כולם זוכרים את פסח. ליל הסדר הכי מוזר שהכרנו. כל אחד בביתו, כל אחד לבד. זוגות צעירים שרק החלו את חייהם המשותפים, כבר זכו לעשות את הסדר בביתם.
זקנים בודדים גם הם נאלצו לשאר בחג לבד. אין להתארח ואין לארח. אפילו שריפת חמץ לא היתה השנה. וגם לא ל״ג בעומר. וכולם זרמו עם הענין ללא ויכוחים וללא מרידות.
עברו כמה חודשים ואותה תמונה שוב חזרה על עצמה. בידוד, סגר, ראש השנה. אסור להתארח ואסור לארח. אין לצאת מהבית.
אבל מעניין שהפעם הענין הזה ממש לא תפס. כולם נסעו. כולם התארחו, כולם הזמינו אורחים. אף אחד לא נשאר לבד. אפילו מנייני המרפסות מחודש ניסן לא חזרו לככב.
לכאורה הקורונה במצב הרבה יותר גרוע. לפחות ככה דואגים לספר לנו בכל מהדורת חדשות. אז מה קרה? למה פתאום נראה שזה פשוט לא מעניין אף אחד. מסתבר שמשהו מאד בסיסי השתנה במודעות, וברצון של אנשים לשתף פעולה.
בפסח היה לחץ, היה פחד, היה חוסר ודאות. אף אחד לא הבין מה נפל עלינו. אף אחד לא ידע מה הולך לקרות. כולם הקשיבו לראש הממשלה כאילו היה אבא טוב שדואג לילדים הקטנים. כולם האמינו לכל מילה שנאמרה. לא היה אפילו צורך בשוטרים. כל אחד שמר על עצמו ועל משפחתו בכל הכח.
אבל ככל שעבר זמן, למדנו משהו מאד בסיסי. הכל פוליטיקה. הכל שקר. הכל מסחרה.
פתאום כולנו רואים ששיקולי כן סגר או לא סגר זה לא מתוך דאגה לבריאותינו. אלא פוליטיקה נמוכה ודוחה. פתאום סוגרים אנשים לפי אמונתם ולא לפי מצבם הבריאותי.
בבוקר אתה יכול לצאת והכל בסדר, ובערב בגלל הסכמים קואליציונים אתה מקבל מכות ברחוב בלי שעשית כלום.
במקום אחד מותר לעשות חגיגות ברחוב והפגנות המוניות. ובמקום אחר מפרקים לכלה את החתונה בתוך הבית שלה.
מצד אחד, מי שמקורב ומקושר יכול לעשות כל מה שהוא חושב ורוצה. ומצד שני, אנשים תמימים ושומרי חוק נהפכים בין רגע לפושעים, מקבלים קנסות ונעצרים על כלום.
ויש עוד דבר מעניין. כאשר מישהו בממשלה או בוועדה כלשהי יחליט על סגר או על מסיכות חובה או כל החלטה שתהיה, מיד כל יריביו הפוליטים יתקפו אותו שהוא לא פועל נכון.
ואם למחרת הוא יגיד הפוך מזה, באופן אוטומטי הם ישנו את עמדתם ושוב יהיו נגדו. אנחנו יכולים לראות שכל ההחלטות כאן מתקבלות בצורת הסכמים מפלגתיים ומלחמות כח. ואין בהן שום שיקול ענייני.
גם מערכת הרפואה הרשמית מפוצלת בעמדותיה בעד או נגד כל צעד או החלטה שמתקבלת. כל כמה ימים משתנות ההחלטות ונגזרות גזרות חדשות.
פתאום פוליטיקאים או סתם בעלי תפקידים, מרשים לעצמם לפתוח את פיהם הגדול ולפלוט את כל האשפה הפנימית שלהם כנגד גדולי ומנהיגי הדור.
פתאום כל בעל מדים ללא השכלה בסיסית יכול לתת מכות רצח לנשים ילדים וזקנים, ועוד לחשוב שזה בשביל לשמור על הבריאות שלהם.
על מי הם מנסים לעבוד?
מה הם חושבים, שאנחנו מטומטמים?