1. הגבלות דיפרנציאליות – עיר אדומה תישאר בסגר מוחלט, בעוד שעיר ירוקה תפתח. אחד המדדים הוא מערך בדיקות אפידמיולוגיות מקומי.
2. סמכויות לרשויות המקומיות. ככל שברשות מקומית נתוני התחלואה ירדו – כך יהיו לה יותר סמכויות. במידה והרשות אדומה – הסמכות עוברת לממשלה עד שיפור בנתוני תחלואה. ראש רשות ירוקה/ צהובה יקבע את מידת הפתיחה של המסחר ומערכת החינוך בתחום המוניציפאלי שבאחריותו.
3. אכיפה שוויונית. יש מספר הנחיות מצומצם שיש להן חשיבות עליונה ובזה המשטרה צריכה להיות עסוקה: חבישת מסיכה במרחב הציבורי, הפרת בידוד והתקהלות אסורה. אין עצימת עיניים ואוטונומיות שלהן יש הנחה. לא בחסידויות מסוימות במגזר החרדי ולא בשום מקום אחר.
4. ענישה וסנקציות פליליות ומנהליות. מוסדות חינוך שיפעלו ללא אישור, יערך להן שימוע לפני קיצוץ תקציבי. במקרים חמורים של הפרות - יפתחו הליכי הגדלת פרמיית ביטוח רפואי למשך שנתיים. יום אשפוז חולה קורנה עולה כ-4000 ש״ח. מי שבוחר לצפצף על החוק, משית נזק כלכלי על הכלל.
5. הקצאת תקציב חירום לרשויות לצורך קידום תשתיות תקשורת מתקדמות. בדגש על ערים אדומות ומבודדים. כדי לשמור על חברה יציבה ומתפקדת, עולה חשיבות המשך של עבודה ולימודים מרחוק.
6. ועדות חריגים מוניצפאליות להקלה והחמרה של תקנות בידוד וסגר לעסקים מקומיים.
7. קיצור זמן הבידוד ל10-12 יום, בהתאם להצעת האוזר. יש אחוז אחד של סיכוי הדבקה ביומיים האחרונים וחסכון של מאות מליונים.