פעם בכמה זמן נכתב מאמר שנשמע תורני על זה שצריך "לעדכן את ההלכה" או "לשוחח עם המציאות". תחושה של חדשנות, יצירתיות וגילוי אופקים חדשים אופפת את גיבורי המקלדת כאשר הם ממהרים להציע הצעות ייעול לרבנים שכנראה לא שומעים טוב מרוב זקנה. באכזבה רבה הם מבכים על אטימות ההלכה ועל התיישנותה. לקול מחיאות הכפיים שבתקשורת הם מבקשים "אומץ הלכתי לבחון איסורים שאבד עליהם הקלח". מצוות התורה הקדושה זוכות לכינויי גנאי כמו "חומרות מיותרות" או "הלכה מהמאה ה-12".
חברים יקרים, כדאי שנתעורר ונשים לב שההלכה מנצחת ובגדול כבר אלפי שנים. הם לא הראשונים שרצו "לחדש" את רבי יהודה הנשיא ו"להתכתב" עם השולחן ערוך אך כדאי שישימו לב שהמציאות החדשה הולכת לכיוון אחר לחלוטין. הם מתחבאים מאחורי נתונים וקונספציות הטעונים בדיקה בשביל להתנגח בתורת השם.
לא היה וגם לא תהיה דרך כל כך מוצלחת כמו התורה. אלפי שנים של מסורת שיודעת להתחדש כל דור בלי להוריד פסיק מאף הלכה. בכל דור טענו שעם ישראל מיושן אך הצלחנו תמיד עם תורה מוצקה ורלוונטית בכל דור. המצרים, היוונים, הרומאים, הצדוקים, הבייתוסים, הקראים ועוד רבים אחרים טענו שההלכה מיושנת וזקוקה לעדכון אך תראו איפה הם ואיפה אנחנו. תראו איך התורה נוגעת במאות אלפי לבבות ששוקדים עליה יומם ולילה. תראו איך נפתחים עוד ועוד מסלולי לימוד שונים לקהלי יעד רבים כל כך. תראו איך מוסדות לימוד המונהגים על ידי אותם רבנים מבוגרים זוכים להתפתחות גדולה ומפליאה.
ניתן להמשיך לנבוח אך שיירת התורה תמשיך לדהור קדימה. בבתי המדרש מתחדשים גוונים יפים כל כך ללא צורך לשנות את הקיים. תלמידי חכמים שונים ומגוונים מחדשים, מחדדים ומקדמים בעוצמה יפה ועדינה ללא רצון להתנשא על הדורות הקודמים ולחשוב שאנחנו מבינים יותר מהם. מחויבות עמוקה לתורה בונה בתוכנו קשר בל ינותק לקב"ה שמתחדש ללא הרף. אולי הגיע הזמן לרדת מהעץ, להפסיק לצעוק לתורה לעדכן את עצמה ולבחון כיצד אנחנו מעדכנים את עצמנו.
הכותב הוא ראש מכינת "קשת יהודה"