תביעות לנכות עבודה בעקבות הקורונה

יו"ר ועדת ביטוח לאומי במחוז ת"א של לשכת עו"ד: צפויות תביעות רבות של חולי קורונה שנדבקו בעבודה לפיצויים ולהכרה בהם כנכי עבודה.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ו בתשרי תשפ"א

ביטוח לאומי
ביטוח לאומי
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בביטוח הלאומי הוגשו בחודשיים האחרונים כ-1500 תביעות להכרה בקורונה כגורם לנכות עבודה. כך על פי נתונים שפורסמו לאחרונה.

יו"ר ועדת ביטוח לאומי במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, עורכת הדין רומי הוניג, מתייחסת לשורת שאלות העולות מהקשר בין קורונה לתביעות מהסוג הזה.

להערכתה של עו"ד הניג בקרוב יגיעו תביעות נוספות למוסד לביטוח לאומי, שכן לפי שעה "אנשים עדיין אל מבינים את ההשפעות של הקורונה ולא מכירים את הזכויות שלהם".

על הזכאות של עובדים שלקו במחלה בעקבות מקור העבודה שלהם אומרת הניג כי ""מי שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה יכול להיות מוכר כנפגע בעבודה ולקבל גמלאות מהביטוח הלאומי. הגמלה הראשונה שניתן לקבל היא דמי פגיעה מהעבודה עבור הימים שלא עבד, בזמן שהיה חולה בקורונה. המשמעות הכלכלית עבור העובדים הללו היא שלא יורידו להם ימי מחלה, כך שגם מי שאין לו ימי מחלה יוכל לקבל את הימים הללו מהביטוח הלאומי. אנחנו מכירים הרבה מקרים שבהם היו דיווחים על הידבקויות של צוותי רפואה (רופאים, אחיות, צוות רפואי), צוות חינוך (מורים וגננות), צוותי אוויר, נותני שירותים שונים (מסעדה, לדוגמא) ועוד".

כדי לקבל את הזכויות צריך מי שחלה במחלה "להגיש עם התביעה למוסד לביטוח לאומי גם מסמכים שמוכיחים את מקור ההידבקות. העתק של מיסרון ממשרד הבריאות, אישור מהמעסיק לסבירות גבוהה של הידבקות בעקבות החקירה האפידמיולוגית של משרד הבריאות". הניג מבהירה ומדגישה כי "לא בהכרח שביטוח לאומי יכיר בתביעות. יש כאן נטל הוכחה על התובע שצריך להוכיח את מקור ההידבקות שלו".

במידה והחולה הבריא, "גם אם לא נוצרה נכות רצוי כבר עכשיו להגיש תביעה לגמלת נכות משום שישנה מגבלת זמן של 12 חודשים מקרות האירוע וחשוב לאפס את הזמן כדי שאם תהיה החמרה בעתיד, ואנחנו לא יודעים מה ההשפעה העתידית של הקורונה, לא תהיה פגיעה בגובה הפיצוי, מה שיכול להגיע עד כדי שלילת התשלום עצמו. חשוב לקבע את הזמן של מועד ההדבקה. אם לא תוגש תביעה כבר כעת כי אין סימפטומים, בעוד שנתיים העובד עשוי להרגיש סימפטומים כאלה ואחרים, הוא יגיש תביעת נכון והביטוח הלאומי יוכל לשלם לו רק 12 חודשים אחורה מתוך התקופה הזו. לכן חשוב לקבע את תאריך התביעה קרוב יותר לתאריך ההדבקה".

מניסיונה מספרת עו"ד הניג על מאפייני הנכויות והפגיעות של עובדים שלקו במחלה והליקויים נותרו בהם גם לאחר ההחלמה: "הקורונה עצמה אינה מוכרת בביטוח הלאומי כסעיף נכות, אבל ניתן יהיה לקבוע נכות בהתאם לנזקים שהשאירה בגוף. פנו למשרד שלי אנשים עם ירידה בתפקוד הלב, נזק לריאות, פגיעה בכליות, עם בעיות נוירולוגיות לא פשוטות בכלל, אובדן זיכרון ועוד. היו גם שחוו מצב נפשי בעקבות הקורונה. יכול להיות שלא כולם יסבלו מהשפעות ארוכות טווח, ולחלקם לא תיוותר נכויות קבועות. אבל בנוסף לפיצוי עבור נכויות קבועות, ניתן לקבל פיצוי גם על נכויות זמניות, ואם מאוחר יותר תהיה החמרה בסימפטומים בעתיד, ניתן יהיה לפנות בהליך של החמרת מצב לביטוח הלאומי".

עוד מוסיפה הניג ומציינת כי במקרה של פטירה יוכלו בני משפחה לקבל קצבה התלויה בגובה השכר, שלא כקצבת שארים שעומדת על כאלפיים שקלים. "הפערים קריטיים. חשוב שהמשפחה תדע ותתבע את הזכויות שמגיעות לה".

על ההיערכות לתביעה שכזו מציינת עו"ד הניג כי רצוי לפעול עם מומחה לנושא על מנת למפות את הזכויות ולדעת מי הגורמים שיכולים לפצות אותי, להכיר את הזכויות השונות ולוודא שהן אינן מתנגשות זו בזו, ורק לאחר מיפוי הזכויות לגשת למימושן.

עו"ד רומי הניג
צילום: מיכל רביבו