ד"ר יוסי לונדין
ד"ר יוסי לונדיןצילום: ללא קרדיט

זוהי קריאה של הרגע האחרון. מבין כל הרעיונות שהועלו במשך השנים כדי לפתור את הסכסוך היהודי ערבי בארץ ישראל, דומה שהוכח מעבר לכל ספק שהיעילה ביותר הייתה גישתו של זאב ז'בוטינסקי-גישת קיר הברזל.

במאמרו המפורסם בנושא שנכתב לפני כמאה שנה (ובכמה מאמרי המשך) טען ז'בוטינסקי כי הדרך היחידה להגיע לשלום עם הערבים הינה יצירת "קיר ברזל" של עוצמה נחישות ועקביות יהודית, שתכריח את הערבים להכיר בכך שהמדינה יהודית הינה עובדה שאינה בת חלוף ולא ניתן להכניעה.

רק אז טען ז'בוטינסקי, יוכל להגיע השלום. קיר הברזל הינה שיטה כואבת ומיוסרת, היא דורשת הליכה ארוכת שנים בדרך " לנצח תאכל חרב", היא לא מתפתה לקיצורי דרך של הסכמים קצרי טווח וארוכי נזק, היא דורשת קרבנות ונזקים, אולם לטווח ארוך ברור שהיא עדיפה עשרות מונים על פני קיצורי הדרך חסרי הסבלנות שנזקם גדולה מתועלתם.

הסכסוך היהודי ערבי נדחק בשנה האחרונה ממקומו בסדר היום לטובת הסכסוך האנושי-נגיפי. כולנו הפכנו לאפדימיולגים מומחים, כולנו כבר הבנו שכמספר הרופאים מספר הדעות, ובכל זאת שלוש עובדות אינן ניתנות לערעור: א. הסגר הראשון היה הצלחה מסחררת בקנה מידה עולמי . ב. היציאה מהסגר הראשון הייתה כשלון מסחרר בקנה מידה עולמי שהוביל לסגר השני. ג. היציאה החפוזה מהסגר הראשון נבעה מלחץ ציבורי עצום שביקש לפתוח הכל ומהר.

ושוב חוזר הניגון - שיטת קיר הברזל של הסגר האכזרי שוב מוכיחה את עצמה. מספרי החולים יורדים בדרמטיות והאור נראה בקצה המנהרה, ושוב עולים הקולות המבקשים לקצר, ולחפש את הדרך המהירה ומבטיחים שלא יקרה כלום אם נשוב במהירות ללימודים, לעבודה ולהתקהלויות.

והכל מובן. כולנו כבר על הקצה. העסקים הקורסים, מערכת החינוך המושבתת, מניני החצרות שבקרוב יצטרכו (בע"ה! ) להתמודד עם גשמי ברכה, הלחץ בבית, הזעם על הקבוצות העושות דין לעצמם ועל נבחרי הציבור שסורחים, ובכל זאת-זה הזמן למבחן, זה הזמן להחזיק כמה שניתן את קיר הברזל, ולא לתת לו לשוב ולהתפורר במהירות, תהליך שיוביל בוודאות לסגר שלישי עם השלכות קשות מקודמיו.

תנו למומחים להוביל בנחת. להיות הפעם שיטתיים ועקביים, אל תנצלו פרצות והתחכמויות, אל תנסו להלביש על צרכים חיוניים את אלו שאינם כאלה, אל תפנו אל קיצורי הדרך והאישורים הפורמליים הסותרים את מהות המאבק במחלה ונובעים מחשיבה קטנונית ומגזרית מבלי לחשוב על ההשלכות הלאומיות.

הציבור הדתי לאומי, הדוגל ברובו בגישת קיר הברזל בהקשר לסכסוך היהודי ערבי, זכאי ברובו לכל שבח על עמידתו במבחן הסכסוך האנושי-נגיפי. בימים ובשעות האחרונים מתגברים פיתויים כאלו ואחרים לגבי מוסדות חינוך וארגונים שונים השוקלים לקצר את הדרך, תוך הסתמכות על תירוצים ופלפולים שאינם ממין העניין.

אל תשברו את קיר הברזל-הוא מציל נפשות.