תחקיר העיתון בשבע: סדרי העדיפויות בימ"ר ש"י

מאות תיקים על עבירות קלות נגד נערי גבעות, אפס תיקים על מקרי אונס ופשיעה חקלאית. כך מתנהל ימ"ר ש"י בשנים האחרונות.

יוני רוטנברג , ד' בחשון תשפ"א | עודכן: 15:21

תחקיר העיתון בשבע: סדרי העדיפויות בימ"ר ש"י   -ערוץ 7
בלשי ימ"ר ש"י פועלים נגד צעירים יהודים בשומרון
צילום: אלחנן גרונר, הקול היהודי

בקיץ 2016 נרצח בכביש 60 הרב מיכאל מרק, מנהל ישיבת ההסדר בעתניאל וישיבת תורה שרגא בירושלים. אשתו חוה נפצעה באורח קשה, ושניים מילדיהם נפצעו באורח בינוני וקל.

בשבוע שלאחר מכן יצאה קבוצה של בחורים מישיבת 'ניר' בקריית ארבע בליווי ראשי הישיבה אל מקום הרצח, הקימה שם אוהל והעתיקה אליו את הלימוד כולו. אחד הבחורים שהגיע מהישיבה, היה נתון באותו זמן תחת צו מנהלי המרחיק אותו משטחי יהודה ושומרון, למעט חברון וגלילותיה.

דקות ספורות אחרי שפצחו בלימוד, הגיעו למקום שני בלשי משטרה מימ"ר ש"י ברכב פורד קטנטן, נעצרו במרחק מה מהם וצפו בבחור.

אותו בחור הגיע כדי ללמוד במהלך היום כולו עם הישיבה, כך שהבלשים המובחרים מיחידת העילית של המחוז מצאו את עצמם יושבים יום שלם בפורד הקטנה, מחליפים סיגריה בסיגריה וצופים בחבורת בחורים שלומדים מסכת בבא קמא באוהל מאולתר.

האנקדוטה הזאת אולי שולית ולא ממש מסעירה, אבל למעשה בה נעוץ שורש הבעיה של התנהלות היחידה המרכזית של מחוז יהודה ושומרון במשטרת ישראל: חוסר פרופורציה מוחלט בין המשאבים שמושקעים ביחידה היוקרתית בסיכול וחקירה של פשיעה לאומנית יהודית, ובין שאר המטרות שעליהן מופקדת היחידה, מה שמשפיע באופן ישיר על תחושת הביטחון של תושבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן. נתונים בלעדיים ומקיפים שהגיעו לידי העיתון ‘בשבע’ ונחשפים כאן לראשונה, מציירים תמונה מדאיגה של הקצאת המשאבים וסדרי העדיפויות בימ"ר ש"י.

בלשי עילית, עבירות זניחות

כמו בכל מחוז אחר במשטרה, גם למחוז ש"י – השני בגודלו מבחינת שטח מבין המחוזות – יש יחידה מרכזית שמופקדת על חקירות איכות במרחב כולו. על פי פקודות המשטרה, בידי מפקד המחוז נתונה הסמכות להעביר חקירות מרמת התחנה המקומית, המוגבלת במשאבים מבחינת איכות החוקרים והאמצעים ומבחינת התקציב, אל היחידה המרחבית.

ביחידות המרחביות משרתים החוקרים המנוסים והטובים ביותר, ומוקצים להם אמצעי המודיעין והסייבר המתקדמים ביותר של המשטרה. גם מבחינת תקציב, אי אפשר להשוות בין התחנות לימ"ר – ימ"ר ש"י מתוקצב בכ־60 מיליון שקלים בשנה, סכום עתק לכל הדעות.

בשנת 2011, לאחר אירוע פריצת נערי הגבעות לחטמ"ר שומרון ותקיפת הסמח"ט, הוחלט על הקמת מפלג מיוחד בתוך ימ"ר ש"י שירכז את הטיפול בפשיעה לאומנית יהודית. שנתיים מאוחר יותר המפלג יצא לדרך. השר יצחק אהרונוביץ’, שהיה אז השר לביטחון פנים, אמר במליאת הכנסת בתשובה לשאילתא של חברת הכנסת דאז אורית סטרוק, כי "אם יש צורך, נחקור מקרים של יהודים נגד ערבים וערבים נגד יהודים, מצד ימין לצד שמאל". בפועל, כך על פי נתונים שמסרה המשטרה ופורסמו כאן בעבר, ימ"ר ש"י פועלת אך ורק נגד פשיעה לאומנית יהודית.

80 תקנים, רובם של חוקרים מהשורה הראשונה, הוקצו לטובת המפלג הלאומני בתחילת דרכו. המשטרה מסרבת למסור מידע באשר למספר המעודכן של התקנים המוקצים למפלג בשנים האחרונות, אך היא כן נאלצה למסור במענה לבקשת חופש המידע של ארגון לביא את מספר התקנים של הימ"ר כולו. בשנת 2016 עמד הימ"ר על 116 תקנים, כלומר כמעט שני שליש מכוח האדם של ימ"ר ש"י הוקצה לטובת טיפול בפשיעה לאומנית יהודית.

כך גם כשמגיעים למספר התיקים שהועברו לימ"ר ש"י במסגרת הטיפול בפשיעה לאומנית. בשנת 2017 נפתחו 134 תיקי חקירה נגד פשיעה לאומנית יהודית, ובשנה שאחריה - 109 תיקים. לא מדובר בתיקים חמורים של רצח או חטיפה כמובן, אלא בתיקים שעוסקים בעבירות הקלות ביותר בספר החוקים. 65 מהתיקים בשנת 2017 היו בגין "הפרת הוראה חוקית", שם קוד להפרת צו של בית משפט או פקיד אחר, אלוף הפיקוד למשל.

מדובר על הפרת מעצרי בית, איסורי מפגש עם חברים ואיסור יציאה בלילות. חמישה מתוך התיקים שיחידת העילית של מחוז ש"י עסקה בהם, הם בגין כניסה לשטח צבאי סגור, עבירה קלה שאין עליה סנקציה פלילית. התמונה דומה גם בשנים אחרות. לגבי שאר התיקים אין מידע מפורט, אולם מהכרת השטח מדובר בעבירות שגם הן על ציר לא מהחמורים ביותר – מריסוס גרפיטי ועד השלכת אבנים או מעשי אלימות שונים.

לעומת נתוני הפעילות הנרחבים הללו, היקפי פעולות החקירה שמבצעים חוקרי הימ"ר בתחומים פליליים ברף החמור ביותר מגוחכים לחלוטין. בארגון לביא הגישו בקשת חופש מידע לגבי תיקי אונס שהועברו לימ"ר ש"י בשנים האחרונות. תיקי אונס אומנם לא מועברים באופן ישיר לרמת היחידה המרכזית במחוזות השונים, אך במקרים מורכבים או בעלי רגישות מיוחדת הם בהחלט עשויים להגיע לשם. בכיר במשטרה לשעבר, שעמד גם בראש ימ"ר וגם בראש מחוז ש"י, הסביר בשיחה שערכנו עמו שאירועים שעשויים להתחבר לחשד של אנס סדרתי, או תיקים שבהם נדרשת הפעלת מודיעין ברמה שלא קיימת בתחנות, יגרמו לעירוב של יחידה מרכזית בטיפול בתיק.

תשובת המשטרה הייתה חדה וחלקה: אפס תיקי אונס טופלו על ידי ימ"ר ש"י בשלוש השנים האחרונות, וסביר שגם לפני כן. מלבד תיק החקירה של הילדה בת השבע ממודיעין עילית, שבו התגלו מחדלי חקירה של התחנה שעוררו רעש תקשורתי לא קטן, לא ראו לנכון במחוז ש"י לעסוק בביטחונן של נשות יהודה, שומרון ובקעת הירדן. גם בתיק ההוא נראה שההודעה על העברת התיק לימ"ר נעשתה רק לצורך יחסי ציבור, שכן עד היום לא נתפס חשוד אחר בפרשה.

ולא שאין מקרים חמורים במחוז. על פי נתוני המשטרה, בשנת 2018 נחקרו בתחנות השונות של מחוז ש"י 92 מקרי אונס, ובשנת 2019 נפתחו 64 תיקים כאלה. כדי לנסות לקבל פרופורציות על אחוז תיקי האונס שעוברים לטיפול הימ"ר במחוזות אחרים, ביקשו בארגון לביא נתונים דומים על מחוז תל אביב. כאן קרה דבר מוזר – אותם נתונים שסיפקה המשטרה לגבי מחוז ש"י, הפכו להיות פתאום כאלה ש"עלולים לגרום לחשיפת אמצעים ושיטות פעולה" של המשטרה, ולפיכך סירבה המשטרה למסור אותם.

פשיעה חקלאית? אפס תיקים

תחום נוסף שמשפיע מאוד על ביטחונם האישי של תושבי יו"ש, במיוחד החקלאים שבהם, הוא הפשיעה החקלאית. מדובר בתחום שהפך למכת מדינה. רק ביום שלישי האחרון כונסה ועדת הכלכלה לדיון מיוחד בנושא, וחברי הכנסת הטיחו ביקורת קשה במשטרה ובמג"ב שמגלים אוזלת יד נוכח העלייה בפשיעה. על פי נתונים שנמסרו בוועדה, חקלאים מדווחים על עלייה של 25 אחוזים בגניבות, אך גם מביעים ייאוש מהגשת תלונות למשטרה. חלק מהביקורת בוועדה נגע לנושא החקירות המשטרתיות, שלטענת חברי הכנסת לא מפעילות מספיק מודיעין איכותי ללכידת הפושעים.

גם דו"ח מבקר המדינה משנת 2016 מבקר את פעולות המשטרה ומג"ב בתחום, ובהמלצותיו הוא מורה למשטרה להקצות כוחות ואמצעי מודיעין איכותיים יותר לטובת העניין. חשוב לציין שבניגוד לחקלאות בתוך שטחי הקו הירוק, שעל השמירה עליה מופקדת יחידה מיוחדת של מג"ב, ביו"ש היחידה הזאת לא פועלת והנטל נופל על התחנות.

גם כאן, נתוני הפעילות של הימ"ר מאכזבים. במשטרה הודו כי בשלוש השנים האחרונות לא נפתח בימ"ר אפילו תיק אחד של חקירה נגד פשיעה חקלאית. כפי שנאמר בוועדה, החקלאים עצמם כבר נואשו מלהגיש תלונות במשטרה ולא לקבל מענה, ומספר התיקים שנפתחו בתחנות בשנת 2019 עומד על 56. כאמור אף לא אחד מהם הגיע לימ"ר. למרבה האבסורד, כשמדובר בעקירת עצי זית או פשיעה חקלאית יהודית נגד ערבים בכלל, אנשי המפלג לפשיעה לאומנית רצים למקום וממהרים לפתוח בחקירה מאומצת. כך התקבל הנתון המגוחך, שנדלה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפיו ב־80 אחוזים מתיקי הפשיעה החקלאית ביו"ש בין השנים 2015-2011 החשודים במעשה הם יהודים, בזמן שבשטח גניבה והרס של חקלאות יהודית הם מעשים שבכל יום.

מקרה לדוגמה הוא זה של תושבי שדה אפרים שבגוש טלמונים, הסובלים מהצתות חוזרות ונשנות של שדותיהם על ידי תושבי הכפר הסמוך. תושבי המקום נטלו יוזמה, ארבו למציתים וצילמו אותם באחת הפעמים בפנים גלויות. עם החומר המצולם, באמצעות עו"ד שמואל שניידר, הגישו תלונה תוך שהם דורשים שהטיפול יעבור לידי מפלג פשיעה לאומנית של ימ"ר ש"י. התשובה לא איחרה לבוא: משטרת מודיעין עילית הודיעה כי התיק עובר לטיפולה ולא יועבר לימ"ר, ולאחרונה נמסר למתלוננים כי התיק לקראת סגירה בלא שנעצרו חשודים.

אם יש תחום שהעיסוק בו הוא הרלוונטי והמותאם ביותר ליחידה מרחבית, זהו תחום ייצור הנשק הבלתי חוקי והסחר בו. תיקים מהסוג הזה מועברים באופן אוטומטי לימ"ר ולא מטופלים ביחידות. אזור יו"ש נחשב לעניין הזה כ"מפל פשיעה" – כך בשפה המקצועית – שכן הוא מייצר ומשווק נשק בלתי חוקי לכל חלקי הארץ. כבר בדו"ח שפרסם מבקר המדינה בשנת 2017 עולה התמונה העגומה בנוגע לפעילות ימ"ר ש"י בתחום. “למרות הפעולות שנעשו לאורך התקופה, לא ניכר שיפור משמעותי וכלי נשק עדיין מועברים מיו"ש לישראל", נכתב בדו"ח, “על הגורמים הרלוונטיים לתקן בהקדם את הליקויים".

בין היתר מבקר הדו"ח את חוסר שיתוף הפעולה בין ימ"ר ש"י ובין השב"כ וצה"ל, ומורה לו להקים צוות משותף עמם. על בקשת חופש המידע שהגישו בלביא על פעילות הצוות, סירבה שוב המשטרה לענות בתשובה המתחמקת של גילוי שיטות פעולה. קשה להבין כיצד הוראה שניתנה בדו"ח גלוי של מבקר המדינה הופכת למידע סמוי של המשטרה. כך או כך, נתוני הפעילות והקצאת המשאבים של המשטרה בתחום יכולים לשפוך אור על התפקוד הלקוי גם בתחום הזה.

על פי נתונים שנאלצה המשטרה למסור, בשנת 2016 טופלו רק 16 תיקים של עבירות אמל"ח בימ"ר, בשנה שאחריה 39, וב־2018 עלה הטיפול ל־54 תיקים פתוחים. כשמשווים את הנתונים של תחום כה מורכב וקריטי לביטחון האזרחים, לאכיפת ההוראות החוקיות על נערי גבעות, מבינים שמבחינת מחוז ש"י במשטרה הגדלת כמות הנשק הבלתי חוקית, שפעמים רבות זולגת לטרור, לא חשובה מספיק כדי שישקיעו בה אפילו מחצית מהמשאבים שמוקצים לפשיעה לאומנית יהודית.

"סדרי עדיפויות פוליטיים"

ישראל גנץ, ראש המועצה האזורית בנימין, מגיב בחריפות לנתונים שנחשפים כאן לראשונה. כראש המועצה עם מספר התושבים הגדול ביותר תחת מחוז ש"י במשטרה, הוא קובל על חלוקת המשאבים המעוותת. "שימוש מפלה בכלי אכיפה לא רק גורם עוול, אלא מעודד פעולות פליליות וגם פיגועים מצד ערבים כלפי יהודים”, אומר גנץ. "מצב שבו מייחסים לכתובת גרפיטי משקל אדיר ומתעלמים באופן שיטתי מפשיעה חקלאית או מיידויי אבנים על יהודים, שהם ניסיון רצח, הוא מסר שעובר היטב לפורעים, שמבינים שזה מתקבל. כשמדיניות פלילית מונחית לפי תפיסות פוליטיות היא לא דמוקרטית, דרקונית ומובילה לכאוס אזרחי. אכיפת החוק היא חשובה ומחויבת, אך הממצאים שעלו בתחקיר מחייבים חשבון נפש של קובעי המדיניות. אסור לעבור על זה לסדר היום".

יו"ר מפלגת האיחוד הלאומי, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ’, סבור גם הוא כי התנהלות מחוז ש"י פוגעת במתיישבים, וקורא לשר לביטחון פנים לקחת אחריות על המתרחש. "התחקיר הזה חושף סדרי עדיפויות עקומים ופוליטיים”, אומר סמוטריץ’. "מי שהחל עם העוול הזה היה שי ניצן בתפקידו כראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, שגיבש נהלי אכיפה מפלים ודרקוניים נגד המתיישבים, תוך רמיסת זכויותיהם והפניית משאבי הביטחון והאכיפה מהמאבק בטרור ובפשיעה החמורה למאבק פוליטי נגד ההתיישבות והמתיישבים. למרבה הצער, השיטה העקומה הזאת הפכה ברבות השנים לחלק מהדנ"א של ימ"ר ש"י, והגיע הזמן שהשר אוחנה ינקה שם את האורוות ויפסיק את ההתעמרות במתיישבים”.

עו״ד אביחי בוארון, אשר מייצג את ארגון לביא, אומר על הנתונים: "זו כבר עובדה מוכחת - הפשיעה הפלילית החמורה נגד אזרחי ישראל תושבי יהודה ושומרון אינה מטופלת, ומוזנחת ביודעין במשך זמן רב על ידי היחידה המרכזית ביהודה ושומרון. אי אפשר לקבל מצב שבו באופן שיטתי ימ״ר ש״י אינה מטפלת בפשיעה פלילית חמורה המופנית כלפי אזרחי ישראל. נוכח תקציבי העתק של ימ״ר ש״י, אנו דורשים שימוש הגיוני ומאוזן בתקציבים אלו בהתאם לחומרת התיקים הפליליים ומורכבותם, ולא על פי שיקולים שאינם מקצועיים. אנחנו דורשים ממפקדי המחוז לשרת את אזרחי ישראל תושבי המחוז באופן שוויוני, מכבד והוגן”.

ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר בכתבה מגמתית ומעוותת שחוטאת לאמת בניסיון להכפיש את שמה של יחידת משטרה הנמצאת בחזית המאבק בפשיעה באזור ומהווה חלק ממארג שלם ומשמעותי של כוחות ויחידות הפועלות בגזרה זו. רק באיו"ש פועלים אלפי שוטרים ולוחמי משמר הגבול, העוסקים 24/7 בשלום התושבים ובשמירת ביטחונם.

"משטרת ישראל ובפרט היחידות המרכזיות מטפלות בפשיעה החמורה על כל גווניה תוך מיקוד במחוללי פשיעה וכך גם בגזרת יו"ש. היחידה המרכזית במחוז ש"י בנויה משני מפלגים שונים הפועלים זה לצד זה. מפלג פשיעה פלילית מתמקד בכל תחומי הפשיעה הפלילית החמורה ובהם עבירות אמל"ח, רכוש, סחר בסמים, מרמה והונאה ופרשיות של עבירות מין. בניגוד לנטען, במהלך התקופה שתוארה בכתבה התנהלו עשרות פרשיות חמורות ובמסגרתן נעצרו חשודים רבים והוגשו כתבי אישום נגד עבריינים המעורבים במעשי פשיעה.

"ללא קשר לכך, ולצד העשייה והפעילות שתוארו לעיל, מפלג פשיעה לאומנית עוסק באכיפת עבירות שבוצעו על רקע פשיעה לאומנית יחד עם כוחות הביטחון. במהלך התקופה המתוארת טופלו מגוון עבירות שבוצעו על רקע פשיעה לאומנית בגזרת יו"ש שבעקבותיהן התנהלו חקירות, נעצרו חשודים והוגשו כתבי אישום במקרים המתאימים.

"היחידה המרכזית של מחוז ש"י תמשיך לפעול עם כל כוחות השיטור והביטחון ולהיאבק בכל תופעות הפשיעה החמורה באזור, למצות את הדין עם עבריינים ומחוללי הפשיעה, הכול במטרה לאכוף את החוק ולשמור ועל שלום הציבור וביטחונו".

תגובת השר אוחנה לא נמסרה עד מועד סגירת הגיליון.