נשיאת העליון נגד תופעת הניכור ההורי

נשיאת בית המשפט העליון קובעת נוהל לזירוז הליכים בהם מעורב חשד לגרימת ניכור הורי על ידי אחד ההורים. האם הנוהל יבלום את התופעה?

שמעון כהן - ערוץ 7 , א' בחשון תשפ"א

מברכת על הנוהל. עו"ד סומך-קרם
מברכת על הנוהל. עו"ד סומך-קרם
צילום: יח"צ

נשיאת בית המשפט העליון מבקשת לקבוע נוהל שיבלום את תופעת הניכור ההורי. האם הנהלים שהיא מבקשת להנחיל אכן יפתרו את הבעיה שהפכה כלי שרת במאבק בין הורים גרושים? על כך שוחחנו עם עורכת הדין דקלה סומך-קרם, מתמחה בדיני משפחה.

על הנוהל שאותו מבקשת לקבוע נשיאת העליון, מסבירה עו"ד סומך-קרם: "הנוהל הוא שאם מי מהצדדים סבור שיש חשש לפגיעה במוגנות של הילד שלו או שחושש שהצד השני פוגע בקשר שלו עם הילדים, לחילופין, במידה ומתקיימים אי סדרים בנושא הסדרי הראיה ניתן יהיה לפנות לבית המשפט במסגרת בקשה למתן סעד דחוף להבטחת קשר".

"אם בני הזוג נמצאים בהליכים מקדמיים של יישוב סכסוך, ובית המשפט מוצא לנכון לדון בכך כסעד דחוף ייקבע דיון דחוף בתוך 14 ימים ממועד הגשת הבקשה. בנוסף, אם ההורים בהליכי יישוב סכסוך אחד הצדדים יוכל להגיש בקשה לקיצור תהליכים לנוכחי ניכור הורי ובית המשפט מחויב להכריע בבקשה בתוך 14 ימים. במידה ומדובר בהורים שכבר עברו הליך של יישוב סכסוך, מגישים בקשה לסעד זמני למניעת פגיעה במוגנות ילד או להבטחת קשר ובית המשפט יקבע דיון בתוך 14 ימים".

האם הדרישה מבתי המשפט לתת מענה בתוך שבועיים אכן תוכיח את עצמה כברת יישום לנוכח העומס הקיים במערכת המשפט ממילא? "לממד הזמן יש חשיבות והשפעה מכרעת כשזה נוגע להתמודדות עם ניכור הורי", מסבירה עו"ד סומך-קרם, "לכן זו בעיה שצריך לטפל בה כבר בשלבים הראשונים".

"מערכת המשפט מוצפת ואנחנו מרגישים את העומס על השופטים. אין ספק שצריך לגבות אותם בעוד תקנים ועוד שופטים, אבל אי אפשר שכדי לא להציף את בתי המשפט נזניח דברים שצריכים טיפול דחוף. מדובר בצו הגנה לכל דבר. זו פגיעה בנפש הילד", היא מדגישה.

עוד מספרת סומך-קרם: "אנחנו רואים שאת הנוהל הזה מיישמים בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב כבר תקופה לא קצרה. מונה שם השופט ארז שני כאחראי לנושא ניכור הורי וכל בקשה מוגשת לפתחו והוא קבוע דיון דחוף. זה עובד נהדר וכעורכת דין אני מברכת על הנוהל הזה. אני לא חושבת שבית המשפט סבור שיש בכך כדי לרפא ולמנוע ניכור הורי, אבל זה עוד צעד בדרך לצמצום התופעה הקשה הזו שקשה למגר אותה ולטפל בה".

על רמת המחויבות של בתי המשפט לעמוד בסד הזמנים הזה שאותו קובעת נשיאת העליון, אומרת סומך-קרם: "בתי המשפט לענייני משפחה מחויבים לדווח לנשיאת בית המשפט העליון אם לא עמדו בנוהל וגם להסביר למה לא עמדו בנוהל. כך יש עליהם מגמה של פיקוח, שזה משהו חדש".

האם פיקוח ללא סנקציה כלשהי על שופטים תהיה משמעותית? על כך לא יודעת סומך-קרם להשיב. לדבריה לא נכתב עד כה כיצד נשיאת העליון תתמודד עם שופטים שלא עמדו בנוהל שאותו קבעה.

עוד שאלנו אם הרצון לזרז תהליכים בדיני משפחה לא יוביל עורכי דין להכניס לטענותיהם גם את טענת הניכור ההורי, ובכך להכניס את עניינם לנוהל החדש של נשיאת העליון. על כך משיבה עורכת הדין סומך-קרם כי "כבר היום יש ניצול לרעה של המונח 'ניכור הורי'. לא כל סרבנות קשר של ילד עם הוריו הוא ניכור הורי. ניכור הורי לצערי הפך לנוסחת קסם ועורכי דין משתמשים במונח הזה לרעה. אם בית המשפט רואה שהבקשה לא מעלה הצדקה לדון בזה במסגרת הנוהל החדש הוא יחזיר את התיק למסלול הרגיל".

עם זאת לטעמה הנוהל החדש לא צפוי להיות דירבון לעורכי דין לטעון לניכור הורי מעבר למציאות הקיימת. "היות והמערכת מוצפת קשה להגיע לכל דבר ולטפל במיידיות. לכן אותן משפחות זקוקות למסלול הזה ולמענה המיידי שלא תמיד השופט שמטפל בתיק יכול לתת. שופטים יעברו הכשרה בתחום הניכור ההורי ועצם העובדה שהם מטפלים שוב ושוב בתיקים כאלה יגרמו להם להתמקצע יותר בתחום".