השבוע אנחנו מציינים 19 שנים לרצח מורי ורבי השר רחבעם זאבי, אלוף בצה"ל, מלח הארץ, אוהב האדמה ומנהיג מפלגת מולדת שנשא בגאון את דגל הטרנספר לערביי ישראל.
גנדי טען שאין מקום ובלתי אפשרי קיום שני עמים בכברת ארץ קטנטנה שנשארה לעם היהודי אחרי ששטח ארץ ישראל המזרחית (ממלכת ירדן של היום) נגזר מאתנו ע"י הבריטים בספר הלבן של צ'רצ'יל בשנת 1922, כאתנן למלך עבדאללה הראשון. כלומר, שטח האדמה מה שאשר מכונה לפי גורמים זרים "הגדה המערבית", ובפינו העם היהודי נקרא "יהודה ושומרון" – הינו קטן משמעותית מזה מה שהיה מיועד לנו מלכתחילה לפי הצהרת בלפור ואשר ש אושרר בחבר הלאומים כולל בוועידת סן רמו. השטח הקטן שנשאר הוא לנו מולדתנו שלנו ועבורנו בלבד רק שלנו.
עוד טען גנדי שלעמי ערב יש מעל 20 מדינות ערביות על שטח עצום ממדים ואילו ליהודים יש מדינה אחת בלבד כאמור, בשטח קטן שעליו צריכים לשמור מכל משמר, לא ניתן לחלוק בו ועל כן יועילו הערבים החיים בקרבנו לחזור לארצות מוצאם, למדינות הדומות להם בתרבות ובדת, ובכך יושלםלהשלים את הטרנספר שכבר החל כאשר היהודים עזבו, ברחו, גורשו ממדינות ערב והשאירו ממון רב. כעת תורם של הערבים לעשות את הדרך ההפוכה ושלום על ישראל.
את הטרנספר ניתן וראוי לחלק אותו לשלושה רבדים – טרנספר בכפייה, טרנספר בהסכמה וטרנספר מרצון.
'נתחיל מהכפייה: זהו טרנספר שניתן לבצעו רק בחלון זמן קצר ומפתיע, תוך מילוי תנאים נוקשים וניצול הזדמנויות, למשל נפילת בית המלוכה ההאשמי של ממלכת ירדן או מלחמה גדולה כמו אלה שהיויתה בשניםת 1948 ו-1967, בהן אכן ש ערבים אכן עזבו והועזבו או וברחו והוברחו. קרי: כבר הוכח שהדבר אפשרי ואכן התרחש.
טרנספר בהסכמה: הכוונה להסכם בין מדינות שמוכנות לחילופי אוכלוסין ביניהן וגם את זאת ההיסטוריה הוכיחה שהדבר אפשרי וניתן בנקל להביא דוגמאות. אסתפק בדוגמא של חילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה אחרי מלחמת העולם הראשונה.
האפשרות השלישית לטרנספר הינה טרנספר מרצון, כלומר: יחידים אשר פשוט מעדיפים לקום ולעזוב בכדיאחר חיפוש להיטיב עם חייהם, בין אם צעירים-רווקים ובין אם מדובר במשפחות. גם במקרה שלפנינו לא חסרות דוגמאות של ערבים מרצועת עזה ומיהודה ושומרון אשר קמו והיגרועזבו, הרי העם הערבי הינו עם נודד שפרץ, התרחב והתפשט למרחבים עצומים, לכן שקר הוא הדבר שהערבים קשורים לאדמתם ולעולם לא יעזבו, אחרת כיצד ניתן להסביר את ההתפשטות שלהם בכל מרחבי המזרח התיכון ומחוצה לו. לעניות דעתי כשם שהתפשטו גם הדרך ההפוכה אפשרית.
ברצוני להוריד מהשולחן לעת עתה את הטרנספר בכפייה מהשולחן, היות ולא בשלו התנאים אשר ציינתי לעיל, אך ניתן גם ניתן וזאת תורתו של גנדי, לבצע טרנספר בהסכמה או מרצון. על מדינת ישראל להקים משרד יעיל פי כמה מכל המשרדים הקיימים כיום, ליצור משרד לענייני דמוגרפיה (אין מדובר בגזענות כשם שאין גזענות בחוק השבות) ולהציע סל עזיבה מפנק למשפחות או יחידים אשר יסכימו לעבור למדינות אחרות. אפשרי ואף רצוי להכין את העוזבים בהכשרה מקצועית כלשהי כדי שייקלטו בקלות רבה יותר במקום שאליו ייאותו לעבור לפי רצונם החופשי.
כאמור, לא בכוח ולא בכפייה. עוד אפשרי הדבר גם לעזור מבחינה ביורוקרטית לאותם אלה שבחרו לעזוב בכך שמדינת ישראל תעמוד בקשר ותפעיל את קסמיה במדינות הזקוקות למהגרים ורוצות בכך (יש ויש מדינות העונות על ההגדרה). כלומר כולם מרוויחים – ישראל מבחינה דמוגרפית, המדינה הקולטת מבחינת כוח אדם והערבים שישפרו את איכות חייהם.
אשמח להביא דוגמא ליצירת השילוש המרוויח מצעד זה ורלוונטי בדיוק בימינו:, קרי איחוד האמירויות, אשר שכמעט 90% מאזרחיה הם עובדים זרים ומהגרים מכל רחבי העולם ! חובה על מדינת ישראל להכניס להסכם השלום הטרי את נושא קליטת הערבים מיהודה ושומרון וחבל עזה, שירצו מיוזמתם ורצונם החופשי להגר. לא חסרות עוד מדינות רבות עם שטחים עצומים שיהיו שמחות לקלוט מהגרים.
חשוב לציין שחובה על מדינת ישראל להיות במעקב אחרי קליטתם של העוזבים מרצון ולעמוד על הגבולות של ארצנו ולבדוק היטב בשערי מולדתנו שאנשים לא בוחרים לעשות סיבוב, לקחת מאתנו פיצוי כספי ולחזור בדלת האחורית.
אקדים תרופה למכה ואבקש מ"אנשי המוסר" שבינינו, אשר ברובם ש כנראה יבואו מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, להסביר מדוע טרנספר בכפייה של יהודים מגוש קטיף (מה שאני לא קורא לעשות לערבים) יותר מוסרי ממה שאני מציע. גירוש יהודים בכפייה מגוש קטיף, אשר ש אנשי ה"מוסר" תמכו בו, הינוזה יותר מוסרי מעידוד של ערבים לעזוב מרצונם החופשי?! עוד אוסיף ואזכיר לכל אותם טהרנים שאמרו בהסכמי אוסלו שאם לא ננסה איך נדע, אזי בואו ננסה, נציע, נעודד, אולי תהיה הפתעה והרבה יבחרו לעזוב מיוזמתם וברצון חופשי? הרי גם אנשי השמאל הקיצוני טוענים שחשוב לשמור על מדינתנו יהודית ודמוקרטית, הרי הם בעצמם טוענים ואומרים ש"אנחנו כאן והם (הערבים) שם", מה שאגב היה סיסמתו של גנדי בשעתו.
ההבדל בינינו מתבטא במיקומו שלהיכן בדיוק נמצא הקו שבין "שאנחנו כאן" ו"הם שם", והבדל נוסף הוא שבשמאלשהם מציעים גירוש של יהודים בכוח כדי ליצור את ההפרדה ואילו אני מציע עידוד לעזיבה ערבית מרצון. אי לכך ובהתאם לזאת, ברי הוא כי גנדי היה מוסרי פי כמה מכל אותם אנשי השמאל טהרנים.