אני מעריך את חברי הכנסת מן הרשימה המשותפת: הם עקביים בנאמנותם לעמם, ועל כן מזדהים בקביעות עם רשות הטרור הפלשתינאית.
הם אינם משקרים ואינם מסתירים למי נתונה נאמנותם. אין פלא שהם החרימו היום את ישיבת הכנסת לזכרו של השר והאלוף רחבעם זאבי (גנדי), במלאת 19 שנים לרציחתו בידי שלוחי אותה רשות טרור, מחבלים מטעמו של רב-המרצחים ערפאת.
אינני מעריך את חברי הכנסת מן השמאל הקיצוני, אלה ש"השלום" שהם דוגלים בו מבוסס על טרנספר של מאות אלפי יהודים מבתיהם בארצם. יותר ויותר מבני עם ישראל הפנימו ומפנימים שככה לא בונים שלום. על כן, סיכוייהם של חברי הכנסת מן השמאל הקיצוני להגיע אל הכנסת הבאה תלויים בנכונותם של אנשי הרשימה המשותפת לצרפם כמפלגה נוספת ברשימתם.
צירוף מקרים הביא לכך שדווקא ערב יום השנה לרצח רחבעם זאבי בחר סאיב עריקאת, בכיר מאד ברשות הטרור הפלשתינאית, להתאשפז דווקא בבית-החולים "הדסה" בירושלים בירת ישראל, בתקווה שרופאי ישראל יצילו אותו ממוות בידי קורונה. מדובר באיש שהילל ושיבח את רוצחי זאבי, דבר שאינו מפריע לתקשורת הישראלית (?) לעדכן אותנו בשלומו של המחבל ולהביע דאגה למצבו. אין לכך ערך תקשורתי או עניין לציבור.
והנה, במציאות הלא-נורמלית הזאת, שבה ישראל מושיטה עזרה מצילת חיים למי שתמך ברוצחי אחד מבכירי ובחירי בניה, בחר נציג מובהק של השמאל הקיצוני לנבל את פיו בדברי נבלה, וכך אמר יריב אופנהיימר, המקבל לעתים קרובות במה בתקשורת הישראלית (?): "מעדיף אלף סאיב עריקאת על פני רחבעם זאבי".
ומי עוד נעדר מישיבת האזכרה של כנסת ישראל לזכרו של השר והאלוף רחבעם זאבי? יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד מסיעת "יש לפיד". בכל הזדמנות טורח האיש להכריז שאיננו שמאל, אבל היום התנהג כמו אחרון השמאלנים ונעדר מן האזכרה לחבר הכנסת שנרצח.