עודד רביבי במכתב למפגיני "הדגלים השחורים"

אני מבקש שתעצרו רגע, תשאלו את עצמכם, לאיזה ישראל אתם רוצים להוביל? האם בשם המחאה והסלידה מנתניהו נכון ומותר לפרום הכל?

סא"ל במיל' עודד רביבי , א' בחשון תשפ"א

עודד רביבי במכתב למפגיני "הדגלים השחורים"-ערוץ 7
עודד רביבי
צילום: Miriam Alster /Flash90

אנשי הדגלים השחורים, אתם האחים שלי, השכנים שלי, אתם החברים שלי לפלוגה, הייתם מפקדים שלי, ביקשתם שאצעד אחריכם בקרב, אנחנו שותפים בפורומים השונים, אתם ישראלים שאכפת לכם בדיוק כמוני.

אני יודע שאתם מביעים כאב ודאגה, אכפתיות ואהבה למדינה. כמוכם, גם אני דואג ממה שקורה לנו, הפכנו שונאים זה לזה, האלימות כלפיכם מפחידה אותי. גם האלימות המופגנת מצד המזוהים אתכם, קשה לי להצטרף למי שקוראים לשוטר או חייל נאצי. חסר לי הגינוי שלכם.

אני גיניתי, מגנה ומוקיע אלימות כלפיכם, שתיקתכם מרחיקה אותי. אינני יודע מה ביקשתם להשיג אתמול בבני ברק ובערים חרדיות אחרות, להלהיט את הרוחות? להגביר את הקיטוב? לא די לנו בעימותים בצמתים? ברשתות החברתיות? מעל דוכן הכנסת?

אנחנו רגע לפני האזכרה לראש הממשלה המנוח יצחק רבין, ונדמה שבמקום לדבר על המאחד כפי שהיה ראוי בהתקרב לתאריך החשוב הזה אנחנו הולכים נפרדים ומתרחקים. אני בעד שתצאו למחות לזעוק ולהפגין, אבל נגד לשבור את הכללים. קל לשבור וקשה הרבה יותר לאסוף את השברים.

אנחנו חלילה עלולים למצוא את עצמנו ביום שאחרי בלי המסוגלות לאחות את הקרעים. החוט שמחבר אותנו, ימין ושמאל, דתיים, חילונים וחרדים, מעולם לא היה מהודק מאוד.

שבירת הכללים פורמת את המעט שיש. המחנה אליו אני משתייך אינו נקי מטעויות. אלא שעתה אתם אלה שנותנים את הטון, אתם אלה שזוכים לדקות שידור ארוכות, אתם אלה שיש להם את המוטיבציה לצאת לרחובות ולשנות...

בגלל כל אלה, אני מבקש שתעצרו רגע, תשאלו את עצמכם, לאיזה ישראל אתם רוצים להוביל? האם בשם המחאה, המאבק הפוליטי, הסלידה מנתניהו נכון ומותר לפרום הכל? אני חושש שלא נצליח לתקן אחר כך, שלא יהיה אפשר לחבר. אני מבקש מכם, נותני הטון, תצאו להפגין ולמחות ולזעוק אבל אל תשברו אותנו, אל תשברו את הארץ הזאת. היא שסועה מספיק, עייפה וחוששת. יש לכם כח אדיר כעת, יש לכם גם אחריות גדולה.

סא"ל במיל' עודד רביבי הוא ראש מועצת אפרת