בית השיטה

יעקביני פיצח את השיטה החינוכית שמעניקה מאה אחוזי הצלחה להורים

יאיר יעקבי , כ"ז בתשרי תשפ"א

יאיר יעקבי
יאיר יעקבי
צילום: שלומי יוסף

חברים יקרים, זה שאני קומיקאי בעל שם עולמי שמבדר מיליוני יהודים וכמות צנועה של כותים לא אומר שאני שונה מכם. אם תסתכלו מעבר לתהילה, למכוניות הפאר ולחיי המותרות שאני יכול להרשות לעצמי ולמשפחתי, תגלו שאנחנו בעצם אותו דבר. גם אני, ביאכטה המאובזרת שלי, מתמודד עם אותם אתגרים שאתם מתמודדים איתם.

בפרט האתגרים החינוכיים בתקופה הקורונה. אומנם אנחנו ספונים, כאמור, ביאכטה, אבל עדיין מדובר בזוג הורים שמנסים לחנך שלושה ילדים קטנים 24/7.

שורה תחתונה: קשה לנו. ונכון, לכאורה הייתי אמור להיות יותר מוצלח בתחום החינוכי, שהרי שני ההורים שלי מורים, אבל זה לא אומר כלום, תראו איך אני יצאתי.

ולא שהיעקבינים הקטנים הם כאלה טרזנים חלילה, סך הכול מדובר בילדים קלאסיים. אבל איך אומרים - גם שעון מתוקן מראה את השעה הלא נכונה פעמיים ביום.

בקיצור, הבעיה המרכזית היא גבולות, משמעת, שיתוף פעולה, התנהגות וכל מה שמתקשר במישרין או בעקיפין למושג החינוך. סך הכול בעיה ממוקדת לכל הדעות.

אחרי כמה שבועות, ועם ניסיון של סגר אחד מאחורינו, הבנו אני והיעקבינית שכל הגישות החינוכיות שניסינו לא עובדות, ושכנראה אנחנו תוקפים את הבעיה מהמקום הלא נכון.

במקום לנסות לשנות את התנהגותם של ילדינו, לכפות עליהם גישה שנועדה לכישלון ובכך לצער את עצמנו, נכון יותר יהיה לבחון מה קורה אצלנו בבית, לראות איך הילדים מתנהגים - ולהחליט שזו היא הגישה החינוכית שלנו ממש. ואפילו גישה חינוכית שעובדת - עובדה שהיא מתרחשת לנגד עינינו מדי יום.

כך נולדה לה שיטה חינוכית חדשה ומהפכנית: שיטת 'ופרצת' - פריצת גבולות כהזדמנות לפריחה. כי המתנה הטובה ביותר שתוכלו להעניק לילדיכם היא החירות לדרוך עליכם ועל הכללים המעטים שבחרתם לדבוק בהם.

אני יכול להעיד מכלי ראשון שהשיטה המהפכנית פועלת. עידוד הילדים להתעלמות מסמכות היא הימור בטוח, ואחוזי ההצלחה של השיטה נושקים למאה.

אז נכון, יש מי שיאמר שמדובר על אידיאליזציה של מצב קיים, והוא יהיה צודק. שכוייח לו.

מי מכם שרוצה לנסות את שיטת 'ופרצת', מוזמן לעיין בשלוש אבני היסוד המרכיבות אותה:

ילדים ישנים מתי שבא להם: שיטת 'ופרצת' מאמינה שקביעת שעות שינה ויקיצה קבועות מזיקה לילדים בטווח הארוך. ילד שישן באחת בלילה ומתעורר בצהריים הוא למעשה מוכן יותר לחיים. לחיים כמובטל. וזה בסדר, הרי הרבה מבוגרים הם מובטלים. באחריותנו להכין את הילד לכל תרחיש.

ילד יודע באופן טבעי מה הגוף שלו צריך מבחינת תזונה: שיטת 'ופרצת' היא שיטה הוליסטית שמחברת את הילד לעצמו. ומי כמו הילד יודע מה הוא צריך לאכול כדי לא ליפול מהרגליים אחרי חמש דקות של תופסת. כי בסופו של יום, חלבונים ופחמימות הן רק מילים. מה שחשוב הוא להקשיב לגוף. ואם הגוף צועק לנגב מקופלת בחבית שוקולד השחר, אז כנראה שזה מה שנכון.

ולגבי מים, המדע כבר הוכיח ש־60 אחוז מגוף האדם הוא מים, אז הדבר האחרון שהגוף צריך זה עוד.

אין סדר - הכול בסדר: מי אמר שהמקום של הלגו הוא בתוך הקופסה של הלגו ולא מפוזר אקראית על הרצפה? מה היא רצפה בכלל? תנו לילד שלכם לחקור את המשמעות של משטחים חלקים. אולי הוא יחליט שאין בהם צורך. אולי הליכה יחפה בשדה מוקשים של חפצים קטנים וחדים תכין אותו לשדה המוקשים האמיתי, שהם החיים עצמם. ואם הוא ייכשל בשדה המוקשים של החיים ויהפוך למובטל, הרי שסעיף 1 מכסה אותנו.

מיותר לציין שמרגע שהחלטנו לאמץ את שיטת 'ופרצת', הילדים הגיבו בהתאם והמשיכו להתנהל כרגיל. אלא שהפעם אני והיעקבינית הסתובבנו בבית עם תחושת סיפוק והצלחה הורית. אכן, הילדים פורצים את הגבולות, בדיוק כפי שהתכוונו.

וכך, עייפים אך עייפים, התיישבנו על הספה איש איש במכשירו הסלולרי ונתנו לחיים להתגלגל.

אלא שיומיים אחר כך חלה תפנית דרמטית שזעזעה אותי עד ליבת אישיותי. היעקבינים הקטנים החליטו להתיישר לפי הכללים הנושנים של השיטות הפרימיטיביות מפעם. הילד הגדול פתאום נרדם בשמונה וחצי, האמצעי ביקש לאכול מלפפון ובת השנתיים התחילה לסדר את הפאזלים לפי סדר עולה מהצבעים הקרים אל החמים.

מצאתי עצמי נבוך. לא ידעתי אם מדובר בהצלחה חינוכית או בכישלון. מצד אחד הילדים נעשו פתאום ממושמעים כפי שתמיד חלמנו, אבל מצד שני מה יהיה על שיטת 'ופרצת' שכבר שיווקנו למיטב חברינו ולחלק נכבד מאויבינו? הרי זו מכת מוות לה ולהוגיה.

"טיפש אהוב", אמרה לי אשתי, רק בלי הקטע של ה'אהוב' שאני השלמתי בראש, "הילדים פרצו את שיטת 'ופרצת'! מה אפשר לבקש יותר מזה? הרי זוהי ההתממשות היותר אידיאלית של השיטה".

"אז בעצם את אומרת שאני סוּפּר יעקבינָני!" הכרזתי כשהבנתי שאני כזה.

"כבר השתמשת בבדיחה הזו פעם", אמרה לי היעקבינית, "בטור אחר על הקורונה".

"בסדר, אני לא אכניס את זה לטור", הבטחתי, והמשכתי לחגוג את ההצלחה החינוכית כאילו יש לה סיכוי לשרוד יותר מארבע שעות זמניות.

אז אם גם אתם, קוראים יקרים, מעוניינים ללמוד את השיטה שהיא התגלמות הווין־ווין סיצ'ואיישן, הרי שאתם מוזמנים להדרכת הורים מקוונת שאני וזוגתי נעביר לכם עבור מיטב כספכם. בכל זאת, היאכטה לא תממן את עצמה.

jacobi.y@gmail.com