בלגן בגן

גני הילדים חזרו השבוע לשגרת קורונה, אולם הגננות והסייעות מדווחות על בלבול רב, חוסר תכנון ותחושה שאין יד מכוונת ממשרד החינוך

עפרה לקס , ה' בחשון תשפ"א

"הילדים חזרו מתקופה ממושכת מול זום, ולא הצליחו להעסיק את עצמם בגן". אילוסטרציה
"הילדים חזרו מתקופה ממושכת מול זום, ולא הצליחו להעסיק את עצמם בגן". אילוסטרציה
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"השבוע חזרנו, וכבר התחלנו להמר מתי יהיה הסגר הבא", אומרת איילה (שם בדוי), מנהלת מחלקת גנים באחת מהרשויות בארץ.

איילה וצוותה עדיין שרויים בטראומת פתיחת שנת הלימודים בספטמבר, שהייתה קצרה ושבעת מחלות ובידודים. "כמעט 30 גנים נכנסו אצלנו לבידוד בתוך שבועיים וחצי, ואנחנו לא היחידים. אני מכירה עוד רשויות כאלה".

לנוכח הניסיון הכואב הזה, מספרת איילה, צוותי הגנים שלה אומנם רצו לחזור לעבודה אחרי הסגר, אבל היה גם חשש. "הייתה לי גננת משלימה שעבדה בשלושה גנים וגרמה להדבקות המוניות. היא הדביקה את הילדים בגנים ואת הסייעות. היה גן אחד שבו ראינו בעיניים שהילדים חולים וסגרנו אותו עוד לפני שהגיעו התוצאות של הבדיקות. הגננת של אחד הגנים האלה אמרה לי: יש לי מספיק על הראש, אל תכניסי לי גננת משלימה. מכל הבחינות חשוב מאוד להמשיך ולהפעיל את הגנים, אבל אנחנו במלחמה כדי שנצליח להחזיק את זה כמה שיותר זמן".

המתווה שהוצע, אומרת איילה, איננו ישים ואינו מונע די הצורך את התפרצות התחלואה, בעיקר בגלל הגננות המשלימות והסייעות המשלימות. אלה ואלה מסתובבות בכמה גנים. "סייעת משלימה יכולה לעבוד בחמישה גנים, כל יום בגן אחר. יש לי גם סייעות מחליפות וסייעות רפואיות שמתחלקות בין כמה ילדים, שכל אחד מהם זכאי למספר שעות מצומצם. חוץ מאלה יש את הסייעות הנוספות שהגיעו בעקבות ועדת טרכטנברג. כל אלה לא נמצאות בגן אחד קבוע לאורך השבוע".

לפי המתווה הקיים, איש צוות יכול לעבוד בשלושה גנים בלבד. הרשויות מגייסות כוח אדם כדי למלא את הפער, אבל הוא בלתי ניתן לגישור, במיוחד בכל הנוגע לימי שישי. "לא נצליח לעבוד שישה ימים בלי לערבב יותר מדי את הסייעות", אומרת איילה. אצלה ברשות הוחלט לעבור למתווה של חמישה ימים בשבוע, ובכל שבוע לבחון האם אפשר לחזור לשישה ימים. קרוב ל־90 רשויות החליטו ללכת בדרך הזאת, למרות שמשרד החינוך איננו מאשר אותה. ההורים מתקשים לעכל את הבשורה, אולם איילה משוכנעת שכאן נמצא האיזון הנכון בין הצורך לשמור על בריאות הצוותים והילדים ובין הרצון לתת להם מסגרת מחנכת.

פרט לכל האתגרים, איילה מרגישה שמישהו שם למעלה לא עשה את העבודה. יומיים אחרי שחזרו לגנים, איילה עוד לא קיבלה מסמך אורחות חיים שמגדיר מה מותר ומה אסור - האם לפסיכולוגיות, אשר נדרשות עוד יותר בימים אלה, מותר להיכנס לגנים או לא, ולכמה מהן, האם יתכנסו ועדות זכאות ועוד. "אין התייחסות לכך ולעוד הרבה דברים. זה פשוט מחדל. אני מרגישה שמשרד החינוך לא בחשיבה בכלל".

כמו בסוף הסגר הקודם, החלטת הממשלה התקבלה ברגע האחרון. הפעם היה זה ביום חמישי בערב, כשההחלטה הייתה אמורה להיות מיושמת ביום ראשון. כל זה גרר לא מעט חילול שבת. גננות נשלחו להיבדק, צוותים התחילו לארגן את הגנים. "אנחנו אחוז גבוה של שומרי שבת מבין מנהלי מחלקות החינוך ומחלקות הגנים ברשויות המקומיות", אומרת איילה, "והשתגענו לראות את זה".

"יפה בן דוד לא מיותרת"

בתוך כך, יש גנים שלא חזרו לפעילות סדירה בתחילת השבוע. בעיר לוד פועלים עשרות גנים המנוהלים בידי גננות שהן תושבות ערים אדומות. ביום שלישי אומנם הוחלט להסיר את הסגר מעל הערים האלה ולאפשר לגננות מערים אדומות להגיע גם לערים ירוקות, אך ההחלטה הזאת איננה מבטלת את ההתנהלות הרשלנית שהייתה מול הגננות, ההורים והילדים. במוצאי שבת, בשעה עשר בלילה, פחות מ־12 שעות לפני שהיו אמורות להתייצב בגן, הודיעו לגננות כי הן לא יכולות לחזור לגנים. אפילו לא התנו את חזרתן בבדיקת קורונה.

"התחושות היו קשות", מספרת דורית, גננת מעיר אדומה שעובדת בעיר ירוקה. "עד שסוף סוף הודיעו על חזרה לשגרה, גם אם לשגרת קורונה מגבילה, ההקלה והשמחה נעלמו מהר עם הענן של צמד המילים 'ערים אדומות'". דורית מספרת על תסכול ואכזבה מחוסר היכולת לפגוש את הילדים פנים אל פנים, ולתת להם מעטפת שניתן לחוש באופן ממשי ולא מרחוק. "חיוך, דיבור, הבעה שלהם, שאפשר להבין ולחוש פנים אל פנים בלי תיווך של מסכים". את הגנים ניהלו בינתיים הסייעות. הן השתדלו מאוד, אך לא תמיד היו יכולות לתפקד בשני כובעים, גם למלא את תפקידן וגם להיות גננות. הדבר עורר גם אי נעימויות בתוך הצוות, ובעיות התנהגות אצל ילדים שגם ככה המצב מאתגר אותם.

"אני לא קיבלתי שום הודעה ממשרד החינוך", אומרת טלי (שם בדוי), גננת גן חובה, "שום איגרת שמסבירה מה מותר ומה אסור, שאומרת לי שהמשרד איתי. אני צריכה להחליט לבד אם גננת השילוב תיכנס למפגש, כמו שקורה לפעמים, תעבוד רק עם הילדים שהיא אמורה להיות איתם, או שהיא רשאית לצרף ילדים נוספים, כמו שקורה בדרך כלל. החלטתי לבד שהיא תעבוד רק עם הילדים הזקוקים לחיזוק. התחושה היא שאף אחד במשרד החינוך לא רואה אותנו, חוץ מיפה בן דוד והמפקחות. קל להיתפס ליפה בן דוד, אבל היא הייתה יכולה להיות מיותרת אם משרד החינוך היה שם בשבילנו ודואג לנו, אם מישהו היה שולח שאלון מי מהגננות והסייעות בקבוצות סיכון ואומר לנו: 'אנחנו חושבים מה עושים עם כל האתגרים האלה'. אם יפה לא תדאג, באמת נהיה נטושים. היא לא רוצה שכך יקרה לנו, כמו בעצם מה שקורה לסייעות. אף אחד לא דואג להן".

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, אכן איימה בשביתה, בדיוק בגלל הנושאים האלה. אם האיום יתממש, הדבר יקרע את השגרה השברירית שהושגה בעמל. בן דוד קובלת על כך שעובדי ההוראה והגננות אינם מוגנים מספיק לפי המתווים הקיימים ואלה שבדרך. "תפקידה של ההסתדרות הוא לדאוג לציבור עובדי ההוראה, לבריאותם, לשכרם ולתחושת המוגנות שלהם", כך נמסר מההסתדרות, "הסתדרות המורים בעד פתיחת מערכת החינוך, אבל פתיחה צריכה להיות מסודרת, מתואמת ובעיקר מאפשרת שמירה על מוגנותם של עובדי ההוראה והתלמידים. עמדתנו עקבית. לצערנו, גם במתווה הנוכחי עובדי ההוראה והתלמידים לא מספיק מוגנים ועבודתם סותרת באופן מוחלט את ההוראות על שמירת מרחק ועטיית מסכה". בן דוד טוענת שלמידה בקפסולות תתאים יותר לגנים ולכיתות הנמוכות, כמו גם לצהרונים. "ביד אחת מדינת ישראל קובעת כללים דרקוניים בתוך בתי הספר, ומצד שני התלמידים מתערבבים בהסעות ובצהרונים".

"ילדים היו רעבים בזמן הסגר"

גם טלי הגננת מספרת שהיא וחברותיה מאוד רצו לחזור לעבודה למרות שבסופו של דבר כגננות, רוב היום שלהן היה פנוי ובוודאי לא דומה ליום אינטנסיבי רגיל בתוך הגן. "העבודה שלנו לא באה לידי ביטוי בשיעורים הפרונטליים. כל מה שנלמד בגן, התשתית לקריאה ולחשבון, זו למידה דינמית. היא נמצאת בכל סביבת הגן, בשירים, במשחקים, במשחקי הקופסה, בפעילות סביב חגים. כל הנושא של למידה ערכית - אהבת תורה, כיבוד הורים, ואהבת לרעך כמוך - זה לא סיפור בזום, זו אווירה שיש בגן. מלבד זאת החום, בניית הסמכות שהם ייקחו איתם הלאה לבית הספר, טיפוח השיח הרגשי, פיתוח היציבה ומעל כולם הנושא החברתי, כל אלה מתפתחים בגן. לקחנו להם כבר חצי שנה מהאינטראקציה החברתית הזאת, שבה הם לומדים להתגבר על אכזבה ותסכול ונבנים הלאה, להמשך החיים". לטלי כאב מאוד שבזמן הסגר הקודם וגם בזמן הסגר הזה כמה ילדים מהגן שלה היו רעבים. "בגן הם אוכלים שתי ארוחות. בבית נשאר להורים לתת להם לחם וממרח וזהו. יש משפחות שלא יכולות לתת, בחומר וברוח. למה לא היו גני חירום לילדים כאלה? הרי ידעו לתת מענה לילדי הרופאים ולעובדים חיוניים. למה איש לא חשב עליהם?".

בתחילת השבוע טלי פגשה ילדים שמחים ורעבים לחברה, אך הם גם התרגלו מאוד למסכים. "הגן מבוסס על זרימה. כל ילד ניגש לדברים שהוא אוהב לעשות ומעסיק את עצמו. היו ילדים שלא הצליחו להעסיק את עצמם. היו ילדים ששיחקו כאילו הם בזום כי הם היו כל הזמן מול מסכים. אני בטוחה שנראה עוד מעט ירידה בדמיון ובכישורים נוספים ונצטרך לבנות את זה בחזרה".

משרד החינוך: מלווים מקרוב

ועוד מכשלי ההיערכות: משרד החינוך לא יכול היה לכפות על הגננות והסייעות לבצע בדיקת קורונה, אבל אפילו אם היה דורש, לא כולן היו מספיקות להיבדק. ברמת גן התעקש ראש העיר כרמל שאמה הכהן שלא לפתוח את הגנים בעירו ביום ראשון, אלא לשלוח את הגננות והסייעות לבדיקה. שמונה סייעות התגלו כחולות בקורונה. "קל לשער כמה נדבקים ובידודים נמנעו בכך שהן הלכו בבוקר לבדיקה ולא לגנים", כתב שאמה הכהן בטוויטר. בניגוד למה שהתרחש ברמת גן, ברובם המכריע של היישובים בארץ נפתחו הגנים ביום ראשון. משרד הבריאות אומנם הכריז על מבצע 'מגן גננות' ועודד אותן ואת הסייעות להיבדק בבדיקה מהירה, אך רק 3,000 נשות צוות מתוך עשרות אלפים הספיקו להיבדק.

גורמים במשרד החינוך מפנים אצבע מאשימה אל משרד הבריאות. "אנחנו לא בונים את המתווה, אנחנו רק מיישמים אותו", אומרים שם. "כשבנינו את מתווה הקפסולות בסוף הסגר שעבר, משרד הבריאות בא אלינו בטענות. מי שמחליט מתי יחזרו ללימודים ובאילו תנאים הוא משרד הבריאות. אנחנו מתרגמים את הכללים האלה למעשה ומורידים אותם לשטח". כלומר, שר הבריאות יודע מה הן הדרישות שלו, אך איננו יודע מה יכול להיות מיושם בשטח ומה לא. הפער הזה בא לידי ביטוי כעת בנושא הסייעות.

אורנה פז, מנהלת האגף הקדם־יסודי במשרד החינוך, דוחה את הטענות שהועלו נגד המשרד בנושא המוכנות ובנושא ליווי הגננות. "כרגע סיימתי שולחן עגול עם 17 מפקחות מכל המגזרים ומכל הארץ, ואין אחת שלא נפגשה עם הגננות. לגננות יש יועצות ומדריכות וגננת מובילה שעונה על כל שאלה. אני פתחתי קבוצה של מפקחות שאפשר לשאול אותן שאלות מכל הסוגים. אנחנו עושים את מירב המאמצים כדי לתת תמיכה לגננות. אנחנו מדברים הרבה על חוסן, כי אנחנו יודעים שככל שהגננת תהיה יותר עם חוסן, היא תעביר את זה לילדים". מסמך אורחות החיים יצא באמצע השבוע, עם פירוט. "מאז אנחנו עונים על כל שאלה, גם הכי פשוטה, עד אחרונת השאלות. לגבי המתווה - הוא לא בסמכותנו, כך גם פתיחת גנים לילדים עם מצוקה בבית. נתנו לגננות הרבה כלים לדווח על ילדים כאלה, כדי שנוכל לעזור להם".

ומה עם שאר מערכת החינוך? לפי הסקיצה הראשונית, כיתות א'-ב' היו אמורות לחזור ללימודים בעוד שבוע וחצי. אך לפי מה שהציג השבוע בוועדת הקורונה מנכ"ל משרד החינוך עמית אדרי, נראה שהתכנון הזה לא ייצא לפועל, בלי קשר לכמות הנדבקים. אדרי הציג מתווה של למידה מפוצלת בכיתות היסודי, מה שגורר עלויות גבוהות וגיוס של יותר מ־20 אלף עובדים למשרות הוראה. לדברי אדרי, המערכת גיבשה את המתווה כבר ביולי, אך לא קיבלה הוראה להתחיל בביצועו. מרגע הינתן התקציב, אמר אדרי, יעברו עוד חמישה שבועות עד שהמערכת תהיה מוכנה ליישם את המתווה. מי לא ידע שאנחנו בעיצומה של מתקפת הקורונה? מדוע לא הורו כבר מזמן על גיוס כוח אדם בהיקפים הללו, ואולי יותר מכך - מדוע לא נפתחה שנת הלימודים מראש בצורה כזאת, מפוצלת ומונעת תחלואה? לממשלה פתרונים.