משרד הבריאות מקדם הוזלת מוצרי מזון בריאים

המשרד גם יאסור פרסום מזון מזיק לנוער. המועצה לביטחון תזונתי: כיום כ-200 אלף משפחות וכמיליון ילדים שרויים בחוסר ביטחון תזונתי.

חזקי ברוך - ערוץ 7 , כ"ד בתשרי תשפ"א

אוכל בריא
אוכל בריא
צילום: ISTOCK

מול סכנה לאפשרות של אוכלוסיות רחבות לצרוך מזון בריא ומזין, וחשיבותו של מזון כזה להתמודדות בנגיף הקורונה, דנה היום (שני) ועדת הקורונה בביטחון תזונתי לאומי.

בדיון נחשף כי משרד הבריאות מקדם בימים אלו הוזלה של מזון בריא, וכן איסור פרסום למזון מזיק לבני נוער.

יו"ר הוועדה, ח''כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד) קראה להתייחס לנושא כחלק מהותי ממשבר הקורונה, שהשלכותיו ילוו אותנו עוד תקופה ארוכה, ועל הממשלה לקבוע תקציב ייעודי לתחום, כולל סיוע לעמותת-הסיוע, לקבוע תו-תקן לסל מזון בריא ולסבסד או להוזיל סל שכזה.

איתן יצחק, סגן ראש רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון, העריך כי הנגיף עצמו ילווה את האנושות לפחות עוד כשנה, אך ההתאוששות הכלכלית תארך שנתיים-שלוש נוספות. הוא הוסיף כי צפוי גל תחלואה כפול בהיקפו בחורף והאביב הקרוב, והזהיר מפני גידול באבטלה, גידול באוכלוסייה הנזקקת, קושי בניטור ומיפוי הצרכים, ויכולות נמוכות להנגשה לציבור של מזון בריא.

יצחק סיפר על פעילות הרשות, המתאמת עם המנגנונים הקיימים, העמותות והרשויות המקומיות, ומיקוד בפרט ובמשפחה, תוך יכולת בקרה והסברה. לדבריו, הרשות מסתמכת על נתוני הרשויות המקומיות, בצפוי לשנה מהיום, כדי להבטיח די מזון לכל האוכלוסייה.

ח''כ בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם) הזהיר מפני ירידה באיכות פעולתן של העמותות וקרא למשרדי הממשלה ללמוד הן כיצד להגיע במדויק לנזקקים, ואילו ח''כ אימאן חטיב-יאסין (הרשימה המשותפת) קראה לא לשכוח משפחות צעירות עם ילדים, והתריעה מתופעת השמנת-יתר בחברה הערבית, בגלל מחסור במזון בריא.

לדברי פרופ' רונית אנדוולט, מאגף התזונה במשרד הבריאות, הביטחון התזונתי הלאומי, כלומר זמינות מזון בריא ומזין לכלל האזרחים, מצוי בסכנה בעת שינויים בהרגלי החיים כאבטלה, וסיכון לשינויים בהסכמי הסחר.

מזון בריא ומזין, הדגישה, הוא קריטי להתמודדות עם הנגיף, כאשר תת-משקל פוגע ביכול החיסונית של הגוף, ואילו השמנה מעלה את הסיכונים לתחלואה בקורונה ב-46%, וב-48% אף למוות. ספרא הוסיפה כי כי כ-50% מאזרחי ישראל אוכלים יותר מהרגיל מאז פרוץ המגפה, כ-50% צורכים יותר ממתקים וחטיפים, נרשמה עליה של 40% בדרישה למזון מעמותות, והעלות למשק מסוכרת והשמנה היא כ-10 מיליון ₪ מדי שנה.

היא סיפרה על פעילות המשרד לסימון מוצרים בעלי סוכר גבוה, חינוך ע"י מערכי שיעור והמלצת המשרד למניעת פרסום של מזון מזיק לבני נוער, והוזלה או פיקוח על מחיר מוצרים בריאים, והוצאה מפיקוח של מוצרים-שאינם–בריאים.

אלי כהן, מנכ"ל "פתחון לב", הזהיר כי מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות קורסות מאז פרוץ המשבר – ולא ניתן יהיה להסתמך עליהם בפעילות הממשלתית, וכי עמותות הסיוע חילקו בחודשים האחרונים מזון בהיקף כספי יותר מכל הסיוע הממשלתי.

"התוכניות המוצגות כאן על ידי משרדי הממשלה אינן ריאליות- אגפי הרווחה ברשויות המקומיות קורסות עוד לפני הקורונה ואין מי שייתן מענה לאזרחים שמוצאים את עצמם בחרפת רעב. במקום לחבור לעמותות הסיוע שמכירות את הצרכים והאנשים בשטח, מדינת ישראל בוחרת לבנות תכניות חדשות ולא רחוק היום שאנשים שיהיו רעבים יהפכו חולים וימותו. המשבר עוד ארוך ואנחנו לא רואים את האופק. חייבים להכניס את התקצוב לסיוע במזון לבסיס התקציב הממשלתי - אין נושא חשוב מזה כרגע", הוסיף אלי כהן.

לדברי דורית אלדר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, על המדינה להוזיל מיידית סל מזון בריא, להכין תו סגול למזון, לחזק את מעמדה של המועצה לביטחון תזונתי מבחינה חוקית.

ח''כ מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם), מיוזמי הדיון, הוסיף כי הגיש הצעת חוק בעניין. "גם בתחום הזה דרושים צעדי מנע מידיים לאבטחת מזון סדירה, מלאי חירום ומתן מענה רוחבי, להחרפה אפשרית של אי-ביטחון תזונתי, בקרב אוכלוסיות מוחלשות. אנחנו רואים את המציאות הכלכלית סביבנו – והגרוע מכל עוד לפנינו. למשבר הכלכלי יהיו לכך השלכות חברתיות קשות.

''חלק גדול מהעמותות עצמן כבר מתקשות לשרוד בגלל מיעוט תרומות, ופגיעה במערכות המזון והתזונה עלולה להחריף משמעותית את הנזקים הצפויים לאוכלוסיות המוחלשות בפרט, ולאיים על היציבות הכלכלית, החברתית והפוליטית בטווח הבינוני והארוך. עוד טרם הקורונה היו מאות-אלפי אזרחים בישראל שסובלים מהיעדר ביטחון תזונתי", טען לוי.

פרופ' דב צ'רניחובסקי, יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, הזהיר כי כבר כיום כ-200 אלף משפחות וכשני מיליון ילדים שרויים בחוסר ביטחון תזונתי.