מאות אלפי מילים של פסקי הלכה, חידודי תורה והנהגות ציבוריות הותיר אחריו הרב עובדיה יוסף זצ"ל. בפולקלור הישראלי התקבעו צמד מילים "תצא בחוץ" שנאמרו לכתב טלויזיה שהעלה את חמתו של הרב בשלב מסוים, כאחת הזכרונות הבולטים מדרכו של הרב, שידע לשלב תקיפות בד בבד עם חיבה, חוש הומור ואהבת ישראל לכל (כולל עם אותו כתב עימו התפייס מיד לאחר מכן).
דברי התורה של הרב נלמדים וילמדו לדורות, אולם ביום הזכרון לפטירתו אולי זה הזמן להשתמש דווקא בקריאה "תצאו בחוץ" כהדרכה ציבורית נצרכת וחיונית.
מזה כמה שבועות ולפחות לטווח של כמה שבועות נוספים, שוהים ילדי ישראל בביתם. מוריהם והוריהם עושים שמיניות באויר כדי להמשיך איכשהוא בשגרת לימודים סדירה, ונפלאות הטכנלוגיה הזומית ואחיותיה מסייעות חדשות לבקרים באפליקציות והפעלות חדשות.
ועדיין, לכל ברור שהמצב הוא לא נורמלי ולא רצוי. הקשר האישי עם המורים והחברים לא יכול להיות מוחלף בשום סוג של הדמיה, הדינמיקה של שיעור סוער לא מוצאת את מקומה גם בתוכנות המשוכללות ביותר, והאוויר הפתוח עדיף על פינות העבודה בבית, בו מתחרים לעיתים ילדים (והורים) רבים על משאבי מיקום ואמצעי קצה אלקטרונים.
ואל מול העובדה שהשמש כבר אינה יוקדת, והגשם מבושש לבא, ורבבות ילדים ונערים בכל מקרה משוטטים ברגל או באופניים בחוצות (מה שכמובן עדיף על בהייה אין סופית במסכים תוך כדי השלמת עשרים שעות שינה ביממה), מתבקשת מאליה הקריאה –"תצאו בחוץ".
תצאו בחוץ לפארקים ולגנים הציבוריים, לחצרות הבתים ו(תוך התיאום והזהירות הנדרשים) לחניוני הבניינים. תצאו בחוץ לריצה ולמשחק, ללימוד תורה, חוג ולהעשרה, לשיח עם אחד ההורים או עם איש חינוך במסגרת לא רשמית. תצאו בחוץ עם חמישה, עשרה וחמישה עשר ועשרים ילדים, מהכיתה, מהשבט, מהבניין, מהשכונה.
אל תחכו למשרד החינוך. נהלי "יציאה מתוכננת ללימודים בחוץ" יושלמו בחוזר מנכ"ל, רבבות הערות הלשכה המשפטית והסכמת ארגוני המורים, ככל הנראה כאשר כבר נשכח (בע"ה) איך נראית מסכת פנים. אל תלחצו מתוכניות הלימודים ומההספק. חשוב לשמור על שגרה וסדר כמובן אבל בחינות המיצ"ב בוטלו, ונבחני בחינות הבגרות בשנה שעברה, הנוכחית והבאה יכולים לשלוח זר פרחים ענק לממשלת סין לנוכח חגיגת הציונים הצפויה. אל תחכו לתנועות הנוער. הם מושבתות מאונס (ובצורה שערורייתית!) כנראה לעוד זמן לא מועט-צאו בחוץ בעצמכם. גייסו את ההורה התורן, שלמו משהו לחל"תניק שיודע להפעיל ולהעשיר, נצלו את הסטודנט שרוצה להתאוורר (ולהתעשר) בין שעות המסכים, מצאו את הדרך שתאפשר לאנשי החינוך ולמדריכים לפעול ולהיפגש בצורה חצי רשמית ולא רשמית (כמובן תוך הקפדה על כללי הזהירות והחוקים הנדרשים) עם קבוצות קטנות. וודאו מול הרשויות כי מגרשי בתי הספר הנטושים פתוחים לפעילות גופנית או מסעות אופניים. בקשו מילדכם לשים לב כי במפגשים לא נעדרים הילדים השקטים יותר חברתית או שבקבוצות הסיכון. צאו פעם בשבוע, פעמיים ביום, רק צאו כבר, נתקו אותם מזמזום הזום, שירו איתם את "לנו קוראים המרחבים" העתיק והטוב (גם אם הם מצטמצמים כרגע בטיילת העירונית) ותגניבו קפיצה קטנה לנחלים בימים שלפני הגשמים (גם על חשבון לימודים..). רק צאו כבר.
הימים מאתגרים, המערכות הממוסדות עושות כמיטב יכולתם, אבל דומה שכולנו ובעיקר ילדינו חייבים קצת אויר ובחוץ. דומה שגם הרב עובדיה היה מסכים לקריאה זו.