החיפזון מן הקורונה 2 מוביל לסגר 3

יש להאט את קצב היציאה מהסגר השני ולהשתיתו על נתונים אפידמיולוגיים ולא על גחמות פופוליסטיות המקבלות רוח גבית מתקשורת הרפתקנית

תגיות: רון בריימן
ד"ר רון בריימן , כ"ט בתשרי תשפ"א

ד"ר רון בריימן
ד"ר רון בריימן
עצמי

עקרון פארטו, הידוע גם בשם כלל 80-20, מתאים גם לעידן הקורונה: 80% מהתרומה למחדל המתמשך נובעים מהתנהגות קלוקלת ומתריסה של אגפים ידועים בציבור, אגפים שלכאורה שונים מאד זה מזה ולמעשה דומים מאד זה לזה, או במשוואה המקוצרת והתמציתית: ברסלבים שחורים = דגלים שחורים.

הכוונה לחלק מן החרדים ולא לכלל החרדים; לשונאי נתניהו ולא לכלל המפגינים. 20% הנותרים הם תרומת ההנהגה לאווירת הבלבול וחוסר השליטה, כתוצאה מחוסר דוגמא אישית, כתוצאה מעבריינות מלמעלה על התקנות, כתוצאה מכניעה לקבוצות לחץ רבות ושונות, כתוצאה מתקנות סותרות ומבולבלות, ועוד כהנה וכהנה.

ועדיין, 80% מהתרומה לתוהו ובוהו מקורם בציבור בלתי אחראי ובלתי סבלני, ציבור שדואג לעצמו ומאשים את הממשלה ואת הציבורים האחרים. כך סעודת ההוללים המתריסה בכיכר פריז וכך הילולות החתונות במגזר החרדי.

כך בהתקהלויות צפופות והמוניות ב"אוויר הפתוח" המחניק, וכך בתלמודי התורה שייפתחו בניגוד לחוק, לשכל הישר ולהיגיון האפידמיולוגי. בשני המקרים מדובר בהתרסה מחליאה, תרתי משמע. דווקא המגזר הערבי השכיל להתגבר על מוקד התחלואה – ההתקהלויות הצפופות בחתונות ההמוניות – ולצמצם מאד את ממדי המגפה.

גם אילו היתה הממשלה חפה משגיאות ועושה את כל הנדרש על-פי דעת המומחים – שהם עצמם בעלי דעות שונות ואף סותרות – מול התנהגותו הבלתי אחראית של הציבור לא היה מנוס מכישלון. כל עוד הפרט אינו מרגיש חובת אחריות לעצמו ומצפה שהממשלה תהיה אחראית לשטויות ולהפקרות מעשה ידיו – הקורונה תמשיך להכות גלים. השידור החוזר מתחיל, והסגר השלישי בדרך.

כמו בתום (?) הגל הראשון כך גם בתום (?) הגל השני, חוסר הסבלנות והלחץ המופעל על מקבלי ההחלטות באמצעות קבוצות לחץ ותקשורת בלתי אחראית – לשחרר, להקל, למתן, להקדים, להתיר את הרסן, להסיר מגבלות, להחריג, וכו' – השחרור החפוז מתחיל את הספירה לאחור לקראת הגל השלישי, הרביעי, החמישי ..... אם יש במה להאשים את ראש הממשלה הרי זה בכניעתו ללחץ הפיזי הבלתי מתון המופעל עליו ונגדו מכל עבר, כולל מן האופוזיציה הפנים-ממשלתית הנותנת חסות למפגינים המתלהמים.

למותר לציין שהאופוזיציה הפנים-ממשלתית והאופוזיציה החוץ-ממשלתית משמאל אינן מצביעות על מי שיכול להתמודד עם המשבר טוב יותר מראש הממשלה המכהן והנבחר, ואף אינן מציעות דרכי פעולה חליפיות. למעשה ניתן להניח שאילו מישהו מ"כחול לבן" או מ"יש לפיד" היה חלילה מגיע להגה השלטון, המצב היה רק חמור יותר, עקב חוסר מנהיגות, חוסר דרך, חוסר ניסיון, חוסר כישורים.

המזער שנדרש היום מן הממשלה הוא להאט ולמתן את קצב היציאה מהסגר השני ולהשתיתו על נתונים אפידמיולוגיים מחמירים ולא על גחמות פופוליסטיות המקבלות רוח גבית מתקשורת הרפתקנית, פרופסור סטנדאפיסט, ראש עירייה מגלומן ופופוליסט, ראשי ממשלה כושלים מן העבר, קרנות עתירות עטינים, וכיוצא באלה, אשר ממרידים את הציבור נגד הנחיות חוקיות שניתנות לו מפי הגורמים המוסמכים, בין אם ההנחיות נכונות ומובנות, ובין אם חלק מהן אינו מובן ועל כן גם אינו ישים.