ברכת הדרך לפרחי הוראה תשפ"א

יעל ואן דייק, מנהלת תחום בתי הספר היסודיים בחמ"ד, במכתב למורים.

יעל ואן דייק , ל' בתשרי תשפ"א

יעל ואן דייק
יעל ואן דייק
צילום: באדיבות המצולמת

כל מעשה שאדם עושה מעיד עליו וכל בחירה מעידה על פנימיותו. והנה אתם מתחילים דרככם המקצועית בבחירה מודעת ומעידה על האנשים שאתם.

אנשים המאמינים הם בדרך כלל אנשים שמחים בדרכם, עולמם הערכי מבורר ומוסיף ומתבהר ככל שהם צועדים בה. וחפצים לגדול לאורה.

ידוע המדרש על שתי הלידות לאדם ואני מבקשת להתרגש עימכם על לידה מחודשת זו של הזהות החדשה המתהווה זו הבוחרת להוולד ביום בו בחרתם להכנס לעולם מרתק.

עולם שאינו פוסק מליילד אתגרים לצד הזדמנויות ולגדל נשמות. ומה העדות הזו עליכם? שאנשי אמונה לא אבדו. בעיקר לא אנשים המאמינים באנשים.

היום בו אתם מתחילים מסלול התחדשות אישית לא רק מקצועי אלא בעיקר מסלול הכשרה אישית על מנת להיות ראויים להקרא מחנכים בישראל. אתם מצטרפים לליגה המקצועית החשובה ביותר לעם ישראל. במציאות שהעולם כבר איננו מה שהיה ומושגי ההוראה והלמידה מקבלים תפניות חדות (בכל שני חמישי וגם שישי) אך הדבר החשוב ביותר לא השתנה - אדם נשאר אדם ואנשים צריכים אנשים וכאן אתם נכנסים לתמונה כמי שעשויים להיות מחוללי הפלאים, מכשירי לבבות ומשפיעי היחיד והרבים.

אנו חיים בתקופה בה השינויים הם חלק בלתי נפרד מהתפריט האישי והציבורי , התרגלנו. מתרגלים, נתרגל.

אך במסע האישי של כל אחד ואחת מכם תדרשו לקבע עוגני באישיותיכם כאלו שיוכלו לעמוד בפני רוחות מכל הסוגים, עוגנים שיאפשרו לכם להיות עמוד האש לפני מחנה או ליתר דיוק, כיתת התלמידים שלכם. רק במקום בו העוגן יציב אפשר וכדאי לייצר שינויים נכונים, לא משנה איזו בשורה חדשה תוולד לעולם ולא משנה באיזה פורמט תתרחש הלמידה -המנהיג לעולם נחוץ. ומנהיג נמדד בחוסנו ועולם הערכים המנחה אותו בחייו.

ואלו הם העוגנים? ראשית להאמין שאתם מסוגלים. הרצון והמסוגלות חבורים אלו באלו אפשר להתווכח מי קודם למי אך לא ניתן להפריד את הצמד.

שנית, היכולת להקשיב. בעולם רועש, תזזיתי, סואן בדברת אין סופית בחילופי אמירות והאשמות נדרשים אנשי חינוך להיות המקום הבטוח, השפוי המקשיב. לא רק לנאמר אלא אולי בעיקר לרווח שבין המילים רק במקום בו מתרחש קשב אמיתי נפתחים הלבבות ליצירת תנועה פנימית מחברת.

וצריך גם עיניים לראות את הכל ואת כולם. משימה רצינית שאין לטעות בה. לראות את הכל משמע את המרחב כולו על סך חלקיו ולראות את כולם על סך חולקיו קרי התלמידים כל אחד וכולם . בנקודה הזו אין פשרות- אי אפשר לראות חלקית, אין אפשרות לעצום עין למבט שטחי אלא נדרש כאן תרגול אמיתי של עין טובה, (הרואה את עצמכם בטוב, במסוגלות מופלאה לחולל שינוי.) עין טובה הרואה כל אדם כבעל ערך ומשמעות ולסייע לכל אחד למצא את מקומו אצלכם.

אין תלמיד שאינו חפץ שימצא חינו בעיני המבוגר שלידו, לא קיימת מציאות שבה הטוב לא קיים וכאן נכנס המחנך כמי שאמון על החיבור בין השניים- למצא את חן התלמיד בענייך ויותר מכך חינו בעינו ולגלות את הטוב-איך מגלים טוב? הולכים ביחד כברת דרך, מתנסים במעשים טובים ומשתדלים ביחד להאיר את העולם בטוב- כל גיל על פי התרגיל. ביחד זה מתכון בטוח.

ארבע שנות אקדמיה לפניכם, טובי המרצים , התנסויות מקצועיות וחוויות שיותירו רושם לשנים ועם זאת הדרישה הפנימית שלכם להיות מצויינים, לשאוף להיות המורה שחלמתם שיהיה לכם , לשאוף שתלמידיכם יגידו "וואאו, כזה" לחמם תדיר המנוע פנימי הבוער ברצון להוביל, להטביע חותם על נפשות הם הם שיקבעו אם המסע הזה כדאי לכם ולנו.

הם שיקבעו את איכותו של הדור הבא שכולנו חולמים לגדל כאן. ראוי להם למחנכי הדור הבא שניתן בהם סימנים סקרנים, ענווים וגומלי חסדים. סקרנים על שום מה? כוון שהסקרן צמא לדעת, להחכים לשאול שאלות ולחדש בתורה בפדגוגיה ובכלים. ענווים –שידעו ויבררו מקומם ועינינם בעולם ויחתרו להשתלמות בענווה וגומלי חסדים –שכן כולנו זקוקים לחסד ובדורנו על אחת כמה וכמה לחסד שבנפש ובסמיכות הלב.

שדה החינוך רצוף מסלולים, תכניות, תכנים, יוזמות והתפתחויות כך היה וכך יהיה ועם זאת הבחירה שלכם להיות מחנכים מעידה על נכונות לרוץ את הריצה החשובה מכל למרחקים ארוכים כאורכו של הנצח היהודי המאמין שבי תלוי הדבר ואיני רשאי להבטל ממנו - ועל כך אנו מצדיעים.

ימות הקורונה חידדו עד כמה אנשי החינוך שלא פוסקים להאמין הפכו להיות חוד החנית, שליחי המצווה ותפארתה של החברה הישראלית. אנשי השליחות שלא נגמרת וכנראה לא תגמר כל עוד נושאי הלפיד, לפיד האמונה, נמצא בידיים שלכם.

יעל ואן דייק היא מנהלת תחום בתי הספר היסודיים בחמ"ד ומובילת תנועת המחנכים של החמ"ד