
אורי פינסקי, ראש מטה איגוד ישיבות ההסדר, מעריך כי בתוך ימים אחדים יחזרו הישיבות לפעילות במסגרת הקפסולות.
''אנחנו ממתינים להחלטה וחושבים שנכון שתהיה החלטה על פתיחה בצורה מסודרת וזהירה ועל בסיס הנתונים הטובים שהצגנו בזמן אלול", אומר פינסקי בראיון לערוץ 7.
הוא מתאר כיצד הושגה הצלחה יחסית ביישום מתווה הקפסולות עד יום הכיפורים. "יחד עם כל הגורמים, המל"ל ומשרד הבריאות, בנינו מודל שעובד מצויין בישיבות ההסדר ובישיבות הגבוהות הציוניות. זה מודל קפסולות שהחל עם 26 בחורים ואחר כך קיבל הרחבה לעד 50, עם הפרדה של אנשי הצוות והפרדה בין הקפסולות בחדרי האוכל, בכיתות הלימודים".
"מדובר במודל מאוד מורכב ולמדנו לחיות בתוך זה. צריך להודות לקב"ה שהצלחנו ולצד זאת לשבח את מנהלי וראשי הישיבות על שזה עבד. כ-10,000 תלמידים שהו בישיבות והיו בסך הכל כ-300 עד 400 חולים על פני כ-40 ימים. זה נובע מהעובדה שהמודל נכון ומדוייק וכן מההפקדה עליו. זה כמובן לא מודל שמונע הדבקה באופן מוחלט".
פינסקי מתאר מה יתרחש כשיינתן האור הירוק לחזרה לפעילות. "ברגע שנקבל את האישור לחידוש המודל הזה נוציא אותו לדרך. אנחנו יודעים שיהיו כמה שינויים, אחד מהם הוא שאם עד עכשיו המחיצות שהפרידו בין הקפסולות היו בגובה שני מטרים מעתה הן יהיו בגובה של שני מטרים וחצי. יש גם נספח הכולל את נושא האוורור שהוא יותר מדוייק ודגש נוסף הוא על בדיקות קורונה.
''ככל הנראה הבדיקות יהיו חובה. תלמידים יגיעו מהבית לישיבה, לפני שהם נכנסים יעברו בדיקה. משם ילכו לבידוד ולימוד בחדרים עד קבלת התוצאות שתהיה מהירה. חדר שיתגלה כ'ירוק' נכנס לתוך הקפסולה. חדר בעייתי מבחינה בריאותית, נטפל בו – מי שזקוק לבידוד ומי שזקוק לפיזור. לאחר יישור הקו יתחיל הזמן כמו שצריך".
לדברי פינסקי, נדרשת עירנות רבה כדי לשמור על המתווה. "התלמידים צריכים להיות כל הזמן חדים על איך הם מרגישים – מדידת חום ותשומת לב לחריגות. בנוסף, צריכה להיות שאלה מצד אחראי הקורונה לכל תלמיד בכל יום כדי לעקוב מקרוב. כשמישהו לא מרגיש טוב קודם כל מבודדים אותו ומנסים לברר מה בדיוק קורה. אם צריך, מתקשרים לרופאים מחוזיים במשרד הבריאות, מתארים את המצב. יש מקרה בו רופא יגיד שאפשר להשאיר בבידוד בישיבה, יש מקרים שהתלמיד יישלח מיד לבדיקת קורונה".
ומה קורה אם יש התפרצות? "ככל שיש התפרצות ובחור פיתח סימפטומים ויצא חיובי בבדיקה מיד נכנסים לנוהל של בידוד כל המגעים הקרובים אליו, בין אם זה ר"מים או תלמידים, דיווח למשרד הבריאות והמשך פעילות לפי ההוראות. הישיבה בדרך כלל מעדכנת ופועלת מול ההורים. לפעמים צריכים לשלוח הביתה וגם זה נעשה לפי נוהלי משרד הבריאות".
"אין ספק שזה דבר מבהיל, אבל ככל שעובר הזמן ומתפתחים נהלים שעובדים ומוכיחים את עצמם, אפשר להפחית את הבהלה ולאפשר לחיות את החיים, ודאי שמדובר בלימוד תורה ובניית הקומה הרוחנית שלנו", הוא מוסיף.
לשאלה האם יש הבדל בהתנהלות בין הישיבות החרדיות לישיבות ההסדר עונה פינסקי, "מערכת הבריאות מתייחסת לכל הישיבות כמקשה. יש כל מיני סוגים של מתווים אבל יצא שרוב הישיבות החרדיות הלכו למתווה מסוג אחד ורוב הציוניות למתווה מסוג אחר. זה לא קורה בגלל התייחסות אחרת של משרד הבריאות אלא בשל בחירה של הישיבות. היתה לנו ישיבה עם פרופ' גרוטו, גם עם נציגים של הישיבות החרדיות ויש שיתוף פעולה פורה בין כולם".
לדעתו לצד השמירה על ההנחיות חשוב להדגיש שלימוד התורה נמצא במקום הכי גבוה בסדר העדיפויות. "אנחנו לכל אורך הדרך התייעצנו עם מועצת ראשי ישיבות ההסדר והמסר שאני מקבל מהם ולייצג אותו נאמנה הוא: מצד אחד יש חשיבות עצומה ללימוד התורה ולכן יש לשים לב שהוא לא יהיה אחרון בתור. כשפותחים את חופי הים והמספרות, צריך לפתוח גם את מוסדות התורה. מצד שני, אותה תורה שאנחנו לומדים אומרת לנו שפיקוח נפש דוחה הכל.
''בין שני הערכים הללו אנחנו מנסים לפעול כל הזמן. צריך לדאוג שהישיבות יהיו בעדיפות מבחינת הדברים שצריך להיפתח ושהמדיניות תהיה מאוזנת ובריאה. אנחנו משתדלים לפעול גם פנימה וגם החוצה על פי הערכים האלה".
"אחד מראשי הישיבות התקשר אלי בערב יום הכיפורים ואמר לי: 'היה לנו זמן אלול שאני לא זוכר שנים כמוהו'. אז צריך להסתכל על הצדדים הטובים, ליהנות מהם ולהתמודד עם הפחות טובים", מסכם פינסקי.