פתיחת הפרנסה

למרות כל ההפרות שחוררו אותו הסגר שהוטל על ישראל בתחילת החגים כבר נותן את אותותיו ומזמין את הדיון לקראת השלב הבא-אסטרטגיית יציאה

אסף משניות , כ"ז בתשרי תשפ"א

שוק מחנה יהודה
שוק מחנה יהודה
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

שבועיים וחצי לאחר שגל החמרת הסגר השני נכנס לתוקפו, בערב יום כיפור, והסגר מתחיל לתת את אותותיו. הנתונים שפורסמו אתמול (רביעי בבוקר) מלמדים על כך שמקדם ההדבקה ירד לרף של 0.65 - הרחק מהרמה שארגון הבריאות העולמי הגדיר כמצב של התפשטות המגפה. גם בשורה של נתונים אחרים נרשמה ירידה חדה בעקבות הסגר, ירידה מעודדת במיוחד. כך למשל, אחוז שיעור הבדיקות החיוביות ירד ל־5.4 אחוזים, ומספר המאומתים החדשים עמד ביום שלישי על 2,255. שני הנתונים הללו הם המשך של מגמה בת שבוע של ירידה בנתונים.

"אין ספק שאנחנו רואים את האפקט של הסגר. הנתונים מאוד מעודדים מכל בחינה שהיא", אומר פרופ' יונתן הלוי, נשיא המרכז הרפואי שערי צדק. "כשהתחלנו את הסגר היינו על 15% בדיקות חיוביות, זה היה המון. עכשיו אנחנו מתקרבים מאוד למספרים שניתן לשלוט בהם. יחד עם זה, אנחנו עדיין לא רואים את הירידה הזאת גם במספר החולים הקשים, וזה בגלל שחולים קשים מאושפזים בדרך כלל בין שלושה שבועות לחודש, ואנחנו עוד לא הגענו למספר הימים האלה. אני מקווה שבקרוב נראה ירידה גם במספרים הללו".

ובכל זאת, כולנו רואים שלא מדובר בסגר הרמטי, הוא מאוד מחורר ויש הפרות נרחבות בכל המישורים.

"זה נכון וזה מצער. האם היינו יכולים להגיע לתוצאות טובות יותר? בוודאי. אם לא היו מגזרים באוכלוסייה שמתקהלים ומפירים בשיטתיות את ההנחיות, היינו במצב טוב הרבה יותר. בימים האחרונים, כ־70% מכלל המאומתים החדשים מגיעים מערים אדומות, וכשרואים את התמונות מאותם מקומות, לא קשה להבין למה אלה הנתונים".

פרופ' הלוי מכוון בדבריו לציבור החרדי, שבשבועות האחרונים חלקים ממנו מפירים בצורה שיטתית את הנחיות משרד הבריאות. האחראים להפרות הללו הם לא פעם הם דמויות מפתח במגזר החרדי, אדמו"רים מסוימים וחלק מהרבנים הליטאיים הבכירים, שמורים לציבור שלא לשמור על ההנחיות. כך למשל התקיימו אירועי שמחת בית השואבה ושמחת תורה בקהילות רבות בחברה החרדית. מעל לכול בולטת הידבקותו של הרב חיים קניבסקי בנגיף.

"אני חס וחלילה לא רוצה שהדברים הללו יישמעו כמו גזענות או רדיפה של החרדים. אני אומר מעל לכל במה אפשרית שהאמבולנסים שמגיעים כל הזמן לשערי צדק מאוישים בעשרות ומאות מתנדבים מהחברה החרדית. אבל אותן חצרות בודדות שהורו להמשיך בשגרה כאילו אין קורונה הן רוב מניינן ובניינן של הערים האדומות. אני מקווה שהם יתפסו את עצמם ויישרו קו עם ההנחיות, אחרת לא תהיה ברירה אלא לעבור למודל של סגר דיפרנציאלי".

הנתונים משקרים

הקולות הקוראים לסגר דיפרנציאלי על הערים האדומות, שהן בעיקרן המוחלט חרדיות, נשמעים כבר תקופה ארוכה. אך בדיונים ביום שלישי השבוע, לקראת תחילת פתיחת הסגר, הן הפכו להמלצה הרשמית של הפרויקטור פרופ' רוני גמזו. נכון לכתיבת שורות אלה ההמלצה הזו טרם התקבלה. במקביל מתנהל משא ומתן מול הנציגות החרדית בכנסת על סגר בערים תמורת פתיחת הישיבות. עצם קיומו של המשא ומתן הזה זכה לקיתונות של ביקורת ציבורית. יש לציין כי בניגוד לחברה החרדית, דווקא החברה הערבית כן שינתה כיוון, ויישרה קו עם רף ההדבקה הכלל־ארצי.

הנתונים המעודדים הובילו בימים האחרונים לשורה של דיונים על הסרת חלק מהגבלות הסגר. ביום שלישי בערב, לאחר פארסה נוספת במסגרת ישיבות קבינט הקורונה, הוחלט להאריך את ההגבלות עד יום ראשון, ואז יבדקו האם הנתונים מאפשרים פתיחה של המשק. בינתיים, בדיוק כמו בסגר הקודם, החלו השרים השונים להפעיל מכבש לחצים במטרה להסיר מוקדם ככל הניתן את ההגבלות שהוטלו על התחומים שבאחריותם.

למרות הנתונים המעודדים, רבים מזהירים שטרם הגיע הזמן לפתוח את המשק, שכן התחלואה בישראל עדיין גדולה מאוד. "נכון שהנתונים נראים מעודדים, אבל צריך להיות הוגנים ולומר שהם טיפה משקרים", אומר ד"ר אורלב לוי־ניסנבוים, מרצה בכיר במסגרות הכשרת רופאים בבתי חולים ברחבי ישראל, מרצה במחלקה לביולוגיה במכללת סמינר הקיבוצים ומומחה לביולוגיה תאית ומולקולרית ולמערכת החיסון.

מה פירוש "הנתונים משקרים"?

"הנתונים מראים על ירידה בהדבקה, אבל הירידה הזו תלויה במקום שבו אנחנו מבצעים את הבדיקות. לצורך העניין, אם ניקח עשרה אנשים בעיר אדומה ונבדוק רק אותם וכולם יהיו חולים - נחשוב שיש 100% הדבקה בישראל, למרות שברור לכולם שזה לא כך. באותה מידה, אם נבדוק בעיקר מקומות שבהם אין כמעט הדבקה, נגיע לתוצאה ההפוכה. זה מה שקורה כרגע".

האמירה של לוי־ניסנבוים מתיישבת עם נתונים שפרסם משרד הבריאות ברביעי, שלפיהם מספר הבדיקות בבני ברק ירד ב־30% ובירושלים ב־22.5%. ירידה בבדיקות נרשמת בערים אדומות רבות. בעקבות נתונים אלה, בכירי המשרד רמזו כי ישראל עדיין רחוקה מחוף מבטחים.

ועדיין, הירידה חדה מאוד. קשה לומר שהסגר לא עושה את שלו.

"ברור שיש ירידה בנתוני ההדבקה, אבל היא הרבה יותר מתונה ממה שמשתקף במספרים. את הסגר שיש כאן בשבועות האחרונים צריך לחלק לשני חלקים. במישור הבין־עירוני יש סגר, והוא גם עושה את שלו. הירידה נולדה ממנו. אבל בתוך הערים אין סגר בכלל. אני גר בקריית אונו, ואני יכול לספר לך שבעוד אני ומשפחתי לא יצאנו מהבית מאז תחילת הסגר - כל שאר השכונה הולכת ברחוב חופשי. אנשים שמים מסכות בכיס כדי שאם יבוא פקח הם יוכלו לשלוף אותה ולא לקבל קנס. כל עוד לא נראה סגר אמיתי גם בתוך הערים, לא נצליח להוריד באמת את התחלואה למספרים שאפשר יהיה לשלוט עליהם".

אנחנו פותחים מוקדם מדי את המשק?

"בוודאי. אין שאלה בכלל. זה נראה כאילו לא למדנו כלום מהפעם הקודמת. המספרים המוחלטים גבוהים מאוד. לפתוח ב־2,000 נדבקים ביום זה אומר שיש פי כמה שלא ידועים. במילים אחרות, זה אומר שהמגפה עדיין משתוללת כאן. וזה שקבעו יעדים והדרגתיות מאוד ברורה לא משנה כלום. גם בסגר הקודם מנכ"ל משרד הבריאות דאז, משה בר סימן טוב, הציב יעדים ברורים, ויומיים אחר כך השליכו הכול מהחלון".

לפי דעתך, מה צריך לעשות כדי שהסגר יהיה יעיל ונגיע לשליטה על המגפה?

"צריך לבצע סגר הרמטי שיספיק לשניים-שלושה מעגלי הדבקה. מעגל הדבקה זה שבועיים, כלומר אנחנו צריכים סגר למשך ארבעה עד שישה שבועות. סגר מוחלט עם אכיפה מלאה".

סגר כזה אפשרי בכלל? זה יהיה קשה מאוד, והעסקים יקרסו לחלוטין.

"קודם כול, זה בהחלט אפשרי. נכון, אנחנו לא משטר דיקטטורי כמו סין שיכול לנעול הרמטית אנשים בבתים שלהם, אבל גם משטרים דמוקרטיים עשו דברים דומים והצליחו יפה מאוד. גם המחשבה שהכלכלה תקרוס ככה היא שגויה. עדיף לכלכה להישאר עוד שבועיים בסגר, מאשר להיפתח מהר וחודשיים אחר כך להתחיל את התהליך מחדש. זה מה שעשו בניו זילנד, והם מילאו את האצטדיונים בתחילת השבוע".

אופטימיות זהירה

לעומת התמונה הפסימית שמצייר ד"ר לוי־ניסנבוים, פרופ' הלוי רואה את הדברים אחרת. "אולי יש ירידה במספר הבדיקות בערים האדומות, אבל זה רק מחזק את ההבנה שהצלחנו בשלב הזה לסגור את המגפה במקומות מסוימים. זה יעד ראשוני מוצלח מאוד. כמובן שאי אפשר לעצור כאן, אבל זאת הצלחה שאי אפשר להתעלם ממנה".

ועם כל זה, אולי אנחנו שוב מתפתים לפתוח מוקדם מדי?

"אני לא חושב ככה. קח למשל את נושא מערכת החינוך. בסוף הסגר הקודם היה לחץ לפתוח את כל המערכת מהרגע הראשון, מהגן ועד לכיתות י"ב. היום כולם כבר מבינים שזה לא אפשרי, והדיון הוא האם לפתוח רק את הגנים או גם את כיתות א-ד. זה שינוי חשיבה. בכלל, לפי מה שאני מתרשם, מקבלי ההחלטות מתנהלים בזהירות רבה יותר מהסגר הקודם. אי אפשר להתעלם מכך שיש נזק בריאותי גם בהישארות בסגר, ולכן צריך למצוא את האיזון, שהוא פתיחה הדרגתית של המשק, וכרגע אכן נראה שלשם הולכים".

ישנה הסכמה כוללת שעל מנת שלא נחזור לסגר נוסף, יש לבנות מערך קטיעת הדבקות יעיל. יחידת 'אלה' של פיקוד העורף אמורה להתחיל לפעול בתחילת נובמבר, ופרופ' הלוי סבור שהמערך יוכל להתמודד עם 2,000 נדבקים ביום. הוא מעריך שאם מקבלי ההחלטות ידבקו במשוואת 'אדום סגור - ירוק פתוח', נוכל להימנע מסגר שלישי. "הפוליטיקאים מושכים לכל הכיוונים, אבל זה מתנהל תחת ההבנה שהכול צריך להיות מאוד זהיר ומאוד הדרגתי", הוא מסכם.