בכנסת נערך אחר הצהריים (שני) דיון מיוחד לפתיחת מושב החורף של הכנסת.
את הדיון פתח יו"ר הכנסת יריב לוין שדיבר על השיח הקשה והנמוך לעתים בין חברי הכנסת במליאה. "המושב הקודם היה מהסוערים שידעה הכנסת. היו במהלכו יותר מדי מקרים בהם חברי כנסת בחרו בדרך של שיח אלים, קריאות להפרת החוק והתנהגות שגלשה לבריונות של ממש. איני מוכן לקבל זאת. אזרחי ישראל אינם מוכנים לקבל זאת".
"הדיון החופשי והפתוח בכנסת הוא מנשמת אפה של הדמוקרטיה. אני אמשיך להקפיד על כך שכל חבר כנסת יוכל להשמיע את עמדתו ללא מורא. באותה מידה, חירות הביטוי אינה החירות להכפיש ולעודד אנרכיה. אפשר לבקר, אפילו בחריפות, אבל לגופו של עניין, לא לגופו של אדם. בין אם הוא אזרח מן השורה או בין אם הוא ראש ממשלה".
"הגיעה העת לשיח אחר, שיח מאחד ולא מקטב. שיח תרבותי ולא מתלהם. הגיעה העת שנשמש דוגמא לאופן המכבד שבו כל ביקורת, חריפה ככל שתהיה, צריכה להישמע. זוהי חובה אישית של כל אחת ואחד מאתנו. אני קורא לכלל חברי הכנסת לעמוד בה", דברי לוין.
הוא התייחס למשבר הקורונה ואמר, "אנו מתכנסים כאן כאשר מזה מספר שבועות אזרחי ישראל נמצאים תחת סגר והגבלות עקב התפשטות נגיף הקורונה. הנגיף, מכה בעולם כולו, ובעוצמה אדירה. הוא מביא עמו אסונות כבדים. למשפחות רבות שאיבדו את יקיריהן. לרבים שחלו וסובלים מהשפעות המחלה. לעצמאים ולעובדים אשר מקור פרנסתם חרב או נפגע באופן קשה".
"זהו משבר אדיר ממדים, אשר מדינת ישראל, כמו מדינות העולם כולו, נדרשת להתמודד עמו בתנאים של אי וודאות וקושי הולך וגובר. האופן יוצא הדופן בו נערכת ישיבה זו הוא ביטוי לאתגר העצום הכרוך בפעילות הכנסת בזמן מגיפה. מאה ועשרים חברי הכנסת מגיעים מכל קצווי הארץ, נפגשים תדיר עם מספר רב של אנשים, וביחד עם עובדי הבניין נמצאים כאן במשך ימים ולילות ארוכים בחדרים סגורים. החשש להתפשטות רחבה של המגיפה ולשיתוק עבודת הכנסת, הוא יומיומי וממשי".
"עד כה, עמדה הכנסת באתגר זה בהצלחה בלתי מבוטלת. בתוך כארבעה חודשים חוקקה הכנסת ששים וששה חוקים בקריאה השלישית, תוך שחברי הכנסת דנים בכל אחד מהם במקצועיות וללא לאות, תוך הקפדה על דיון ראוי ומעמיק", הוסיף יו"ר הכנסת.
נשיא המדינה ראובן ריבלין נשא בפתח דבריו תפילה לזכר הנפטרים מתחילת מגיפת הקורונה.
הוא התייחס למחלוקות בעם ישראל שלדבריו גברו בעת המשבר. "התרגשתי מהאופן שבו עמדנו זה לצד זה במאבק בנגיף. העם בישראל הבין את גודל השעה, התגייס ושילם מחיר אישי, כלכלי, דתי, נפשי ותרבותי כבד, ורק כדי שנעבור את התקופה הקשה הזו. ואולם לצערי ככל שהמשבר העמיק, העמיקו המחלוקות, והשסע בינינו. לא שיערתי בנפשי באילו עוצמות יפקוד אותנו הקרע הזה".
"התגברנו על משברים קשים וכואבים. האיום הקיומי של מחדל מלחמת יום הכיפורים, תקופת הסכם אוסלו, רצח רבין, האוטובוסים שהתפוצצו ברחובותינו והתחושות הקשות שעדיין מלוות את מפונות ומפוני גוש קטיף וצפון השומרון. לכל אלה יכולנו. המשבר הנוכחי הוא מהקשים שחווינו. אנחנו מבינים את הצורך להיאבק במחלה, אך מתקשים להשלים עם אבדן החירויות האישיות. עם הפגיעה הבלתי נתפסת בחופש הפולחן, בחופש ההתקהלות והמחאה, בחופש התנועה, ובחופש העיסוק", הוסיף הנשיא.
לדבריו, "הקמנו מדינה יהודית כדי שבה נוכל לצעוד לבית כנסת, תמיד, ללא מורא, וללא חשש, והנה אנו עצמנו סוגרים בתי כנסיות. הקמנו מדינה דמוקרטית, כדי שנוכל, תמיד, לתת ביטוי לעמדותינו, וגם להיותנו עם דעתן וקשה עורף, והנה אנחנו, במו ידינו, מגבילים הפגנות והתקהלויות".
"אי אפשר לברוח מהנגיף גם לא במקומות המאובטחים ביותר, ואנחנו מתקשים להבין כיצד אנחנו, בהתנהגות היומיומית שלנו, יכולים להוות "פצצות מתקתקות", סכנה להורינו, לסבינו, לסובבים אותנו", אמר ריבלין.
"חברים, אני חש את האוויר מלא באבק שריפה, אני מרגיש את הזעם המציף את הרחובות. אולם, לא יעלה על הדעת כי ערב ערב, מפגינים מכים מפגינים. שוטרים מכים מפגינים. מפגינים זורקים אבנים על שוטרים. השבטיות הישראלית פורצת מבין הסדקים, ואצבעות מאשימות מופנות ממגזר למגזר, משבט לשבט. אנא חידלו. זו לא הדרך. יש לתת מקום לכאב. אין זעקה שאינה ראויה להישמע. רק מתוך הכרה והקשבה האחד לשני, נוכל להתמודד עם המשבר הפוקד אותנו", ביקש ריבלין.
"דומה כי איבדנו את המצפן אשר ליווה אותנו מקום המדינה עד היום. מצפן העקרונות וערכי היסוד, שאנו מחויבים לקיימם. עלינו להביט קדימה. קדימה לטווח הקצר וקדימה לטווח הארוך. המגפה כאן איתנו כדי להישאר, ואיננו יכולים להתמודד איתה כשידינו קשורות מאחור".
הנשיא התייחס גם לחוסר מינויי הקבע לתפקידים בכירים ולאי העברת התקציב. "כבר יותר משנתיים שהמשטרה מתנהלת כאשר בראשה עומד ממלא מקום. הוא מקצועי, יסודי, ללא ספק השוטר מס' אחת. אך המשטרה מנהלת, ברגעים אלו ממש, את אחת המערכות המורכבות בתולדותיה. מנו מפכ"ל עכשיו".
"כבר שנתיים, מתנהלת מדינת ישראל, ללא תקציב, מערכת החינוך אינה מצליחה לגבש כיוון ברור להתמודדות עם אתגר הלמידה מרחוק, ותלמידים רבים נותרים מאחור, הפער הדיגיטלי מתרחב, ואנו עלולים לאבד את דור העתיד. אל תתנו למערכות הרווחה לקרוס, מול נוער בסיכון חסר מסגרת, מול האלימות הברוטלית נגד נשים, מול קשישים גלמודים, מול העוני הגדל. טפלו בהם כבר היום. דאגו להם עכשיו. עסקים קורסים, שיעור האבטלה גבוה, הגרעון גדל, והמערכת הרפואית - כורעת תחת נטל התחלואה. העבירו תקציב עכשיו, ואפשרו למשק הישראלי - את היציבות הבסיסית - לה הוא זקוק", אמר ריבלין לחברי הכנסת.
"כאומה, עלינו לשוב אל המצפן שלנו, עלינו להביט קדימה, ולהתחיל תהליך של תיקון - ארוך, עמוק ותשתיתי. כפי שלמדנו בצה"ל, כשמתברברים בניווט עלינו לחזור לנקודת ההתחלה", סיכם הנשיא.
ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על השיפור במספרי החולים בימים האחרונים. "צעדי הסגר שאנו נוקטים נגד הגל השני של הקורונה מצילים חיים. הנתונים בימים האחרונים מצביעים על מגמת ירידה ברורה בתחלואה. תוך שבועיים, שיעור החולים המאומתים מכלל הנבדקים ירד מ-15% לכ-7%. זה מעודד, זה נותן תקווה, אבל מוקדם מדי לברך על המוגמר. אנחנו עדיין צריכים לבדוק את הנתונים של השבוע הזה, השבוע אחר החגים, אבל אין ספק שאנחנו בדרך הנכונה: דרך של אחריות וזהירות; דרך של הקפדה על לבישת מסכות ושמירת מרחק; דרך שנמשיך בה".
לדברי נתניהו, "לא היה קל להעביר את ההחלטה על הסגר. היו כאלה שחשבו שלא צריך סגר, שאפשר להמשיך עם אלפי נדבקים ביום בלי סגר. אני חשבתי שאם לא נטיל סגר תהיה עלייה גורפת בתחלואה. וזה בדיוק מה שהתחיל לקרות. היום רוב הציבור רואה שההחלטה שהובלתי יחד עם חבריי להטיל סגר הייתה נכונה. בלעדיה היינו צועדים ישר לתוך התהום".
"חרף הביקורת, חרף התקשורת המגויסת והמגייסת, חרף הלחצים מתוך הממשלה ומחוץ לממשלה – אני עומד על כך שנשמור על הבריאות של אזרחי ישראל, ושנפתח את המשק רק בצורה בטוחה, זהירה והדרגתית. נפתח עסקים קטנים שאינם מקבלים קהל. נפתח את מסגרות החינוך לגיל הרך, ונפתח בהדרגה גם תחומים נוספים על פי נתוני התחלואה".
"אם ננהג בחופזה, אם ניכנע לכל לחץ של כל מגזר, מהר מאוד נגיע לסגר נוסף. אני קורא לכל מנהיגי הציבור משמאל ומימין – לפעול יחד בערבות הדדית. נוריד את מפלס ההתלהמות והאלימות שאינה מקובלת בשום מצב, ויחד נוריד את מפלס התחלואה והתמותה", הוסיף ראש הממשלה.
הוא פנה לראשי הערים המוגדרות כעת אדומות. "אני רוצה יחד איתכם להחזיר את הערים שלכם למעמד של ערים ירוקות. ולכן חשוב שתאכפו את ההנחיות בקרב התושבים שלכם. כולם חשובים לי - יהודים, ערבים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים".
נתניהו דיבר גם לציבור החרדי. "עולם התורה יקר ללבי, ובהזדמנות זו אני מאחל בריאות איתנה לרב קנייבסקי. אבל התורה שלנו היא תורת חיים – היא מקדשת את החיים. ולכן, אמרו לקהילות שלכם – שמרו על הכללים, שמרו על החיים".
"אני אומר ביושר, הפופוליזם ניצח, ואזרחי ישראל הפסידו. אנחנו הפקנו את הלקחים מהיציאה מהסגר הראשון, ואני מקווה שגם אחרים בבית הזה הפיקו אותם. אם ננהג כעת נכון, מצבנו ביציאה מהסגר השני יהיה טוב יותר ממדינות רבות בעולם. הסגר איננו עונש, הוא הצלת חיים. הוא שומר על הבריאות - ובלי בריאות אין כלכלה. ועם זאת אני יודע שהסגר הוא לא דבר קל. הוא מקשה על האזרחים, על העסקים, על ההורים, על הילדים, על הקשישים", דברי נתניהו.
הוא התייחס למצב הנוכחי במאבק בקורונה. "תכנית הפעולה שלנו במאבק בקורונה מורכבת משלושה שלבים: סגר, שגרת קורונה מקלה וחיסונים. בשלב הסגר נשיג רמת תחלואה נמוכה שמאפשרת יכולת קיטוע, ונפתח את הכלכלה בצורה אחראית במתווה שנחליט עליו מחר בקבינט הקורונה. שנית, בשגרת הקורונה תהיינה עדיין הגבלות, אבל נוכל להסיר חלק ניכר מהן באמצעות בדיקות מהירות שאנו מפתחים".
"אנחנו בין המובילים בעולם בפיתוח וביישום של בדיקות בזק, שנותנות תוצאות תוך דקות. ואנחנו עובדים לפתח בדיקות תוך שניות. זה יעזור לנו לשמור על הקשישים, לאפשר לימודים, לפתוח את עולם התעופה והתיירות, ולקיים עוד הרבה תחומים אחרים. שלישית, שלב החיסונים: אנחנו מפתחים חיסון משלנו במכון הביולוגי, אבל זה ייקח זמן".
נתניהו סיפר על המגעים להשגת חיסונים לנגיף. "אנחנו גם נערכים לקבל חיסונים ממדינות אחרות, שצפויות לפתח חיסונים בחודשים הקרובים. וכיון שאנחנו מדינה קטנה יש תור ארוך לקבלת החיסונים הללו. אני מפעיל את כל הקשרים שלי, שטיפחתי לאורך השנים, עם מנהיגים בעולם כדי להביא לכם, אזרחי ישראל את החיסונים הללו מוקדם ככל הניתן. אני חושב שיהיו לנו חדשות טובות, מהר יותר ממה שרבים חושבים".
יושב ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד תקף את התנהלות הממשלה. "אנחנו יכולים להחליט אם בזמן הזה, ברגע הזה בחיינו, אנחנו מלאים בשנאה וכעס וזדון ורעל, או שאנחנו מוצאים בתוכנו את הכוח לתת אמון. הכוח להלחם יחד. יש בתוכנו מגיפה. מגיפה בריאותית, מגיפה כלכלית. האם אנחנו ניכנע לה, או שנמצא בתוכנו את הכוח שיאפשר לנו להיות טובים אחד לשני, לעזור אחד לשני. את הכוח להיות בריאים".
לפיד פנה לנשיא המדינה ראובן ריבלין. "איך יהיה פה טוב אם אין מי שקם בבוקר ועובד בזה? אדוני הנשיא, אתה זוכר את נאום השבטים שלך? אתה יודע למה אנשים חוזרים לשבטים? כי אין מדינה. אנשים מרגישים נטושים וחשופים, אז הם מחפשים מישהו שיחבק אותם. הם מרגישים שאין ממשלה. אין אף אחד שאפשר להאמין לו. לאף אחד לא אכפת. אז אם אין מדינה, לפחות יש שבט. לפחות בשבט אוהבים אותם. הבעיה לא מתחילה מלמטה, היא מתחילה מלמעלה. בממשלה".
"אזרחי ישראל מסתכלים על המריבות בממשלה הזו, הם לא מבינים מה הולך. אנשים חולים, אנשים מתים, למה אתם לא מסוגלים לעבוד יחד? להעביר תקציב. כל עסק חמישי בישראל נסגר - למה אתם לא עושים משהו? איך אתם מעיזים להמשיך להיות תקועים במריבות הרעילות שלכם? איך ראש הממשלה מעיז להמשיך לעסוק רק במשפט שלו. למה אתם ממשיכים עם מסיבות העתונאים הריקות שלכם?", תהה לפיד.
"הנה ההצעה שלנו: להבריא. להבריא את המדינה. להבריא את הפוליטיקה. בממשלה הזו זה כבר לא יקרה. אם אנחנו רוצים להבריא, זה צריך להיות המושב האחרון של הממשלה הזו. הגיע הזמן לממשלה אחרת", סיכם יו"ר האופוזיציה.
