מגויסים למען גיוס הבנות

תחקיר 'בשבע': אי־סדרים חמורים מתרחשים במשהב"ט ובמשרד החינוך על מנת להקצות משאבים רחבי היקף של מידע ותקציבים לעמותת 'אלומה'

יוני רוטנברג , כ"ז בתשרי תשפ"א

חיילות דתיות. אילוסטרציה
חיילות דתיות. אילוסטרציה
צילום: שלומי כהן, פלאש 90

יש הרבה תופעות שכבר נעשו עבורנו הרגל: צה"ל שנוקט עמדה ומשמש שחקן פוליטי בשאלת גיוס בנות דתיות לצבא - זה כבר דבר ישן; חלקים במשרד החינוך שמגויסים גם הם לאותה מטרה - גם את זה הכרנו; עמותות שעושות תרגילים על הגבול האפור כדי להשיג עוד מימון ועוד סעיף תקציב - לא חדשות. אבל מערכת משומנת כמו זו שנבנתה סביב עמותת ‘אלומה’, שבה משרדי ממשלה מוצאים את הדרך להעביר אל העמותה עשרות מיליוני שקלים בדרכים עקלקלות, וצה"ל מעביר אליה מידע רגיש על בנות רק כדי לקדם את מטרת־העל של גיוס בנות דתיות לצבא - זה כבר סיפור אחר.

מידע "רלוונטי" על הבנות נחשף

עמותת ‘אלומה’ היא עמותה ל"השתלבות מיטבית של בני נוער וצעירים במעגלי השירות הצבאי, ההשכלה והתעסוקה". מדובר בעמותה שהוקמה על ידי הקיבוץ הדתי, ורבים ממנהיגיו משמשים בה כחברי הנהלה. גולת הכותרת של העמותה, וגם התחום שמכניס את הכסף הגדול, היא תוכנית 'משרתות באמונה' שמאתרת בנות דתיות ומכווינה אותן לשירות בצה"ל, ולאחר מכן גם מלווה אותן במהלך השירות. מנכ"לית העמותה היא יפעת סלע, שהיא, אגב - רלוונטי לעניין או לא - בתו של נתן אשל, מקורבו של ראש הממשלה נתניהו.

מאז 2002 מקיימת 'אלומה' שיתוף פעולה עם מדור 'בת חיל' של צה"ל, שעוסק גם הוא בגיוס בנות דתיות. לא מדובר בהתנדבות - צה"ל משלם ל'אלומה' במשך שנים מיליוני שקלים בעד שיתוף הפעולה הזה. על אף בקשות חוזרות ונשנות של ארגון ‘חותם’ לקבל מידע על האופן החוקי שבו מועברת התמיכה, אין בידינו כרגע מידע שמסביר זאת. כששאלנו ב'אלומה' על אותם כספים, נאמר לנו שהעמותה נחשבה אז לספק פטור ממכרז של משרד הביטחון, וכי מדובר בפרקטיקה הנוהגת בהתקשרויות של המשרד עם גופים המספקים לו שירותים ייחודיים. הזמנת עבודה שהוציא אגף הרכש של משרד הביטחון לשנת 2017 יכולה ללמד מעט על ההיקפים: חצי מיליון שקלים הועברו ל'אלומה' באותה שנה, עבור הסעיף העלום "שירותים".

הפרצה החמורה בהתקשרות שבין צה"ל לעמותה קשורה דווקא למידע ולא לכסף. במסגרת שיתוף הפעולה, הפעילו צה"ל ו'אלומה' מוקד טלפוני משותף שנותן מענה ויוצר קשר עם מועמדות לשירות ביטחון מהחינוך הדתי, על מנת לתת להן הכוונה וליווי בדרך לשירות צבאי. בתוך מדור ‘בת חיל’ הצה"לי שיושב בבסיס תל השומר, ישבו זו לצד זו חיילות מהמדור ונציגות של 'אלומה' ששירתו בעצמן בצבא ומכירות את עולמן של הבנות הדתיות ואת השירות הצבאי. במסגרת שיחות ההכוונה עם המלש"ביות הדתיות, נחשפות הנציגות מ'אלומה' למידע אישי שבידי צה"ל על אותן מלש"ביות, ואותו מידע אף נכנס לתוך מאגר המידע של העמותה.

את המידע הזה קיבלנו מכמה כיוונים, אך בתגובה לפנייה של ארגון 'חותם' במרץ 2019 הוא גם אושר על ידי צה"ל בעצמו. "שיחה ראשונית עם המוקד תיערך עם נציג העמותה, שיברר את מהות הפנייה וכן האם הפונה מעוניינת לחתום על טופס ויתור סודיות או האם קיים טופס חתום מפנייה קודמת", נכתב במסמך רשמי של דובר צה"ל. "ככל שמדובר בפנייה פרטנית הדורשת מידע אישי, יימסר לפונה כי לצורך סיוע אפקטיבי מטעם העמותה, על המלש"בית לחתום על טופס ויתור סודיות המצוי באתר העמותה... כל פנייה פרטנית תתועד במערכות המידע הצבאיות ובמערכות המידע השייכות לעמותה, כמו גם כתב ויתור הסודיות. יוער, כי די בכתב ויתור סודיות אחד עבור כל מלש"בית ואין צורך למלאו מחדש עבור כל פנייה פרטנית למוקד”. על פי גורמים שעימם שוחחתי, הנוהל של ‘ויתור סודיות’ לא באמת קיים, והומצא לצורך התגובה של דובר צה"ל; אך גם אם נניח שזהו נוהל קיים ומסודר - מה מצופה מנערה בת 17 שמתקשרת לצה"ל הגדול, ומתבקשת רק ללחוץ ‘אישור’ בקישור שהם שולחים לה?

פנינו לדובר צה"ל שוב, שנה וחצי לאחר פניית 'חותם', כדי לברר אם הנוהל עדיין נוהג. בצה"ל ביקשו להדגיש שהישיבה המשותפת של נציגות צה"ל ו'אלומה' באותו מתחם כבר בוטלה, אולי בעקבות הפניות של 'חותם' בעניין. “נציגות ׳אלומה׳ אינן כפופות ליחידת מיטב ואינן חשופות למערכות המידע של צה״ל כלל, ויושבות במוקד עצמאי", נכתב בתגובה שנשלחה אלינו. בעמותת 'אלומה' אישרו לנו שאכן שונה הנוהל, וכיום הנציגות אינן יושבות בתוך בסיס צה"לי. בנוסף ביקשו להדגיש כי המוקדים עבדו מאז ומעולם בשני קווי טלפון נפרדים, ושיחות לא הועברו ישירות מחיילות לנציגות העמותה.

לגופם של דברים, צה"ל הודה גם היום שהוא מעביר לעמותה מידע "רלוונטי" בכפוף לכתב ויתור של מלש"בית. “המידע אשר מתקבל מאושר על ידי כל אחת מהמלש״ביות הרלוונטיות באמצעות טופס דיגיטלי, שבו הן מסכימות להעביר את פנייתן ואת רצונן להתגייס לטיפול יחידת מיטב. המידע המועבר מתייחס אך ורק לבקשת הבת הדתייה ולא מועבר כל מידע שאינו רלוונטי לבקשה עצמה. המידע המועבר אינו מכיל נתונים אשר המלש״בית אינה מודעת אליהם”, לשון התגובה. בצה"ל לא ידעו להגדיר מה הוא מידע רלוונטי, וככל הנראה הדבר נתון לשיקול הדעת של החיילת במוקד. ב'אלומה' ביקשו להבהיר כי מדובר בפרקטיקה מקובלת וידועה בקרב גופים המסייעים לצעירים לפני גיוס, וכי העמותה אינה היחידה שנוהגת כך. עוד אמרו, שהמידע שמגיע אליהם הוא בסיסי לגמרי, ונוגע רק לנתונים הקובעים לגבי שיבוץ המלש"ביות.

המידע שבידי צה"ל על כל מלש"ב הוא בעל מסה אדירה, וכולל פרטים רגישים ופולשניים. מלבד כל הפרטים הטכניים על חייו ומשפחתו של המלש"ב, מופיע בתיקו מידע על רישום פלילי, מקרים שטופלו על ידי רשויות הרווחה, תוצאות מבחנים פסיכוטכניים שביצע במהלך הצו הראשון ועוד. מעבר לזה, גם הריאיון האישי שביצע במהלך הצו הראשון מופיע בתיק, ובדרך כלל נמצאים בו פרטים אישיים שהמלש"ב חושף לתומו מול המראיין. למשל, מלש"בים רבים סיפרו כי במהלך הריאיון נשאלו אם עברו טיפול פסיכולוגי, ומטבע הדברים רבים מהם אף ענו בכנות לשאלה הזו.

למותר לציין, כי הנציגות של 'אלומה' אינן בעלות סיווג ביטחוני וגם אינן כפופות לצה"ל בשום צורה. הן נדרשות לחתום על טופס סודיות, אך כאמור אין זה מונע שימוש במידע שהתקבל ממשרד הביטחון בתוך מאגרי המידע של העמותה. גם אם נניח בצד את בעיית ביטחון המידע החמורה כשלעצמה, עצם העובדה שצה"ל מוציא מידע פנימי שכזה לשימושה וקידומה של עמותה אזרחית היא חריגה. גורם שעוקב אחר הפעילות המשותפת של צה"ל ו'אלומה' תמה באוזנינו: “אם הייתי בא כראש מכינה קדם־צבאית לבנים כדי לקבל מידע על מלש"בים שאוכל לרשום למכינה שלי, גם הייתי מקבל? צה"ל חייב לחשוף את כל הפרטים והתנאים של ההתקשרות הזאת".

משרד החינוך בשירות 'אלומה'

משרד הביטחון אינו הגורם הממשלתי היחיד שמגויס לטובת 'אלומה' ומותח עבורה את גבולות המינהל התקין. גם משרד החינוך, שבשנים האחרונות הוא המתקצב המרכזי של העמותה, העביר אליה מיליוני שקלים גם כאשר לא עמדה בתנאי התקצוב, תוך שהוא עושה שמיניות באוויר כדי להמשיך את התקצוב בכל מחיר.

הסיפור מתחיל במכרז משנת 2014, ששמו הארוך והמסובך הוא "מיון, הכשרה, ליווי והדרכה פדגוגית של מועמדות לשירות ביטחון, והכשרתן לתפקיד מורות חיילות תרבות תורנית להוראה ולהדרכה במערכת החינוך". אל המכרז השמן הזה ניגשה רק עמותה אחת, שמן הסתם גם זכתה בו - עמותת 'אלומה'. ההתקשרות הזאת עם משרד החינוך העניקה לה משנת 2016 ועד אוגוסט השנה 13.5 מיליון ש"ח, סכום אדיר בכל קנה מידה. נכון לאוגוסט האחרון ההתקשרות נעצרה, בשל קשיים תקציביים שאליהם נקלע משרד החינוך, בין היתר מכיוון שהמקור למימון הפעילות הזאת היה כספים קואליציוניים שאזלו.

בשנת 2019 הצליחה 'אלומה' להשתלט על מאחז נוסף בתקציב משרד החינוך. בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש עו"ד אמנון לורך ושיחקה לידיה של 'אלומה', הודיעה המדינה כי תתקצב הכוונה וליווי של בנות דתיות לשירות צבאי משמעותי. שר החינוך דאז, נפתלי בנט, חתם על התקנה שמטרתה תמיכה כספית ב"מתן מידע, הכוונה וליווי לתלמידות החינוך הדתי בנוגע לאפשרויות השירות הסדיר בצה"ל". העמותה היחידה שנהנית מהתקנה הזאת, כפי שהודה משרד החינוך בתגובה לבקשת חופש מידע של ‘חותם’, היא 'אלומה'. מדובר בכ־150,000 ש"ח בשנה, אך חשוב הרבה יותר - בהפיכת העמותה לספק רשמי של משרד החינוך בכלל והחמ"ד בפרט, כשהמשמעות היא גישה קלה להשתלמויות מנהלים, לימי עיון ולמפגשים עם בנות אולפנות ותיכונים.

אלא שכל בר־דעת שקורא את מטרת התקנה לעומת מטרת המכרז, רואה שמדובר בפעילות כמעט זהה. שתי התמיכות מתקצבות פעילות של איתור בנות דתיות והכוונה שלהן, כשכל ההבדל הוא שבסוף התהליך של המכרז מכשירים אותן לתפקיד מורות חיילות - אחד מני רבים בצה"ל. המשמעות היא כפל תקציבים, שכן העמותה קיבלה תקציב פעמיים על אותה פעילות, מה שנכנס תחת הגדרה של אי־סדרים. יצוין כי אחד ממבחני הסף לקבלת התקצוב בתקנה הוא ש"הפעילות הנתמכת, כולה או חלקה, איננה ממומנת מתקציב המדינה בכל דרך שהיא, פרט לתמיכה לפי מבחנים אלה".

הבעיה הזאת הועלתה על ידי עורכי הדין של 'חותם' בפני משרד החינוך, אך למען האמת ועדת התקצוב של המשרד גילתה את הבעיה בעצמה. בהחלטה הראשונה שלה נקבע כי מדובר בכפל תקציבים, ועל כן 'אלומה' אינה רשאית למימון מכוח התקנה. אלא שאז, בעקבות בקשה שהגישה העמותה, “התיישרו" במשרד החינוך והמציאו מיוזמתם דרך יצירתית להכשיר את כפל התקציבים: ועדת התקצוב של המשרד עברה פעילות אחר פעילות, והתוותה ל'אלומה' כיצד תוכל להפריד כביכול בין התקנה למכרז, ולהמשיך ליהנות מכל העולמות. הרעיונות עולים לעיתים לכדי גיחוך, למשל: במפגש שייערך עם תלמידות במסגרת התקנה, לא יכווינו נציגות 'אלומה' את התלמידות למסלול של מורות חיילות, שהוא כאמור תקצוב של המכרז. מדובר בתנאים שאינם בני אכיפה בעליל, והמחשבה על אחת הבנות ששואלת את נציגת 'אלומה' על מסלול מורות חיילות שמעניין אותה, והאחרונה עונה לה שהיא מנועה מלדבר על כך, מופרכת לחלוטין.

"זו פעילות סופר־חריגה”, טוען גורם במשרד החינוך, "הרי עמדת החשב הכללי של המשרד היא תמיד למנוע כפל תמיכות ולשמור על הכסף של המשרד שלא יתבזבז סתם, ופה הוא עומד ותופר להם מתווה כיצד יוכלו לקבל תקציב כפול על פעילות שהיא זהה לחלוטין, וכולם מבינים את זה. אם היו פועלים בישרות, היו כוללים את כל הפעילות במכרז".

ב'אלומה' מסבירים את הדברים אחרת. “לכולם ברור שהפעילות במסגרת המכרז ובמסגרת התקנה היא פעילות שונה - אלו גילאים שונים של תלמידות, צוותים שונים, שלב אחר בתהליך הגיוס. בנות י"א בדרך כלל ישאלו על דברים כלליים כמו צו ראשון ומיונים, ולא על מסלול מורות חיילות וההכשרה אליו”.

אם זה אכן כך, מדוע משרד החינוך נדרש ליצור סעיפים מפורטים, ואף פסל אתכם מהתקנה בשלב הראשון?

"גם לדעת משרד החינוך עמדתנו הייתה ברורה ומקובלת. רק בגלל הדווקנות של ‘חותם’ נאלצו לבנות טבלה שמפרטת את הבידול בכל פעילות במסגרת המכרז והתקנה".

אז מדוע בכל זאת פועל כך משרד החינוך? כאן תלוי את מי שואלים. גורמים בחמ"ד מספרים על לחץ אדיר במערכת לקדם כל דבר שקשור לגיוס בנות דתיות לצבא. מעורב בזה פן אידיאולוגי של גורמים במשרד, אך גם אותה עתירה לבג"ץ שתלויה ועומדת, בעניין תקציב הכשרת בנות לצה"ל, נושפת בעורפה של המערכת. השופט הנדל החליט בזמנו לדחות את העתירה בטענה שהיא התייתרה לאחר שמשרד החינוך יצר את התקנה החדשה לתקצוב של הכוונת בנות דתיות לצבא. אך עו"ד לורך אינו מרפה, וממשיך לעתור בטענה שהתקצוב שניתן להכשרת בנות לצה"ל לא שוויוני בהשוואה לתקציב השירות הלאומי. התפיסה במשרד החינוך היא שהתקנה היא זו שתגן עליהם מפני פסק דין חמור יותר של בג"ץ, ולכן מתאמצים להחזיק אותה גם במחיר של תפירה לפי המידות של 'אלומה' וכפל תקציבים.

הרב עמיטל בראלי, העומד בראש ארגון 'חותם', מבקר בחריפות את התנהלות משרדי הממשלה. "בזמן שהשירות הלאומי נאנק תחת קשיי תקציב באופן שכמעט בוטלו ההכשרות המקצועיות של המתנדבות, בפלנטה מקבילה מתוקצבים ארגונים פרוגרסיביים במיליוני שקלים תוך רמיסת כללי המינהל התקין. כנראה שהמטרה הנעלה - חינוך מחדש של הנערות בציבור הדתי־לאומי - הביאה לאיבוד בלמים בניסיון ליצור אנרכיה בתוך החינוך הדתי. במקום לחזק את התרומה המשמעותית של מתנדבות השירות הלאומי, הנמצאות בחוד החנית של העשייה החברתית, פועלים חלק ממשרדי הממשלה ללא לאות כדי לתקצב גופים שמחלישים את השירות הלאומי.

"ארגון 'אלומה' הציג בעבר מצג שווא כלפי מנהלי מוסדות החינוך, כאילו הם מעוניינים לסייע לבנות שכבר החליטו להתגייס. מנהלי האולפנות הבינו מהר מאוד את המניפולציה שעושים על הגב שלהם, ולכן רובם לא היו מעוניינים בשירות העמותה והראו לה את הדרך החוצה. הגיעה העת שמקבלי ההחלטות יפעלו במקומות הנכונים, ולא מתוך רצון לפגוע במגזר הדתי ובעמותות השירות הלאומי, אלא יילחמו להצלחת השירות הלאומי הנמצא בחוד החנית בעורף, בשגרה ובחירום”.

ממשרד הביטחון לא נמסרה תגובה לטענות שהועלו בכתבה.