בריאות וחברה - הטור של עידית סילמן

פירוש המילה זום – חלק במצלמה המאפשר לקרב או להרחיק את האובייקט המצולם, הגדרה מעניינת כשחושבים על זה.

עידית סילמן , ד' בחשון תשפ"א | עודכן: 07:56

עידית סילמן
עידית סילמן
צילום: ברוך גרינברג

בחודשים האחרונים כולם נוטים לקטר על הלמידה מרחוק ועל תוכנת הזום שהכניסה את הכיתה כולה לסלון הבית באופן יומיומי.

הקשיים מובנים וכמובן שקרובים גם לליבי (ולסלון ביתי) אבל לפעמים, לעת ערב כשהשקט שב אל הבית אני תוהה אם אנחנו לא דומים קצת לאותו שף שמתלונן על המחבת או לצייר שמתלונן על המכחול.

הזום הוא כלי, כלי חדש שמכניס את המרחב הבית ספרי לבית הפרטי שלנו דרך המסך, אותו המסך שמצליח לרתק את ילדינו שעות על גבי שעות. אבל דרך אותם שיעורי חשבון ועברית הזום הכניס לתוך ביתנו גם את מערכת החינוך בישראל 2020 על שלל פניה. מבלי לבטל את עבודת הקודש של המורים שמשקיעים לעיתים זמן רב יותר מן הרגיל בכדי לקיים את השיעורים מרחוק, כולנו גילנו עד כמה שיטת החינוך עצמה, אינה מושכת. בלי ההפסקות, האירועים המיוחדים, הטיולים, הקשר האישי והחוויתי נותרנו עם מערכי שיעור דומים למדי לאלו אותם עברנו אנחנו לפני כמה עשורים טובים.

היה קל יותר לשחרר אותם בבוקר עם סנדוויץ' ונשיקה, מבלי לדעת ומבלי לרצות לדעת מה באמת עובר עליהם בבית הספר. משעמם לכם? נו, ככה זה בחיים. גם בעבודה שלנו לא תמיד כיף. אולי הברכה המסוימת שהביאה איתה הלמידה מרחוק היא ההבנה וההזדהות עם הילדים שלנו. ההבנה שלפעמים (ולפחות עבור ילדים מסוימים) השיטה עצמה מיושנת ולא מתאימה.

בעז"ה כשתגמר הקורונה, יחזרו הילדים שלנו לבתי הספר, הזום יעלם מחיינו, אבל תכני הלימודים והשיטה תישאר זהה, האם נמשיך לטמון את הראש בחול?

המערכת חייבת להשתנות כי העולם השתנה והאתגרים התחדשו. צריך להתקדם לשיעורים מעוררי יצירתיות, מעוררי השראה, שיעורים מרתקים אשר יפתחו את ראשם של התלמידים לעולמות המדע והתרבות המופלאים של המאה ה-21. סוגי העבודה שממתינים לילדים שלנו דורשים תשתית וידע שונים לחלוטין - יצירתיות, גמישות, יכולת מולטי-דיספלנרית וכמובן, רכישת שפות נוספות.

ואיך נגיע לשם? איך נתקדם ממערכת עייפה, כבדה ומיושנת למערכת שיודעת להתאים את עצמה לצרכים השונים של התלמידים ולאתגרים השונים שיעמדו בפניהם בעתיד? אולי אם נתחיל לשנות את הגישה הריכוזית בה ועדה אחת אשר יושבת במשרד החינוך קובעת את מערכי השעות ואופן הלימוד עבור כלל בתי הספר בארץ ואולי אם נעניק למנהלי בתי הספר אוטונומיה רבה יותר (רפורמה ראויה הודות למעבר ללמידה מרחוק המחייב אותה) - רעיונות יצירתיים יוכלו לבוא לידי מימוש, אלו מהם שיכשלו ייפסקו, אלו שיצליחו יתפשטו במהירות בין כלל בתי הספר שירצו לאמץ את סיפור ההצלחה. תקופת הקורונה היא תקופה קשה ומאתגרת, תחומים שבעבר היו רחוקים מהעין הפכו קרובים משאי פעם רצינו, אולי הקרבה הזו תוביל להתחדשות, עבור ילדינו.

מורה מאמן

לאחרונה עלתה לאוויר סדרת הדוקו המרתקת “חוקי המשחק” אשר סוקרת את השקפת עולמם ואופן התנהלותם של המאמנים הטובים בעולם. כשצפיתי בה עלו בי מחשבות רבות אודות הקשר בין עולם ההוראה והחינוך לעולם האימון. באחד מהפרקים התראיין מאמן הטניס האגדי פטריק מורטוגלו אשר אימן, בין השאר, את אלופת העולם סרינה וויליאמס. למורטוגלו הייתה רגישות גבוהה ויכולת הבנה פנומנלית בנפש האדם. את כוח העל שלו פיתח מורטוגלו בילדותו. לדבריו, היה ביישן בצורה קיצונית ולא דיבר עם אף נפש חיה במשך שנים ארוכות. דווקא משום כך הצליח לפתח יכולת הבחנה והתבוננות נדירה באנשים. הכישרון להבין מה עובר על אנשים בנבכי נפשם אפשרה לו להפוך לאחד המאמנים הדגולים בימינו. המאמן, מסביר מורטוגלו, יכול להשפיע על תוצאת המשחק באמצעות חיזוק היכולת המנטלית של השחקן. כשהשחקן על המגרש, לא די בכושר וכישרון, גדולים ככל שיהיו. מחשבותיו של השחקן – ביטחונו העצמי, היכולת שלו להתרכז בעיקר, להתגבר על כישלונות ולשמור על גמישות לצד נחישות וחתירה לניצחון – הן אלו שיכריעו את המשחק.

סיפורו של מורטוגלו הוא מדהים בפני עצמו; כיצד לפעמים החולשות הכי גדולות שלנו יכולות להפוך למקור כוח ועוצמה. אך מעבר לכך, ניתן ללמוד רבות על חשיבות הבטחון העצמי והערכה העצמית של תלמידים מהאופן הרגיש שבו מורטוגלו אימן את שחקניו.

הלמידה מרחוק, כאמור, קרבה את המורים למרכז הסלון שלנו ומאליה התחדדה מחדש התקווה לגבי המורה בו ייפגשו ילדינו. מורה שיודע בדיוק מה עובר על התלמיד שלו, מהן חוזקותיו ומהן חולשותיו ידע כיצד להוביל אותו להצלחה האישית שלו. כולנו מכירים את המשפט "ילד צריך מישהו שיאמין בו" ואכן כנראה שמה שאנחנו מבקשים עבור ילדינו הוא בדיוק זה - מאמן. מורה שיאמין בו, מורים-מאמנים.

מורה מאמן טוב מנתב את התלמידים להיות ולחשוב כמו אלופים. נכון, החיים עצמם אינם מתנהלים במגרש הספורט. פעמים רבות המערכת החינוכית מורכבת משלל אינטרסים מנוגדים כאשר מדדי ההצלחה עצמם משתנים בין תלמיד לתלמיד, האמביציה חסרת הגבולות שמניעה ספורטאים מקצועיים לא קיימת אצל רוב התלמידים הנורמטיביים, אבל העקרונות הבסיסיים נותרים זהים ובמינון הנכון הם יכולים להיות בעלי השפעה עצומה.

לתגובות: iditsilman@gmail.com