מנציחים את המחלוקת

המרוץ לראשות הנהלת יד ושם נפתח רק בשבוע שעבר, וכבר גרם לריב פוליטי מכוער

שילה פריד , ד' בחשון תשפ"א

מנציחים את המחלוקת-ערוץ 7
כבר כמה שנים שההנהלה פועלת שלא בסמכות. יד ושם
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את השר לשעבר אפי איתם לתפקיד יו"ר הנהלת יד ושם פתחה באופן בלתי רשמי את המרוץ לתפקיד הרגיש והממלכתי. יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד הציע למנות לתפקיד את הוגת מיזם 'זיכרון בסלון' עדי אלטשולר, אחרים נקבו בשמם של שרת החינוך לשעבר לימור לבנת או יושב ראש הסוכנות היהודית בעבר נתן שרנסקי, וכמובן בכירים ברשות הזיכרון לשואה ולגבורה יד ושם חושקים גם הם בתפקיד.

איש מאלה שהוזכרו לא הציג את עצמו כמועמד לתפקיד, בכירים ביד ושם שרצו אף הם להתמודד על התפקיד אמרו ל'בשבע' כי לא ראו שום מכרז או קול קורא שבאמצעותו ניתן להציג מועמדות. מה גם שהיו"ר הנוכחי אבנר שלו טרם התפטר באופן רשמי.

עם פיצול משרד החינוך בין יואב גלנט לזאב אלקין הממונה על ההשכלה הגבוהה, קיבל אלקין גם את הסמכות על רשות יד ושם. בשיחה עם 'בשבע' מספר אלקין כי הליך איתור יו"ר הנהלה מתאים כבר החל: "יו"ר מועצה זה תפקיד שמוגבל לקדנציות, הרב לאו סיים את תפקידו לפני שבע שנים ומינוי מחליף נפל בין הכיסאות. שלו כיהן כיו"ר ההנהלה הרבה שנים, הביא את יד ושם להישגים מרשימים ולא הייתה סיבה להחליף אותו. כשנכנסתי לתפקידי הוא הודיע שבכוונתו לעזוב את ההנהלה. הוא סבור שהמשבר שנקלע אליו יד ושם בעקבות תקופת הקורונה, שבה פוחתות התרומות ואין קבוצות או קורסים, מצריך דם חדש בניהול המקום והוא מחכה שייבחר לו מחליף. ביקשתי ממנו שיישאר עד שנמנה מישהו אחר כדי להעביר את השרביט בצורה מסודרת".

אם הקואליציה לא ידעה מספיק משברים בין מרכיביה, אז אין סיבה לצפות שגם המינויים ביד ושם יעברו בשקט, זו התמונה שעולה מדבריו של השר אלקין כשהוא מכניס אותנו לנבכי מסע המינוי המורכב. "את יו"ר המועצה מציע ראש הממשלה, ואני את יו"ר ההנהלה. אפי איתם זה היה רעיון שלי, והרעיון התקבל אצל נתניהו. צריך מישהו שיש לו יכולת לנהל מוסד שכזה, להביא תקציבים ממשרדי הממשלה השונים, לגייס תורמים ולעמוד בקשר עם הקהילות היהודיות בתפוצות ואדם שנושא השואה חשוב לו ונוגע. אפי איתם היה נראה לי האדם הראוי. נתניהו הציע שהרב לאו ייכנס לכהונה נוספת בראשות המועצה ואנחנו מקדמים את המועמדויות שלהם".

בסביבת השר לשעבר איתם טוענים כי הוא לא עוסק במועמדות בשלב זה, אלא אם נתניהו יפנה אליו. אך השר אלקין כבר החל לקדם את הליך המינוי מבחינה מעשית. "השמות של שניהם עוברים לבקשת אישור של ועדת גילאור. בנוסף לכך, אחרי כל הפרוצדורה הזאת, שבעיניי היא מיותרת ואפשר לוותר עליה - הממשלה צריכה לאשר את המינויים האלה, והם מצטרפים למינוי מפכ"ל, פרקליט מדינה ושאר נושאים שיהיה מאוד קשה להעביר בהרכבה של הממשלה הפריטטית שהופכת כל צעד כזה לעוד סלע מחלוקת בין הצדדים בקואליציה".

באשר למועמדות של איתם אומר אלקין: "ברגע שפורסמה היוזמה למנות אותו החל קמפיין מאוד מכוער נגד המינוי. אחת הטענות היא שאיש בעל רקע פוליטי בעבר לא יכול לכהן בתפקיד מפתח בנושא תודעת שואה כי הוא צריך להיות מנותק מפוליטיקה. בעיניי זה קמפיין מכוער ביותר, מי שיבדוק יגלה שאנשים בעלי רקע פוליטי שימשו בתפקידי מפתח ברשות. הבולט שבהם הוא טומי לפיד שהחליף את שבח וייס, ששניהם אנשים עם רקע מאוד פוליטי.

"כשאנשי שמאל אומרים שאנשים פוליטיים לא יכולים לשמש בתפקידי מפתח ביד ושם, הכוונה היא שאנשי ימין לא יכולים לשמש בתפקידי מפתח. הניסיונות בשמאל ללכלך את עברו ולפגוע במועמדות שלו מכוערים בעיניי. איתם הוא קצין מעוטר ומצטיין בצה"ל, ועל אף עמדותיו המובהקות הוא איש מאוד מאחד שדוגל בהידברות בין חלקי העם. כואב ביותר שאת הקול הזה משמיע יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שכשאבא שלו היה יו"ר המועצה כשברור לכולם עברו הפוליטי - זה לא הפריע לאף אחד. ונזכור שיאיר לפיד נקנס ונענש על שימוש בשמות ובפרטים של ניצולי שואה לצורכי בחירות, הוא יוצא נגד שימוש פוליטי בשואה למינויים כאלה ואחרים אז שלא יטיף לנו בנושא. כואב לאנשים לראות את אנשי הציונות הדתית מועמדים לתפקידים בכירים אבל זה לא מפריע לי, יש מועמדים בלי כיפה כמו שיש עם כיפה".

המינויים אינם בתוקף

שלו חותם תקופה של כמעט שלושה עשורים בראשות המוסד החשוב. בין היתר הקים במסגרת תפקידו בית ספר מרכזי בינלאומי להוראת השואה, שנחשב ליחיד מסוגו בעולם, אשר מכשיר מאות מורים מישראל ומהעולם ומחנך עשרות אלפי תלמידים, בני נוער, חיילים וקצינים מדי שנה. הוא הוביל את המהפך הטכנולוגי ביד ושם, ובמסגרתו העלאת המאגר המרכזי של קורבנות השואה לרשת האינטרנט, ומעל הכול הקים את המוזיאון החדש לתולדות השואה, שנחשב למוביל בתחום תודעת השואה בפרט ואסונות לאומיים בכלל. למוזיאון מגיעים תיירים והיסטוריונים מכל העולם, חלקם כדי להתרשם ואחרים כדי ללמוד כיצד עם מנציח את מורשתו ואת סיפוריו ההיסטוריים. שלו זכה בהוקרה ואף בפרס ישראל על עשייתו, אבל במסדרונות המוסד הוותיק נשמעים גם קולות אחרים.

עובדים בארגון מעלים את החשש שבחודשים האחרונים בתפקידו ינסה יושב הראש היוצא להציב את אנשי אמונו בעמדות מפתח כדי להמשיך לנהל מרחוק את המוסד שניהל במשך שנים ביד רמה, אחרי שלדברי מקורביו שיתק כל מנגנון ביקורת או מישהו שיוכל להתעמת עם החלטותיו.

תקנון יד ושם, כפי שקבעה הממשלה בשנת 1968, מייצר מנגנון גיבוש החלטות ברשות הממלכתית על פי 'חוק יד ושם'. בתקנון נקבע כי החלטות יצטרכו לקבל את אישור הנהלת יד ושם, אשר בסמכותה "לאשר תקציב שנתי לצורכי פעולות המוסד וניהולו במסגרת אומדן ההכנסות. לקבוע תקן העובדים, ותנאי העבודה והשכר הכלליים". הסעיף החשוב ביותר הוא זה שנועד לשמור על ההנהלה מפני השתלטות גורמים מסוימים והשארתה ממלכתית ונאמנה לציבור: "חברי ההנהלה יכהנו בתפקידם לתקופה של ארבע שנים ואפשר לחזור ולמנותם מחדש. כעבור שנתיים מיום מינוי חברי ההנהלה יתפטרו מחציתם בתאריך שלא יאוחר מ-1 בינואר של אותה שנה".

אבל המציאות בפועל מטרידה. כבר שנים ארוכות שלא מתקיים הליך תקין למינוי חברי ההנהלה והמועצה. שתיהן מכהנות ללא סמכות חוקית במשך תקופה ארוכה, כאשר הרוב המוחלט של החברים מכהנים אחרי שפג תוקף מינוים, ומכאן שהחלטותיהם אינן בתוקף. לפי בדיקה שערכנו, תוקף כהונתם של משה העליון ושושנה ויינשל פג בשנת 2007, יחיאל לקט היה צריך לפנות את מקומו ב־2014, ותוקף חברותם של ד"ר זהבה טנא ופרופ' בולק גולדמן הסתיים במרץ 2018.

השר אלקין, שמופקד על המינויים, מציג תמונה בעייתית אפילו יותר. "כמעט כל חברי הוועד המנהל, ההנהלה והמועצה פג תוקף מינוים מזמן. יש ממש בודדים שהמינוי שלהם עוד תקף. זה אומר שאצטרך להגיש לוועדה יותר ממאה שמות למוסדות יד ושם. אף אחד אפילו לא שם לב שהרב לאו ממשיך לכהן כיו"ר המועצה שבע שנים אחרי תום הכהונה שלו. מיד אחרי מינוי ראשי המוסד נצטרך לעשות סבב מינויים לכל התפקידים האלה".

בנוסף לכך, כל החלטה של ההנהלה צריכה להיות חתומה על ידי סגנו של יושב ראש ההנהלה, כך על פי התקנון: "פרוטוקול ישיבת ההנהלה ייחתם על ידי היושב ראש וסגנו ויישמר בתיק הפרוטוקולים". אבל מאז שיוחנן ביין, סגן יו"ר יד ושם, עזב בשנת 1999 לא מונה איש במקומו במשך 21 שנה. שלו גם מינה ב־1993 מנכ"ל ליד ושם, תפקיד שאינו מופיע כלל בתקנון הארגון.

סימן שאלה נוסף התעורר בקרב חלק מעובדי יד ושם וחברי ההנהלה כאשר אבנר שלו הודיע כי ימנה את מנהל אגף הארכיונים, חיים גרטנר, לתפקיד ראש אגף קשרי חוץ והאחראי על התרומות ביד ושם, מינוי שייכנס לתוקף רק בשנת 2021, אחרי ששלו אמור לעזוב את תפקידו. "מפתיע במיוחד בעיניי הרכב ועדת המינוי שבה מונתה כנציגת ההנהלה נציגה אשר תוקף מינויה כבר פג. כך שלא ברור לי מדוע לא מונו חברי הנהלה אשר תוקף מינוים קיים ויישארו בהנהלה גם בהמשך", כתב ארז אשל, חבר הנהלת יד ושם, לחברים האחרים. "הקורונה והמצב הכלכלי בארצות הברית עלולים לפגוע בצורה קשה בגיוס הכספים של יד ושם. כמי שעוסק בגיוס כספים שנים רבות אני מודע למאמצים הרבים הנדרשים דווקא בימים אלו. קשה לי להבין כיצד אדם שמעולם לא עסק בגיוס כסף ממונה לתפקיד".

דוקטרינת צאן לטבח

"הוא לא אוהב אנשים שנופלים עליו", מספר חבר בהנהלה, "אז הוא לא מזיז אותם, אלא פשוט לא נותן להם להפריע לו. בשנים האחרונות מועצת יד ושם מכונסת אחת לשנה לארוחת ערב שנתית, ואין לה שום סמכות או יכולת להשפיע על הנעשה במוסד". את הפרטים אישר לנו גם יושב ראש המועצה, הרב הראשי לישראל לשעבר הרב ישראל מאיר לאו.

אחד המאבקים העיקשים שנוהלו מול אבנר שלו היה הקרב על ההכרה על פי חוק בגבורתם של יהודים אשר הצילו יהודים בתקופת השואה. שוב ושוב ניסו גורמים שונים בארגונים יהודיים ברחבי העולם להעביר תיקון לחוק השואה והגבורה בכנסת, אך ללא הועיל. בישיבת ועדת החינוך של הכנסת בשנת 2010 הנושא עלה לדיון. נציגי הארגונים היהודיים הציבו את דרישתם לפיה יהודים יוכלו לקבל אות מציל יהודים כפי שניתן לחסידי אומות העולם, ושטחו את טענתם שמורשתם של יהודים אלה אינה מקבלת במה ראויה בעשיית המחקר וההנחלה לדורות הבאים. שלו פרש בפני הוועדה פעילות ענפה שנעשית ברשות, לדבריו פורסמו מאות ספרים בנושא וכן מתקיים מחקר בנידון. מבדיקה שערכנו ניתן לראות כי עד לשנת 2010 נכתב ספר אחד בלבד בנושא ועד לשנת 2020 נכתב רק ספר אחד נוסף.

ועדת החינוך מצאה, על פי דבריו של שלו, כי יד ושם פעלה כדי להנציח את מורשת המצילים היהודים, אך קיימת בעיה בתחום התודעה והנחלת הזיכרון של מורשת זו. הוועדה הורתה להנהלת יד ושם לקיים דיון בוועד המנהל ובהנהלה כדי לגבש את מדיניות יד ושם בנושא זה במטרה להנחיל לדורות הבאים את מורשת המצילים היהודים. הוועדה בקשה ששלו יחזור בתוך חצי שנה עם מסקנות ברורות, הוא הביע הסכמה והתחייבות לפעול בנושא אבל דיון המשך לא התקיים.

באותו דיון בוועדה התחייב שלו לפעול ולעדכן את הכנסת בהתקדמות הנושא, אך ציטוט אחר שלו מישיבת הנהלת יד ושם כשבע שנים לאחר מכן מלמד שנשאר עיקש ודבק בעמדתו כי אין צורך ואין עניין להכיר בפעילותם של יהודים אלה, וכך אמר: "בעייתית היא יוזמה שכידוע לכם אנו נאבקים בה מזה זמן רב, של קבוצת אזרחים - חלקם ניצולים ובני ניצולים וחלקם עסקנים - לשנות את חוק יד ושם. זאת במגמה לחייב את יד ושם לבחון סיפוריהם של יהודים מצילים 'מצטיינים' ולחלק להם עיטורים. אין ספק שמדובר ביוזמה מסוכנת לזיכרון השואה, הרסנית לחברה הישראלית ופסולה מעיקרה. היא תזרע מחלוקת בציבור וצפויה להזיק למעמד זיכרון השואה בתודעה הקולקטיבית. נמשיך לעקוב בערנות אחר התנהלות היוזמה הבעייתית".

"היוזמה הבעייתית", כך קורא שלו ליוזמה המבקשת להוקיר יהודים שמסרו נפשם למען אחיהם. "הוא מגיע מתפיסה כזאת שאת היהודים צריך לצייר כחלשים, אומללים וחסרי אונים", אומר אקדמאי בכיר ביד ושם, "בלי לדבר על התארגנויות או התקוממויות. זו תפיסה מפא"יניקית שבזה לניצולי השואה שהלכו כצאן לטבח. מבחינתו זה הסיפור שהוא מכיר, הוא לא מוכן שיישמע קול אחר".

מיד ושם נמסר בתגובה: "המינויים למוסדות המנהלים של יד ושם אינם מצויים - על פי חוק ותקנון יד ושם - בידיו, אלא בידי השרים והארגונים הממנים, שעודכנו בדבר הצורך בחידוש המינויים. כל המינויים של עובדים ביד ושם נעשים על פי כללי המינהל התקין.

"יד ושם רואה בנושא יהודים שהצילו יהודים בתקופת השואה נושא בעל ערך רב, שחשוב מאוד שיהיה מוכר וידוע לציבור הרחב. מזה שנים עוסק יד ושם בנושא במגוון תחומי פעילותו - בתיעוד, במחקר, בהנצחה ובחינוך. עם זאת, ההנהלה הציבורית של יד ושם, כמו גם אנשי המחקר והחינוך, סבורים שמהלך של הענקת הכרה אישית ליהודים מסוימים על שהצילו יהודים בשואה הוא בעייתי ומסוכן מכמה טעמים. בין היתר הוא יוצר מיון ודירוג של התנהגותם ותגובתם של היהודים בשואה, שכן יש בו מרכיב שיפוטי לגבי שאר היהודים אשר לא עלה בידם לסייע או להציל את אחיהם ולכאורה 'רק' נאבקו לשרוד. כמו כן המהלך עלול ליצור תחושה מוטעית שמעשי ההצלה היו נדירים ויוצאי דופן ולכן ראויים לציון מיוחד ובכך לגרום לעיוות של האמת ההיסטורית ואף לעוול לזכרם של הקורבנות והניצולים, אשר גבורתם קיבלה ביטויים שונים ומגוונים ברמה היומית.

"בניגוד לנאמר, יד ושם מילא גם מילא אחר המלצות ועדת החינוך של הכנסת בנושא יהודים מצילים יהודים. זאת על ידי הוצאה לאור של ספר ייעודי בנושא תחת הכותרת ‘עלה אתי בגורלי’, ובכך שפועל וימשיך לפעול למען העלאת המודעות לנושא החשוב ומעורר ההשראה באופנים שונים ומגוונים".