העקרונות הדמוקרטים של מפגיני בלפור

אין מתקנים עוול בעוול! אם רצון המפגינים להביע מחאתם נגד עוולות הממשלה והעומד בראשה באופן חוקי, אל להם לגרום לעוולות אחרות בדרך

טל בראון , כ"ד בתשרי תשפ"א

ההפגנות נגד נתניהו בירושלים
ההפגנות נגד נתניהו בירושלים
צילום: Olivier Fitoussi/Flash90
  • הפגנה חוקית הינה דרך מקובלת להביע דעה ומחאה באופן פומבי בנושא מסוים, מתוקף זכויות אדם בסיסיות המעוגנות בחוקיה ופסיקותיה של מדינה דמוקרטית לחופש הביטוי, לחופש ההתארגנות ולזכות להפגין.

במתן זכויות אלו ואחרות לפרט או לציבור מסוים, אין היתר לעבור על חוקים אחרים ולפגוע בנורמות חברתיות מקובלות כדוגמת פגיעה בגופו או ברכושו של הזולת. 

חוק העונשין, תשל"ז 1977 מסביר ומפרט בסימן ב': התאגדויות והתקהלויות' מהי התאגדות והתקהלות אסורה, מתי יחשבו ככאלו ומה דינם של העבריינים. מעיון בסעיפי החוק מסתבר שהפגנות שהותרו ותאמו את תקנות הקורונה הופרו, חלק ממשתתפיהם בזים לתושבים שומרי חוק ולשוטרים הנקראים לאכוף את החוק, בזים לחוקים ולתקנות השעה ולמעשה יורקים בפני הדמוקרטיה עליה נלחמים הם לכאורה. 

בהפגנות המחאה בסמיכות למעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, שראשיתן במחאות לגיטימיות נגד תקנות ומגבלות הקורונה, חל מפנה עת הפכו אלו למחאה המכוונת בעיקרה נגד ראש הממשלה ומשפחתו, ללא קשר בהכרח לסוגיית הקורונה. ההפגנות שאמורות היו לייצג אזרחים באשר הם שנפגעו מהמצב ללא שיוך פוליטי, הפכו למחאות המשלבות פרובוקציות, אלימות ומסרים חברתיים ואזרחיים שליליים, בהן גוברים המסרים נגד ראש הממשלה ומחנה הימין, גוברת ההתנהלות הכוחנית שהפכה למטרד לתושבי האזור וסכנה בריאותית לכלל המפגינים והנוכחים בקרבתם. 

ככל שחולף הזמן, השחיקה המתמשכת והתסכול המצטבר מההפגנות, גורמים לחשיפת דעותיהם הכמוסות ולעיתים החשוכות, של חלק ממנהיגיה. עת מתגברים החיכוכים עם המשטרה, התקשורת (בחלקה) ואף תושבים שלווים הסובלים מזה חודשים מהתנהגות חסרת התחשבות, מוצא אני מספר מאפיינים כלליים לחלק מהמפגינים ולדרך מחאתם, או אם תרצו- 'העקרונות הדמוקרטים של מפגיני בלפור'. 

עקרון ראשון

תוצאות בחירות וכיבוד רצון הרוב הינם בגדר המלצה במדינה יהודית ודמוקרטית בלב המזרח התיכון הגועש. 

שלוש מערכות בחירות רצופות ובזבזניות כשהאחרונה במהלך ההתמודדות עם נגיף הקורונה, בהן 'התהפכו' פוליטיקאים שונים על חבריהם למחנה, למפלגה ובעיקר לבוחריהם. 

שלושה סבבים דמוקרטיים לחלוטין ועדיין יש מי שחושבים בישראל שמפילים ממשלה במדינה דמוקרטית, וממשלת אחדות בפרט על מנהיגותה הנבחרת, באמצעות הפגנות רחוב והעמקת השסע בעם, כאילו היה מדובר באחת ממדינות האזור שחוו את ה'אביב הערבי' והפכו לאיי חורבות במשמעויות הרחבות של המילה. 

האם יש מי מהמפגינים או המנהיגים ששקל את משמעויות 'היום שאחרי' בהיבטי הביטחון הלאומי השונים ובכלל זאת הכלכלה, החברה, מדיניות החוץ ועוד? 

האם ישנה חוכמה נסתרת בקרב אנשי השמאל שבשותפות זו או אחרת עם המפלגות הערביות, יהפכו את צביונה ודמותה של המדינה ליותר יהודית ודמוקרטית מכפי שהייתה, בה שורים השלום, האחווה והשכינה יותר מבכל שנה?! 

עקרון שני

שלטון החוק תקף כל עוד רק צד מקופח אחד לכאורה, יכול להפר אותו. חופש הביטוי של המפגינים נעלה מזכויות פרט אחרות של הציבור הכללי. 

הפגנות והתקהלויות אסורות בהן ישנה סכנה מוחשית להפצת מחלות, הפרעה לתושבים ולעוברים ושבים, ונדליזם, פגיעה פיזית בשוטרים, העלבתם והשפלתם של שוטרים וחיילי מג"ב, תקיפה של אמצעי תקשורת כפי שאירע עם תקיפת עמדת השידור של ערוץ 20 וניסיון להשמיץ ולסתום פיות של עיתונאים המזוהים עם הימין המביעים דעות שאינן לרוח הדמוקרטים מהשמאל, כפי שטרח לעשות ח"כ גולן בהשמיצו את עמית סגל לכאורה, אלו ועוד אינם רק נחלת חלק מהמגזר החרדי, הימני קיצוני או הערבי בלבד, כי אם גם של אחינו מהשמאל הפוליטי. 

בקרב המפגינים נטמעו פורעי החוק העושים בזכות ההפגנה החוקית שימוש ציני, תוך שהם עוברים על מספר חוקים אחרים וחשובים לא פחות, בכלל זאת גם חוקי יסוד.

התנהגות והתנהלות כמו זו שתוארה בדווח של משטרת ישראל אודות ההפגנות בתל אביב ב-1/10 לפיהן חלק ממשתתפי המחאה תקפו את השוטרים והשליכו לעברם חפצים, פרצו מתוך המתחם שהוקצה להם כשבכוונתם להמשיך להתנייד ולחסום צירים תוך הפרת הנחיות הקורונה, אי עטיית מסכות ואי שמירה על ריחוק של 2 מטרים- אינם עניין של מה בכך! 

הזלזול בחוק ובאמונים על אכיפתו הינו סכנה לדמוקרטיה לא פחות מכל דבר שהמפגינים לכאורה מייצגים במחאתם. 

תמיכתם של נבחרי ציבור בפעולות מפגינים הנוגדות את החוק, ולו רק בשתיקה, הינה ניסיון מגונה לפתור עוול בעשיית עוול אחר. 

כך לדוגמא כשח"כ יאיר גולן מצייץ ב-21/9 בזו הלשון: "המפגינים יכולים לשאוב עידוד מכך שההפגנות מוציאות את יושבי בלפור מדעתם. גם בשבת הבאה ניפגש בבלפור". טוב שידע כי הוא וצאן מרעיתו אכן מוציאים עשרות משפחות ומאות מתושבי השכונה מדעתם, מבלי להזכיר את הנזק והזוהמה המושאר בחצרם. האם היה הוא שמח ומעודד הפגנות מעין אלו בסמוך למעונו כשחצרו משמשת כשירותים ציבוריים? 

טוענים מנהיגי ההפגנות כי עד היום אין הוכחה כי אלו מדבקות, זאת בהתעלם מהעובדה שרבים מהמפגינים משאירים את הטלפונים הניידים הרחק ומשבשים בכך את יכולת הקטיעה של שרשראות הדבקה. 

בנוסף, פורסם כבר ב-5/8 בכתב עת מדעי רפואי העוסק בבריאות ציבור כי נמצא קשר בין הפגנות להידבקויות בקורונה, אך ככל הנראה אין בכתוב לשנות את דעתם של גנרלים במיל' כח"כ גולן שצייץ ב-23/9 כך: "השיסוי הכי ישן בספר של ביבי. יהודית מול דמוקרטית, תפילות מול הפגנות. אם יוצגו נתונים אמינים על הדבקה בהפגנות ובאוויר הפתוח, אקרא לעצור את ההפגנות בסגר. אבל המצב בו מפלגה מושחתת מנסה למנוע ממפגינים להפגין נגדה, תוך שיסוי ישראלים זה בזה, הוא סכנה ממשית לעתיד דמוקרטיה הישראלית". 

ניכר בדבריו כי ישנה התעלמות מהמלצות ואף מגילויי אחריות שמא יש סכנה בדבר, כפי שתואר בכתבות ומאמרים שפורסמו גם בארץ ומתוקף ניסיונן של מדינות מערביות שונות בעולם כשבדיה וגרמניה. 

עקרון שלישי

פטרנליזם עמוק- רק הם יודעים מה טוב ונכון למדינה, ערכי המוסר שלהם נעלים ומורמים מעם, לכאורה. 

הרי הם הביאו על כפיהם או כנפיהם את העולים מאתיופיה, הם בנו את המדינה, הם עשו רק טוב בכל שנותיהם עד ש"הצ'חצ'חים" השתלטו להם על המדינה והורידו את הרמה, לכאורה.

תא"ל (מיל') אמיר השכל תועד פעמיים באמירות פטרנליסטיות ובעלות ניחוח גזעני לשוטרים, במועדים שונים. לשוטרת ממוצא אתיופי אמר כך: "אני הבאתי את ההורים שלך לישראל, איך את לא מתביישת", בהזדמנות אחרת אמר לשוטר כך: "שנים הקדשתי בשביל להביא את ההורים שלכם. וזה מה שאנחנו מקבלים מכם. תתביישו! זה כפיות טובה. אתה לא תמנע ממני ללכת על מדרכה בירושלים. כי אני הבאתי אותם [את ההורים שלך]. כי אני הבאתי אותם!".

תמהתי האם גם זכותו של נהג אוטובוס הסעות תלמידים העובר עבירה תעמוד לו בפני שוטרת שהסיע בהיותה תלמידה לבית הספר? האם זכותה של אחות שיילדה שוטר תעמוד לה שעה שעברה עבירה והוא זה שעתה ניצב מולה? 

אז לידיעת הגולשים והמפגין תא"ל (מיל') אמיר השכל- לא אתה הבאת לארץ את עדת ביתא ישראל (כינוי ליהודים שעלו מאתיופיה)- הם באו בכוחות עצמם, בתעצומות נפשם ומתוקף רצונם וכיסופיהם לציון, היא משאת נפשם וחלומותיהם מדורי דורות, כפי שהייתה זו לאבותיך בגלותם. לך ולשכמותך, חיילי ומפקדי צה"ל- שליחים של עם ישראל כולו, ניתנה בזמנו הזכות הגדולה לשרתם, ללוותם ולסייע להם במסעם המפרך לארץ המובטחת.

מעניין אם גם בקרוביהם של אסירי ציון, כנתן שרנסקי או יולי אדלשטיין כיתר יוצאי ברית המועצות שהמדינה פעלה להעלאתם, היה מעז תא"ל (מיל') השכל לנזוף בעזות מצח מבישה? או שמא מוטב שנאמר: אמיר הסכת לעצמך והשתק!

דוגמא נוספת לפטרנליזם ויהירות מגיעה תדירות מצידו של ח"כ יאיר גולן, כפי שנוכחנו בעבר וכעת בדוגמא נוספת שראתה אור ב-9/9 עת הטיח חבר הכנסת את הדברים הבאים בעיתונאי עמית סגל שחשף את מחדלי הפרקליטות: "ישראל קורסת לאנרכיה כלכלית ובריאותית. אנשים מתים, עסקים קורסים, ונתניהו והממשלה שלו עסוקים בלהרוס את הדמוקרטיה. הניחו לנו ותנו לנו לשקם המדינה שאתם החרבתם". מי זה "אתם"? מי ממחנהו של ח"כ יאיר גולן ושכמותו חתומים על כל ההצלחות ועל בניינה של מדינת ישראל בעת החדשה? בימים אלו בהם מציינים אנו 47 שנים למלחמת יום הכיפורים- מוטב להיות זהירים בדברים מעין אלו היוצאים מפי גנרלים במילואים, הידועים כמגלי מגמות אך מטיבים לעלות על מוקשים.

עקרון רביעי

צביעות במיטבה- מה שמותר לחבורת המפגינים- אסור לאחרים. האין מדובר באפליה או בהמחשה של האימרה: "הפוסל במומו פוסל".

ח"כ יאיר גולן בציוץ בטוויטר מ- 27/9 כתב כך: "הצגת תמונת המפגינים מול תמונת רחבת הכותל הריקה היא חזרה נוספת על הספין השקרי והמרושע של נתניהו לפיו יש קשר בין הפגנות לתפילות. נתניהו רוצה שנדבר על המפגינים ונאשים אותם במקום לעסוק בכישלון הטוטאלי שלו ושל ממשלתו בטיפול במשבר. זה שקוף". האם זו תשובה עניינית? מדוע הכאה על חטא אינה בסל התשובות של ח"כ גולן שבציוץ אחר מ-23/9 כתב: "ההפגנות לא ייעצרו, המחאה תימשך, כללי הריחוק והמיגון יישמרו. וכפי שאמר חברי..., אם נתניהו רוצה לעצור את ההפגנות, שיתפטר". אז אם ח"כ הנכבד לא מצליח לשמור על כללי הריחוק והמיגון בהפגנות- אולי כדאי שיפגין דוגמא אישית ויתפטר נוכח כישלונו זה?

ח"כ גולן צייץ ב-21/9 כך: "שוב ושוב ושוב אנחנו רואים חוסר דוגמה אישית מצד ראש הממשלה וסביבתו. לא ניתן לנצח את מגפת הקורונה ללא דוגמה אישית של מנהיגים. הנה דוגמה נוספת למה ישראל צריכה מנהיגות אחרת". ובכן- בלוגיקה פשוטה אזי יש להפגין ולהחליף כבר עתה את נשיא המדינה, שרים ופקידי ממשלה, ראש שב"כ, הרמטכ"ל ואולי גם את ראשי המפגינים שדוגמתם האישית הינה שלילית במעשים ובדיבורים לא ראויים שחוקים רבים אחרים מפרים?!

מה נבקש בקצרה

הכלל הראשון: "נאה דורש – נאה מקיים".

במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית דרישה לגיטימית של אזרחים להפלת הממשלה והעומד בראשה, כשמתוקף כך תפוזר הכנסת והבחירות יוקדמו, טוב שתעשה באמצעות הליך הבעת אי אמון של חברי הכנסת הנבחרים כנציגי הריבון- הוא העם, במליאת הכנסת ולא ברחוב על ידי מפגינים נכבדים ככל שיהיו, עם עבר מרשים ככל שהיה בצבא, בתעשייה או בשירות המדינה.

הכלל השני: ואהבת לרעך כמוך, או לפחות אל תעשה לחברך מה ששנוא עלייך. 

נראה כי סולידריות, כבוד הדדי וסובלנות נשחקו עד דק, או חו"ח אבדו, בקרב חלק מהחברה הישראלית.

שמירה על חוקי מדינת ישראל, כיבוד זכויות הזולת ובכלל זאת גורמי האכיפה, הינם הבסיס לקיומו של משטר מתוקן וחיים בצוותא במדינה, בעיר או בשכונה. זאת בוודאי ללא קשר להשקפה פוליטית, אמונה או מוצא עדתי, אלא אם מדובר באנרכיזם לשמו. השכן שאת שלוותו ולאורח חייו התקין הפרעת היום בניגוד לחוק, עלול להפריע את שלוותך ואורחות חייך מחר; השוטר שעלבת בו היום עוד יידרש להגן עלייך ועל זכויותיך גם מחר במקצועיות, במסירות ובנחישות. 

הכלל השלישי: צניעות וענווה. 

יואילו ה"קודקודים" במיל' וחברי הכנסת המכובדים בהווה לשלוט במוצא פיהם ולהוות דוגמא אישית חיובית בין אם במעשיהם ובדבריהם במהלך הפגנה ברחוב או בתקשורת וברשתות החברתיות.

אם רצונם בחברה ערכית יותר, שלטון תקין יותר, מדינה טובה יותר- שיתחילו בלסגל לעצמם את הדרוש לשם כך ביחסם לחוק, לסביבה ולכלל המגזרים בחברה, גם נוכח מצבי משבר, מחלוקת ואי הסכמה.

לסיום 

אין מתקנים עוול בעוול! אם רצון המפגינים לפעול ולהביע את מחאתם כנגד עוולות הממשלה והעומד בראשה באופן חוקי, אל להם לגרום לעוולות רבות אחרות בדרך להוכחת צדקתם.  

בקשה אחרונה מכל המפגינים, המתקהלים והמתאספים- שימרו על בריאותכם ובריאות הסובבים אתכם, לא פחות מרצונכם לשמור על המדינה, שלטון החוק וחברה בריאים יותר. כך בע"ה, נוכל למצוא מזור לחולי הפרט, הכלל והמדינה בשנה החדשה.