בני הפלשמורה מקימים סוכה באדיס אבבה
בני הפלשמורה מקימים סוכה באדיס אבבהצילום: באדיבות הרב מנחם ולדמן

הממשלה צפויה לקבל מחר (שני) החלטה על העלאת למעלה מ-2,000 מבני הפלשמורה לישראל.

הרב חיים רטיג, ראש ישיבת ההסדר 'בינות' ברעננה שעוסק בין היתר בנושא הפלשמורה, מבקש להימנע מדעות קדומות לגביהם ובמיוחד לגבי יהדותם.

"יש האומרים שהם לא יהודים. אני לא אכנס לסוגיה ההלכתית, אבל כן אומר שיש פוסקים שאומרים שמי שאמו מקהילת 'ביתא ישראל' אז הוא בגדר יהודי שיש האומרים שהוא צריך גיור לחומרה".

"בני הפלשמורה, התנתקו באיזשהו שלב מהקהילות עצמן, אבל הם בעלי שורשים. כשרבנים בדקו זאת, לרובם שורש יהודי מאימם. יש שתי קהילות של פלשמורה – אחת בגונדר ואחת באדיס אבבה – ומקור רוב החברים הוא יהדות דרך האמא ובאמצעות קהילת ביתא ישראל. כשעולה שאלת היהדות שלהם, ברור שהם מגיעים לכאן יהודים למהדרין", אומר הרב רטיג בראיון לערוץ 7.

הוא מסביר כי "הרבה מהם התגיירו שם. המדינה לא רוצה לגייר אז הגיעו רבנים משלנו עשו גיור ודווקא בני הפלשמורה בתוך התהליך הזה. יש לי תלמיד בישיבה מהקהילה הזו שנמצא בישיבה על ויזת סטודנט. סביו וסבתו וכל הדודים שלו גרים בארץ. רק ההורים שלו טרם באו לארץ. יש לו הרבה יותר משפחה פה והם כולם עברו גיור. הגל הראשון, של ביתא ישראל, לא כולם עברו גיור לחומרה ויש על זה דיון הלכתי מפורסם. לגבי האחרים, כולם עוברים גיור כשהם מגיעים ונלחמים על ההליך הזה. התלמיד שלי הגיע לבית דין לא רשמי ועשה את הגיור בפועל כאן בארץ".

הרב רטיג הסביר כיצד ניתן לדעת שמי שיגיעו מבני הפלשמורה יהיו כבר מגויירים. "זה ברור, אין בזה בכלל שאלה. אלה קהילות ששומרות מצוות ומקיימות גם את מה שדרבנן. יש גם כמה וכמה תלמידים חכמים. לכן, אני לא רואה דילמה בהעלאתם".

על היכרותו עם הקהילה מספר הרב, "היו לי כמה תלמידים מהקהילה. יש כאלה שהגיעו לשלושה חודשים ואחר כך לא קיבלו ויזה כי משרד הפנים עשה להם בעיות. אלה שהגיעו ונשארו, יודעים עברית, מכירים תפילות והלכות, גם קצת משנה וגמרא. הם מאוד יראי שמיים, טובים, אוהבים את עם ישראל וארץ ישראל ורוצים להיות יהודים שלמים. אם יאמרו להם שעכשיו מתגיירים ועולם – כולם באים ועושים את זה".

מדוע השיח סביב הפלשמורה הוא כי אינם יהודים? "יש יחסי ציבור גרועים והרבה מאוד פייק-מידע. המציאו שהקהילה שפה מתנגדת ושהקייסים מתנגדים. יש לנו קבוצת ווטסאפ עם רבנים וקייסים מהעדה ואין אף אחד שהתנגד. לפני 20 או 25 שנים היה מתח בין הפלשמורה לביתא ישראל אבל היום כולם במקום אחר".

"מדברים כרגע על אלה שחיים כיהודים כבר עשר שנים בגונדר ובאדיס אבבה. משום מה זוכרים דווקא את מה שהיה מזמן שהם לא רצו להתגייר ואנשים לא באמת התעניינו ולכן הכל נראה מורכב. לדעתי זה הרבה יותר פשוט", מסכם הרב רטיג.