא בעל טור בעיתון הנפוץ ביותר במדינה, עיתון המוצג באופן מעוות כאילו הוא שופר של נתניהו ..... . ודווקא בעיתון זה מפרסם מי שהביא למלחמת אוסלו את מאמרו תחת הכותרת "שבע השנים הרעות: איפה קבלת האחריות?" אכן ביילין, איפה קבלת האחריות?!

ביילין אינו רשאי להתחמק מן האחריות הכבדה. המערכת הגדולה, החשובה והרגישה – ביטחון ישראל – לא טופלה כראוי, וגורמי הכזב שהשתלטו עליה בשנת 1993 התעלמו מן הדגלים האדומים שהניפו גורמים אחראים בזמן אמת. אלה הושתקו על-ידי האוסלואידים, ועל-ידי תקשורת (חוקרת? כלב שמירה?) שהתגייסה למענם בחוסר אחריות המאפיין אותה עד היום.

בקרוב יתחיל בישראל הפסטיבל השנתי, שבו הפגנות שמאל מוצגות ומשווקות כאירועי הנצחה לראש הממשלה שנרצח. שוב תהיה ההסתה המרושעת הרגילה, זו שנמשכת כבר רבע מאה כנגד ראש ממשלה נבחר: נאום מן המרפסת (רבין נרצח אחרי שנאם מעל מרפסת), הפצת תמונות רבין במדי אס. אס. (על-ידי סוכן שב"כ, ארגון שהיה כפוף לרבין), והתעלמות מהעובדה שהיה זה דווקא השמאל שהפיק רווח פוליטי מן הרצח (ואף ניסה להגדילו באמצעות הקדמת בחירות 1996).