זה לא תיקון עולם

הרב בועז גרינווד מגיב למדריך הלהט"ב של הרב בני לאו ולקריאת הרבנית פיוטרקובסקי לערוך דיון הלכתי על מגע בשבעה נקיים.

הרב בועז גרינווד , א' בחשון תשפ"א

הרב בועז גרינווד
הרב בועז גרינווד
צילום: באדיבות המצולם

1. כשאברהם חזר הביתה חיכתה לו על השולחן מגילה קשורה. הוא פתח אותה, מסוקרן מעט, וראה בראש המגילה את שמו של אחד האנשים אשר הצטרפו לקהילה שלו, הקהילה אשר חרתה על דגלה את האמונה בא-ל אחד.

"מעניין מה היה לו כל כך חשוב", אמר אברהם לעצמו, והחל לקרוא: "לכבוד אברהם אבינו ומורנו. רציתי לשתף אותך בתחושות שעולות אצלי לאחרונה. ראשית, חשוב לי להדגיש כי אני יודע שצריך להאמין בא-ל אחד. אבל, בזמן האחרון התחושה שלי היא שהייתי רוצה שההלכה תתיר לי לעבוד לבעל או לסוג אחר של עבודה זרה.

תבין, זה מגיע ממקום של חוסר, מקום שבו בשנת 2000 לבריאת העולם אנחנו לא יכולים להתנהל כמו אדם הראשון שדיבר עם א-לוהים שהוא לא יכול לראות. אנחנו שייכים לדור אחר. לדור שלנו יש ציפייה אחרת מהקשר עם א-לוהים. היום הדור זקוק למגע עם האלוהים ממש. אני לא אומר שזו הלכה. אני רק אומר שהלוואי שהיית מוכן לקיים דיון על השאלה הזו".

2. בשבועות הקרובים נקרא בתורה על פועלו של אברהם אבינו, דמות שעבורנו היא סמל ומקור לגאווה. אבל חשוב לזכור שבאותו הזמן, אברהם הציב את עצמו אל מול כל העולם התרבותי וקרא קריאה שבוודאי הייתה מהפכנית, אך גם נתפסה כתלושה, הזויה ומסוכנת. לא בכדי אומרים חז"ל כי "כל העולם כולו מעבר אחד והוא (אברהם) מעבר השני".

בחירתו של אברהם הייתה לא להיכנע למציאות אשר נחשבה מתקדמת ונאורה, אלא להציב עמדה אחרת, עמדה שקוראת לתיקון עולם ולמודל אחר של מוסריות ואמונה. חשוב לומר: אברהם אבינו לא הסתובב בעולם עם פה קפוץ ופרצוף ממורמר. אברהם אבינו היה מלא אהבה וחמלה לכל, ודווקא האהבה היא זו שהניעה אותו לתבוע מהעולם לשחרר את עצמו מהשעבוד לתפיסות ההרסניות בהם הוא היה שבוי.

3. כיום העולם כולו נמצא בשלב שבו הוא מברר את דרכו ביחס לסוגיות היסוד של האנושות –משפחה, מיניות, מוסר וחמלה. בעוד רוב העולם נוקט בדרך של קבלת החסרונות כמות שהם, האדרתם והפיכתם לאידיאולוגיה, עם ישראל עוד לא הכריע לאן מועדות פניו. דווקא כאן מצופה מעם ישראל, העם אשר תפקידו הוא להיות "אור לגויים", להפיח רוח חדשה ובשורה רעננה, לבנות חברה היודעת לכבד את בני שני המינים ולהעצים את כוחות החיים שנמצאים בכל מקום, ועם זאת לא מוותרת על הצניעות, המהות, האהבה האמיתית והמוסר הנכון. בשורה זו שייכת הן במוסר המלחמה, הן בצדק החברתי, והן בבניין המשפחה.

הקריאות העולות שוב ושוב ומבקשות "לא לשפוט" את אלו אשר בחרו בקבלת חסרונותיהם ללא ניסיון תיקון, קריאות הדורשות להבין כי "לא יכול להיות שאנחנו נקיים הלכה של המאה ה-12 כשהילדים שלנו חיים במאה ה-21", אינן קריאות של תיקון עולם. אלו קריאות המשקפות כניעה וייאוש מהאפשרות להציב לאנושות מודל אחר. העולם אינו זקוק לעוד אנשים שנסחפים בזרם. הוא זקוק לאנשים שמסוגלים לומר בקול ברור – עם כל הקושי, ודווקא בגלל שאנחנו אוהבים כל כך את כל העולם כולו, אנחנו לא נוותר עליו, ולא ניתן לו ליפול למקום שבו כל חסרון ותועבה הופכים לאידיאל.

4. והערה אחרונה על חמלה: ייתכן שעלולה להיווצר תחושה שכל הבעיות צפות רק בקרב הציבור הליברלי, ואילו כל השאר מעמידים פנים שהכל מושלם. אז זהו שלא. אף ציבור אינו מושלם, והבעיות בענייני משפחה וצניעות נמצאות בכל מקום. אלא שיש כאלו שבחרו לשמוע את הקושי, לבכות עליו מתוך שותפות אמיתית, ואם צריך, לא לישון לילות שלמים בשביל למצוא פתרונות.

אבל אחרי כל זאת, הם יודעים שהפתרון איננו להיכנע, אלא לנשוך שפתיים ולהאמין כי הרווח של דברי הנצח שבתורה גובר על תחושת הפתרון הדמיוני.

5. לתקן עולם במלכות שד-י.

בועז גרינווד הוא מחנך בישיבה תיכונית מודיעין